הממשלה תבקש להעלות את שיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים בגילאי העבודה 25-66, מ-76% ל-81% – זאת על פי יעדי התעסוקה לחברה הערבית לשנת 2035 שמופיעים בטיוטת חוק ההסדרים. בקרב נשים ערביות באותן גילאים, היעד שהציבה הממשלה הוא 66% לעומת 47% כיום.

על פי טיוטת החוק, שטרם פורסמה רשמית, ההצעה כוללת גם יעדי תעסוקה לאוכלוסייה הצעירה יותר: מ-79% תעסוקה כיום בקרב גברים ערבים בגילאי 25-44 ל-83%, ומ-53% תעסוקה בקרב נשים ערביות בגילאים אלה ל-72%.

 

ההצעה מבקשת לקבוע גם יעדי שכר לקבוצת הגיל הזאת בחברה הערבית , כך שהשכר הריאלי של עובדים ערבים יעלה בקצב דומה לזה של יהודים שאינם חרדים. משמעות הדבר היא שהפער הממוצע בשכר בין יהודים לערבים לא יקטן – אך גם לא יתרחב. בהנחה שהמגמות הכלכליות יישמרו על יציבות, מדובר בעלייה ריאלית של כ-4% בשכרם של גברים ערבים לכ-16 אלף שקל (במחירי 2024) – כ-60% משכרם של גברים יהודים שאינם חרדים. שכר הנשים יעלה ב-4.2% לממוצע של כ-12.1 אלף שקלים, שיהוו 65% משכרן של עובדות יהודיות שאינן חרדיות.

צמצום תופעת "חסרי המעש"

לטובת מיצוי הפוטנציאל התעסוקתי של צעירים בחברה הערבית, וצמצום תופעת "חסרי המעש" שאינם לומדים ואינם עובדים (שמחזקת את הפשיעה בחברה הערבית), נקבע בטיוטת החוק יעד שלפיו 82% מהצעירים הערבים בגילאי 18-24 ו-85% מהצעירות הערביות בגילאים אלה ישתתפו בתעסוקה, השכלה אקדמית או על תיכונית אחרת, מסגרות שירות לאומי-אזרחי או מסגרות אחרות שנתמכות על ידי הממשלה. כיום, 27% מהצעירים הערבים בקבוצת הגיל הזאת ו-40% מהצעירות הערביות מוגדרים "חסרי מעש".

לשם השגת יעדים אלה, מבקש משרד האוצר שהממשלה תציב גם יעדי השכלה. שאיפת המשרד היא לצמצם הפער בהתפלגות ההשכלה בקרב ערבים בגילאי 44-25, כך שב-2035 29% מהגברים הערבים ו-51% מהנשים הערביות בגילאים אלה יהיו בעלי השכלה אקדמית (לעומת 23% ו-38% בהתאמה כיום).

לצד זאת, ההצעה שמה ליעד כי ל-11% נוספים בקרב הגברים הערבים תהיה השכלה על תיכונית אחרת ול-23% נוספים תעודת בגרות. בקרב הנשים מבקשת ההצעה להבטיח של-8% תהיה השכלה על תיכונית אחרת ול-20% נוספות תהיה תעודת בגרות. שיעור חסרי תעודת הבגרות צפוי יהיה לרדת בקרב הגברים הערבים ל-37% ובקרב הנשים הערביות ל-21% (לעומת 45% ו-29% בהתאמה כיום).

לשם כך, יוגדל היעד למספר של בוגרי תואר ראשון מהחברה הערבית באוניברסיטאות, במכללות ובמכללות הטכנולוגיות. במקביל, יוגדל יעד שיעורי הסטודנטים מהחברה הערבית בתחומי לימוד מועדפים. כמו כן, יוצב למשרד החינוך יעד להשוואת שיעור הזכאים לבגרות בחברה הערבית לשיעור הזכאים מקרב החינוך היהודי הלא-חרדי (80% לבנים ו-90% לבנות לעומת 57% ו-80% כיום).

עידוד לימודים והשכלה

יעד אחר הוא צמצום חצי מהפער בין החינוך הערבי ליהודי הלא חרדי בשיעור הזכאות לבגרות אקדמית והגדלת שיעור הנוער הערבי שלומד במסגרת 5 יחידות מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה ומחשבים.

לצד המאמץ לחזק את ההון האנושי בחברה הערבית בעזרת עידוד לימודים והשכלה, מבקשת ההצעה להנחות את משרד העבודה, באמצעות תוכנית "ריאן" להשמה וליווי תעסוקתי בחברה הערבית, לפתח וליישם תוכניות עידוד תעסוקה נוספות שיכוונו לשילוב תעסוקתי של ערבים מכל רמות ההשכלה. זאת בדגש על שילוב תעסוקתי של עובדים ועובדות ערבים בעלי השכלה תיכונית בלבד. בנוסף, נקבעו יעדים ספציפיים לצמצום הפערים בשיעורי התעסוקה ביחס לכל רמת השכלה בקרב החברה הערבית.

ב-2021, במסגרת החלטה 198 של הממשלה (שהיא חלק מהתוכנית הכלכלית לשנים 2022-2021), נקבעו ייעדי תעסוקה ל-2030, בין היתר, גם לחברה הערבית. יעד התעסוקה לגברים ערבים בגילאי התעסוקה העיקריים שהוצב אז היה מעט גבוה יותר ועמד על 83% (עלייה של שתי נקודות האחוז). יעד התעסוקה לנשים ערביות בגילאים אלה היה נמוך משמעותית ועמד על 53% (13 נקודות האחוז פחות).

החלטת הממשלה 550 מאותה שנה הגדירה גם יעדי ביניים ל-2026, שלפיהם שיעור התעסוקה של גברים ערבים בגילאי העבודה העיקריים יעמוד על 75.8% ושל נשים ערביות על 46.3% – יעדים שבהן עמדה הממשלה.