הביקוש לחשמל צומח בקצב כפול מהממוצע, פליטת הפחמן יורדת ומכוניות חשמליות ושרתים דורשים יותר ויותר חשמל – כך לפי הדו"ח השנתי ל-2024 שפרסמה אתמול (ראשון) רשות החשמל, שכולל נתונים מהמחצית הראשונה של 2025 ותחזיות לגבי משק החשמל ב-2030. לפי הדו"ח, משק החשמל בישראל צומח במהירות: ב-2024 הגיע הביקוש לחשמל בישראל לשיא של 71.7 טרה-וואט/שעה, גידול של 4.4% בשנה, כמעט פי שניים מממוצע שיעור הגידול בחמש השנים האחרונות, שעמד על 2.6%.

הגידול המהיר בביקוש מגיע לצד ירידה איטית בעלות ייצור החשמל, למרות התייקרות הפחם. ב-2025 עמד רכיב הייצור בתעריף החשמל על 29.39 אגורות לקוט"ש, לעומת 30.07 אגורות ב-2024 ו-31.13 ב-2023. חלק מהירידה בעלות הייצור בשנתיים האחרונות קשורה למכירה של תחנות כוח, שמובילה לירידה חד-פעמית בעלות הייצור בשל תזרים המזומנים.

לעומת זאת, התעריף הכללי מוסיף לצמוח, ביחס פרופורציונלי לעלייה הכללית ביוקר המחיה. ב-2025 נקבע התעריף הכולל על 54.2 אגורות לקוט"ש בממוצע; ב-2024 עמד על 52.3 אגורות, וב-2023 על 51.2. על פי רשות החשמל, הצמיחה בעלות, למרות הירידה ברכיב הייצור, קשורה בין היתר לעליית הריביות השונות, שהעלתה בחדות את העלויות התפעוליות של חלקים ממשק החשמל, כולל של הרשות עצמה; וכן השקעה גדולה מבעבר בתשתיות הובלה של החשמל, שצמחה בכ-4% בשנה החולפת. השקעה זו, לדברי מומחים רבים, נחוצה כדי לצמצם את הגירעון התשתיתי של ישראל, שהצטבר בשנים שבהן נאבקה המדינה עם חברת החשמל על הרפורמה, והשתיים לא שיתפו פעולה.

לקראת 2030: פליטת הפחמן תרד, האגירה תעלה

בדו"ח התגאתה הרשות בצמיחת הייצור מאנרגיות מתחדשות, ובירידה ניכרת בפליטת הפחמן. שיעור האנרגיות המתחדשות מסך הייצור הגיע השנה ל-14.6%, עלייה של כ-2% מ-2023, ובסך הכול עמד ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת על כ-11.1 טרה-וואט/שעה. היקף הייצור הפחמי ירד השנה מ-13.1 טרה-וואט/שעה ב-2023, ל-11.5 טרה-וואט/שעה, מה שאומר שהשניים כמעט משתווים זה לזה.

העלייה בשימוש באנרגיות מתחדשות וההוצאה ההדרגתית של תחנות פחמיות מפעולה הובילו לירידה חדה בפליטת הפחמן הדו-חמצני, מ-32.9 מיליון טונות ב-2023 ל-24.4 מיליון טונות ב-2024. המשמעות היא שישראל עמדה לראשונה ביעד הפחתת הפחמן מייצור חשמל שקבעה לעצמה ל-2030 – 25.4 טון. היעד שנחשב מתון יחסית, ובכל זאת, אם תצליח ישראל להישאר מתחתיו עד 2030, זה יהיה הישג.

הירידה בכמות הפחמן הנפלט אמורה, לפי הדו"ח, להימשך ביתר שאת גם לתוך 2025, עקב הפעלתה של יחידת הייצור החדשה והמשוכללת מחז"ם 70 החל מינואר 2025, שאפשרה להעביר למצב שימור את היחידות הפחמיות המיושנות 4-1 באורות רבין, והורידה את פליטת הפחמן מהן מ-3.1 טון ב-2024 ו-3.6 טון ב-2023 ל-0.4 טון בלבד במחצית הראשונה של 2025.

