הוועדה המפקחת על קרן העושר התכנסה היום (שלישי) לדיון נוסף – החמישי או השישי מאז תחילת השנה – בסוגיית סיום עידן הפחם בישראל. למרות היעד המקורי לסיים את השימוש בדלק המזהם עד סוף 2025, מתברר כי לוחות הזמנים שוב מתארכים. "אנחנו מכוונים לסיים את השימוש בפחם בסוף 2026", אמר מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר בדיון. לדבריו, "הדבר יתאפשר לאחר סיום הפעלת היחידות החדישות והסבת חלק מהישנות לגז".

אלא שגם בתרחיש זה, הבהיר שפיגלר, יחידות 1–4 בתחנת אורות רבין שבחדרה ימשיכו לפעול במקרי חירום לפחות עד שנת 2030 – מועד שקבעה בשלב זה רשות האנרגיה.

העיכוב אינו מפתיע: הפעלת היחידות החדשות בגז – מחז"ם 70 ומחז"ם 80 – מתעכבת, ושריפה שפרצה באחת היחידות בתחנת רוטנברג בדרום החריפה את הבעיה. לוחות הזמנים נדחו כבר לפני כשנתיים, כשהיעד נדחה מ-2025 לשלהי 2026. עם זאת, נציגי משרד האוצר חלקו על הנתון הזה בדיונים קודמים והעריכו כי המעבר יושלם רק בשנת 2028.

המשמעות, לפי הערכת מכון המחקר של הכנסת, היא המשך שימוש ממושך בפחם – מה שגורם לזיהום אוויר בהיקף נרחב ולנזק כלכלי של כ-1.7 מיליארד ש"ח למשק. חברי ועדה תקפו את העיכוב בחריפות, במיוחד לנוכח הפגיעה המתמשכת באיכות האוויר של תושבי חדרה והסביבה, הסובלים מקרבתם לתחנת אורות רבין.

עיקר הביקורת בוועדה הופנה למצבן של היחידות הפחמיות שיישמרו כיחידות חירום לאחר תום תהליך המעבר. על פי תוכנית המשרד, יחידות אלו אמורות לעבור למצב של "שימור חם" – מצב הדורש הפעלה יקרה ומזהמת יחסית במשך ארבעה ימים בשנה כדי לשמור על כשירותן – ולהיות מופעלות רק כעתודה אנרגטית במקרה חירום.

"איך ייתכן שאפילו אחרי שמחז"ם 70, שהייתה אמורה להחליף את יחידות 1 ו-2 באורות רבין, החלה לפעול, היחידות 1–2 פעלו באותו הספק כמעט?," שאל ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) שמכהן כיו"ר השדולה הסביבתית בכנסת. שפיגלר השיב כי לא מדובר בהחלטה של חברת החשמל, שהייתה מעדיפה לגרוט את היחידות הישנות ולהחליפן, אלא בהחלטה של רשות האנרגיה וחברת נגה (מנהל מערכת החשמל) לשמור עליהן כעתודה אנרגטית למקרי חירום.

"אתה יודע כמה 'מקרי חירום' היו ב-2025?", שאל להב-הרצנו. "49 עד כה, 10 מתוכם בתחנת אורות רבין". שפיגלר שב והדגיש כי הבחירה לשמר עתודה אנרגטית אינה נתונה בידי חברת החשמל, וגם ההחלטה אם ומתי להפעיל את תחנות הפחם נתונה בידי רשות האנרגיה. "תן לי להגיד את זה ברור, ברגע שחברת נגה אומרת לי שאין היתר פליטה – אני לא אייצר, אפילו אם זה יהיה מציל חיים. ואני גם אגיד: אני פועל לפי מה שנגה אמרו לי".

בין תכנון למציאות

חברת נגה היא חברת ניהול המערכת, שהופרדה מחברת החשמל כחלק מהרפורמה במשק החשמל, ומשמשת למעשה כשלוחה המעשית של רשות האנרגיה בניהול שוק החשמל. רשות החשמל, מתוקף סמכותה, היא הקובעת אילו תחנות כוח יופעלו, אילו ייבנו ואילו ייגרטו.

