בדיון שהתקיים בשבוע שעבר ברשות החשמל, ניצב משרד האנרגיה בפני פרשת דרכים: האם לעמוד ביעדי הממשלה ובהסכמים עם המשרד להגנת הסביבה ולסיים, באיחור, את השימוש בפחם בתחנת הכוח אורות רבין? או להמשיך ולהשתמש ביחידות הייצור הפחמיות כשולי ביטחון בשל היצע החשמל הנמוך יחסית. המשרד לא קיבל החלטה ורשות החשמל תנסה לגבש עמדה לקראת הדיון הבא.
במרכז הדיון עומדת השאלה אם להפסיק את פעילותן של יחידות הייצור הפחמיות 6-1 באורות רבין. הממשלה הבטיחה שתוציא את הללו משימוש עד סוף 2026, אך כעת יש המבקשים להמשיך ולהפעיל אותן במתכונת חלקית. זאת כדי שיוכלו לגבות את משק החשמל, שיכולות הייצור שלו מתוחות למדי, ואינן צומחות בקצב הרצוי, ולכן עולה חשש להתייקרות החשמל ואף חוסר יכולת לעמוד בשיאי הביקוש, שיביא להפסקות חשמל וניתוקים.
אך אפילו שימור היחידות לשימוש במקרה חירום יש מחיר סביבתי כבד: שימורן של יחידות ייצור פחמיות במצב זמין דורש שבוע הפעלה בכל רבעון לכל יחידה. תהליך שכולל פליטה גדולה של זיהום אוויר בשל הליכי התנעה שנמשכים בין 40-36 שעות.
במשרד האנרגיה יצטרכו להחליט כעת אם להמשיך על פי התוכניות הקיימות ולקדם את העברתן של היחידות לשימור ולאחר מכן לסגירה עד סוף 2026, או אם לא אז לפחות בהקדם האפשרי. לחלופין יוכל המשרד להחליט, רשמית או בפועל, להמשיך לשמור את היחידות פעילות ולהשתמש בהן כיחידות חירום בכדי לגבות את הצמיחה האיטית מידי ביכולת ייצור החשמל.
פול גז בניוטרל
בשני העשורים האחרונים הובילה ישראל מדיניות שיטתית של מעבר לתחנות כוח מבוססות גז, והסבה את מרבית תחנות הכוח מבוססות הפחם לפעולה מבוססת גז. התחנה הראשונה שהוסבה במלואה הייתה תחנת הכוח אשכול באשדוד, בשנת 2004. כיום פועלות בארץ כ-10 יחידות פחמיות, 6 בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה, ו-4 בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון. היחידות שניצבות במרכז המחלוקת כעת הן היחידות באורות רבין, MD 1-6.
יחידות אלו אינן זהות- יחידות 1-4 ישנות יותר, מזהמות יותר, ופועלות ללא סולקנים (מעין מסנני ענק שמפחיתים פליטת זיהום). יחידות 5 ו-6 הן מתקדמות יותר ובעלות יכולת סינון, אם כי עדיין יקרות ומזהמות בהרבה מיחידות מבוססות גז.
ביולי 2018, תחת שר האנרגיה יובל שטייניץ, הוחלט שהיחידות 1-4 באורות רבין ייסגרו עד 2022 ויוחלפו במחז"ם (מחזור משולב) 70 ומחז"ם 80. מדובר בשתי יחידות משוכללות ומבוססות גז. התוכנית הייתה להעביר למצב שימור את יחידות 1-2 עם הפעלתה של מחז"ם 70 (שתוכננה ל-2022) ואחריהן את יחידות 3-4 עם הפעלתה של מחז"ם 80, ולבסוף להמיר את יחידות 5-6 לשימוש בגז בסוף 2025.
אלא שעוד ב-2021 הודיעה חברת החשמל שלא תצליח לעמוד ביעדים הללו, והמועד האחרון נדחה. בינואר 2024 החליט המשרד להגנת הסביבה שהיתר הפליטה של היחידות MD 1-4 יסתיים ב-2026, מה שלהלכה היה אמור לחייב את משרד האנרגיה להעבירן לכל הפחות למצב שימור. אלא שכבר בשנה שעברה, בדיון בוועדה המפקחת על קרן העושר, הבהירה נציגת האוצר כי להבנתה, השימוש בפחם לא יפסיק לפחות עד 2028. זאת, על אף מחאות יו"ר הועדה, ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), שעמדה על כך שהיעד שהוצב הוא 2026.
בהמשך השנה הסתבר כי ישנם עיכובים בלוח הסמנים במחז"ם 70 ו-80. לצד זאת, הפעלתה של מחז"ם 70, שנכנסה לפעילות מסחרית בינואר 2025, עצרה את העלייה במחירי החשמל ואף הביאה להפחתתם בשל יעילותה. לאחר מכן הופעלה גם מחז"ם 80, שכבר כיום פועלת בהרצה, אך טרם סיימה את המעבר לשלב המסחרי.
בין המתנגדים להפעלתו של המתקן נמנים גם יישובי האזור המאוגדים באיגוד ערים כרמל-שרון. יו"ר האיגוד וראש מועצת זיכרון יעקב ,עו"ד אלי אבוטבול, שלח מכתב רשמי לשר האנרגיה לקראת הדיון וביקש ממנו שלא לחרוג מלוחות הזמנים: "בריאותם של תושבי האזור אינה הפקר", כתב אבוטבול, "כל הארכה של הפעלת היחידות הפחמיות חייבת להיות מלווה באופן מיידי באמצעים להפחתת פליטות, ללא הנחות וללא דחיות. אנו דורשים כי כל החלטה שתתקבל תעמוד בקנה אחד עם הוראות היתר הפליטה ותציב את בריאות הציבור ואיכות הסביבה בראש סדר העדיפויות".
העיכוב בהפעלת שתי יחידות אלו, שיגרור ככל הנראה עיכוב גם בתחילת המרתן לגז של יחידות 5-6 – אכן צפוי לדחוף את את לוח הזמנים עוד קדימה. אלא שבינתיים, הסתבר שעל אף ההבטחות שניתנו למשרד להגנת הסביבה, יחידות 1-2 הופעלו גם לאחר הפעלתה של מחז"ם 70 לפחות פעם אחת, במהלך סופת הקור קורל. זאת, על אף שלפי חלק מהמעורבים, למשרד להגנת הסביבה הובטח כי מבחינה הנדסית לא ניתן יהיה להפעילן במקביל. עם זאת, היחידות אכן הופעלו במסגרת היתר חריג להפעלה במצבי חירום, מה שעלול להיות תקדים מדאיג עבור המשרד להגנת הסביבה.