כניסתה לפעילות של יחידה מתקדמת נוספת, מחז"ם 80, שצפויה כרגע בסוף 2025, תאפשר הורדה נוספת של כמות הפליטות, והתקדמות לכיוון היעד שמסמנת רשות האנרגיה בדו"ח – איפוס השימוש בפחמן עד 2030, ואיתו ירידה גדולה בכמות הפליטות. יעד זה נדחה כבר כמה פעמים בשל עיכובים שונים בהכנסתן של היחידות החדשות לפעולה, וכן בשל צמיחת משק האנרגיה, שמתקשה לעמוד בקצב הצמיחה של המשק, ומאלצת את משרד האנרגיה לשקול להשאיר את היחידות הפחמיות בתפקוד חלקי כעתודות.

הדו"ח נוגע גם בצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030, שצפויה להוסיף להאיץ. לצד הגידול המהיר באוכלוסייה בישראל, של כ-2% בשנה בממוצע, צפויה לצמוח מאוד צריכת האנרגיה בשני מגזרים טכנולוגיים שכיום עדיין נמצאים בחיתוליהם – תחבורה מבוססת חשמל וחוות שרתים. התחבורה מבוססת החשמל נמצאת כבר כיום בצמיחה מהירה. ב-2021 עמדה על 0.1% בלבד מצריכת החשמל, ואילו ב-2023 עמדה כבר על 0.6% וב-2024 על 1%. מגמת צמיחה זו, מעריכים ברשות החשמל, צפויה להמשיך להתרחב, עם הכנסתם של יותר ויותר כלי רכב חשמליים לשוק הישראלי, ובהמרתם של קווי תחבורה שונים לחשמל, כמו פרויקט חשמול המסילות שמתקרב לסיומו, וצפויה להגיע לכ-7% ב-2030.

צמיחה גדולה עוד יותר צפויה בצריכה בתחום השרתים, תחום שכיום מפותח עוד פחות. ב-2024 צרכו חוות השרתים בישראל כ-0.5% בלבד מסך הביקוש השנתי, אולם ברשות החשמל משערים שמהפכת הבינה המלאכותית צפויה להביא לזינוק בצורך בכוח מחשוב ולהוביל לקפיצה גדולה גם בתחום זה. אף שהמגמות אינן ברורות עדיין בשלב זה, ברשות מעריכים בזהירות שב-2030 הצריכה בתחום תגיע ל-5%-7% מהביקוש הכללי במשק.

חברת החשמל: ירידה בהיקף החובות, שיא של 15 שנה ביציבות הפיננסית

במקביל להמשך ירידת חלקה של חברת החשמל בשיעור הייצור, שירד השנה לכ-41% מסך הייצור בפועל, ממשיכה חברת החשמל להתייצב ולהתחזק. על פי הדו"ח, התחייבויותיה של חברת החשמל נותרו יחסית סטטיות בעשור האחרון, וההון העצמי של החברה יותר מהכפיל את עצמו מ-16.7 מיליארד שקלים ב-2015 לכ-38.3 מיליארד שקלים ב-2024. היקף ההתחייבויות של החברה ירד מ-67.8 מיליארד שקלים ב-2023 ל-66.4 מיליארד שקלים ב-2024.

השילוב של שני נתונים אלו הביא את יחס המינוף החשבונאי של חברת החשמל, מונח שמתאר את היקף הסתמכותה על הלוואות ביחס להונה העצמי, לכ-63% ב-2024, ירידה של 17% בעשור, ובשורות טובות ליציבותה הפיננסית של החברה.

הירידה החריגה יחסית בהתחייבויות ב-2024, נזקפת, בין היתר, לגביית חובותיה של חברת החשמל הפלסטינית, שביצע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מכספיה המוחרמים של הרשות הפלסטינית. חובות אלו, של יותר ממיליארד שקלים, העמיסו על קופתה של חברת החשמל שנים רבות.