במסגרת ההחלטה לסיים את השימוש בפחם עד שנת 2025, בחרה רשות החשמל לשמור על העתודה האנרגטית של יחידות 1–4 בתחנת אורות רבין כגיבוי למקרים שבהם מקורות החשמל האחרים לא יפעלו. זאת משום שנמסר כי מבחינה טכנית, היחידות הפחמיות לא יוכלו להזרים אנרגיה בעת שהיחידות מבוססות הגז פועלות. הפעלתן נתונה גם היא תחת מגבלות ודורשת אישור מיוחד משר האנרגיה.

בפועל התברר כי משק האנרגיה בישראל אינו רחב דיו כדי לעמוד בקצב הצמיחה המהיר של הדרישה לחשמל. מצב זה, לצד העיכוב בהסבת התחנות האחרונות לגז, יצר מציאות שבה לעיתים תכופות נדרשה רשת החשמל להפעיל את היחידות הפחמיות כדי לעמוד בביקוש במצבי מזג אוויר קיצוניים או תקלות מקומיות ובכך להשתמש בהן שוב ושוב תחת הגדרת “חירום”.

במשרד להגנת הסביבה גילו, למורת רוחם, כי נמצאה דרך להפעיל את יחידות 1–4 גם במצבי חירום במקביל ליחידות החדשות, וכי מצבי החירום אכן נוצלו כמה פעמים, בעיקר בעת אירועי קור או חום קיצוניים, כמו במהלך סופת הקור “קורל” או בגל החום הגדול של אוגוסט. במשרד להגנת הסביבה הבהירו בתגובה כי לא יאפשרו להאריך את היתר הפליטה בתחנה מעבר לשנת 2026, אפילו לשימושי חירום, וכי בכוונתם להותיר את התחנה במצב שימור בלבד.

“איך יכול להיות שלא נערכנו לכך שתהיה כמות אנרגיה מספקת?", שאל להב-הרצנו כשנחשף לנתונים. שפיגלר ונציגי משרד האנרגיה השיבו כי נוסף על העיכובים הטכניים, הדרישה לחשמל בישראל צומחת בקצב מהיר מהצפוי. “בינה מלאכותית, רכבות חשמליות, רכבים חשמליים — כל הטכנולוגיות האלו דורשות הרבה יותר חשמל ממה שחשבנו אז".

צריכת החשמל בישראל מזנקת

על פי דוח רשות החשמל לשנת 2024, התחבורה הציבורית המבוססת על חשמל דרשה בשנת 2021 כ-0.1% בלבד מצריכת החשמל בישראל, אך בתוך שלוש שנים קפצה פי עשרה – ל-1% מצריכת החשמל בשנת 2024 – וצפויה להמשיך ולצמוח עד לכ־7% בשנת 2030. גם צריכת החשמל של חוות השרתים לבינה מלאכותית, שבעבר הייתה זניחה, הגיעה ב-2024 לכ-0.5% מהתוצר, וצפויה לזנק ל-5%–7% עד 2030.

עם זאת, להב-הרצנו לא קיבל את הטיעון: "היה עליכם להיערך. לא ייתכן שמדובר בפתרון היחיד – להמשיך להשתמש בתחנות שבכל מדינה סבירה כבר היו גורטים". שפיגלר השיב כי החלטות מסוג זה אינן נתונות בידי חברת החשמל. לדבריו, גם לאחר הרפורמה והפרטת משק החשמל, ההחלטה על הקמת תחנות כוח חדשות איננה בידי היצרן – בין אם מדובר בחברת החשמל או ביצרן פרטי – אלא בסמכות רשויות הממשלה.

בשנים האחרונות נרשמו עיכובים משמעותיים בתהליך אישורן של תחנות כוח חדשות המופעלות בגז, ואף ביטול של חלק מהן. עיכובים אלה נבעו, בין היתר, מהתנגדויות של רשויות מקומיות, גופים אזרחיים וחברי כנסת ממפלגות הקואליציה. עם זאת, לאחרונה ניכרת התקדמות בכיוון זה, שעשויה לאפשר למשק החשמל לשוב לשולי ביטחון רחבים יותר עד לשנת 2030.

מאחר שישראל בחרה בתחנות כוח מבוססות גז כפתרון המרכזי להחלפת הפחם, המשמעות היא שעד שלא יוקמו תחנות חדשות בהיקף מספק לא ניתן יהיה לוותר על שולי הביטחון שמעניקות יחידות 1–4 בתחנת אורות רבין.