נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שצפוי לפגוש בשלישי הקרוב את יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, הביע תקווה בסוף השבוע האחרון שהסעודים יצטרפו להסכמי אברהם. השיחות בין האמריקאים לסעודים מציפים את שאלת עתיד הסכמי אברהם ומקומה של ישראל בסדר האזורי במזרח התיכון, כשברקע גם תוכנית טראמפ בעזה שתעלה לדיון מחר במועצת הביטחון של האו"ם.

שמואל שי, יזם ויועץ להסכמי אברהם, מעריך שההסכמים צפויים להתרחב, מתוך פרדיגמה של הסדרה אזורית מבוססת אינטרסים. "טראמפ מניח שאפשר לשים את הבעיות התיאולוגיות בצד לטובת חזון כלכלי אדיר", הוא אומר ל'דבר', "הוא מאמין שרוב המחלוקות נובעות מבעיות כלכליות: מים, חקלאות, ביטחון תזונתי, אנרגיה. ושאפשר לפתור אותן. מה שנחתם ב־2020 היה רק המבוא: עכשיו אנחנו עומדים לפני תהליך אדיר, מתואם, עם מאות פרויקטים אזוריים שכבר מוכנים לצאת לדרך".

איזה פרויקטים?
"יש תוכנית למסדרון שיחבר בין אפריקה לאירופה. כביש שישה נתיבים, שיכלול גם נתיבי רכבת ומרכזי מסחר. מדובר בפרויקט של כ־250 מיליארד דולר. במקביל יש את פרויקט ה־IMEC, מנהרה תת קרקעית מהודו לעומאן וערב הסעודית לישראל ומשם לאירופה. לצד זה יהיו הרבה פרויקטים קטנים כמו חממות, מערכות סולאריות והתפלה".

שי מונה כיועץ להסכמים תחת אופיר אקוניס, שהיה אז השר לשיתוף פעולה אזורי. הוא מכהן כיו"ר קרן השקעות הקשורה להסכם, 'קרן אברהם'. לדבריו ההרחבה של ההסכמים נעצרה בכהונתו של ג'ו ביידן והתחדשה עם בחירתו המחודשת של טראמפ: "בניתי בתקופת ביידן תוכניות גרנדיוזיות, אבל לא קרה עם זה שום דבר, למעט הסכמי סחר פשוטים בין ישראל לאמירויות. כשטראמפ חזר לבית הלבן הופיעה גישה אחרת".

אילו מדינות עשויות להצטרף?
"הפעימה הקרובה שצפויה זה ערב הסעודית, אחר כך סוריה ולבנון, ואז קטאר, עומאן, כווית וטורקיה. בסופו של דבר יגיע המעגל היותר גדול: מלזיה, אינדונזיה, אפגניסטן, פקיסטן, בנגלדש, מדינות באפריקה. יש הרבה מדינות שפונות להצטרף.

"השלום נולד מהכיס, לא מהאידיאולוגיה. גם אויב יכול לשנות כיוון כשהאינטרס הכלכלי חזק מספיק. ככה עשינו שלום עם מצרים אחרי מלחמה עקובה מדם – וככה זה יקרה גם עם איראן".

הסעודים אומרים מעל כל במה שלא תהיה נורמליזציה בלי התקדמות למדינה פלסטינית.
"סעודיה תסתפק במחווה סמלית, בטח יחד עם השינויים שהולכים לקרות וכבר התחילו בעזה. מתחילת נובמבר יש לך יציאה של עשרות אלפי עזתים לאפריקה, זה קורה בשקט ועוד מעט זה יצא לאור, כשיהיו פתאום מאה אלף עזתים במקום אחד. אחר כך יעמידו לעזה שלטון חדש. זו לא תהיה חברה ולא מיליציה, זה חייב להיות גורם פוליטי פלסטיני שיוכל לעשות סדר, והיחידים שיכולים זה מוחמד דחלאן ומרואן ברגותי. חמאס והאחים המוסלמים יעופו על טיל מעזה, זו כבר רכבת שאי אפשר לעצור".

מה המשמעות של צירוף קזחסטן? זו מדינה שכבר יש לישראל יחסים איתה.
"ההסכמים זה סיפור הרבה יותר גדול מישראל. הרעיון הוא ליצור התארגנות אזורית, בדומה לארגון המדינות המתועשות G7, או לבריקס (BRICS – התארגנות של 10 מדינות בהן רוסיה, סין, הודו, איראן ואיחוד האמירויות, א.ג.). טראמפ מנסה ליצור משהו שיוכל להתנגח בבריקס".

"ישראל היא כן ציר מרכזי ומנוע בדבר הזה. למשל, ישראל זה המקום הכי טוב בעולם להקמת תשתיות של ערי בינה מלאכותית, כי המקצוענים כבר נמצאים כאן. אני הסברתי את זה לאמירתים: אתה לא יכול להביא היום משפחה מהולנד, לשים אותה בדובאי, שאסור לה להסתובב עם הפופיק בחוץ ואין בית ספר לילדים. אחרי חודשיים-שלושה הם מחליטים לחזור הביתה, וכל הפרוייקט נופל".

אין מתנגדים למהלך?
"ראש הממשלה עשה הכול כדי לעכב את סיום המלחמה, על זה כבר נכתב מספיק. וקטאר מן הסתם לא רצתה לאבד את הנכס שלה בעזה, אבל התרגיל שישראל וארה"ב עשו לקטארים עם ההפצצה בדוחה גמר את הסיפור. ב-08:00 הפציצו להם בניין, וב-12:00 הם רצו לטראמפ וחתמו על הסכם ביטחון. הם הפכו תוך שעות למדינת חסות של ארה"ב.

"הבא בתור זה ארדואן, שיש לו מגלומניה של סולטן. אבל גם הוא יודע שטורקיה לפני פשיטת רגל. טראמפ ייתן לו לקשקש, אבל מתי שיהיה צריך הוא יחזיר אותו לגודל המתאים".

יש דיווחים שטורקיה וקטאר משתלטות בפועל על עזה.
"לטראמפ יש חזון, והוא לא מתייחס לכל הפרופוגנדות שמתפרסמות בכל מקום. שבוע לפני הכנס בשארם א-שייח יכולת לראות קשקושים מפה ועד הודעה חדשה, וביום אחד כולם יישרו קו. אז עכשיו המתנגדים למהלך קצת מושכים זמן, אבל כולם יודעים שזה נגמר".

ישראל ערוכה להזדמנויות שמגיעות בהסכם?
"אף משרד ממשלתי לא מתפקד בהקשר של ההסכמים, בטח לא יוזם. המזל הוא ‫שהמגזר הפרטי שלנו עצמאי וחזק, ומחזיק בידע וטכנולוגיות. אם נבנה את המסגרות הנכונות נוכל להשתלב יפה גם ללא עזרת הממשלה. יש כאן הזדמנות אדירה לתעשייה, לטכנולוגיה, לחברות סטארט-אפ, לתשתיות, לרפואה, לחינוך.

"אבל חייבים לפעול מהר. טראמפ עובד עם פרקי זמן קצרים. מבחינתו פרויקט שלא מתחיל ומסתיים תוך שנה וחצי — לא קיים. כשהחטופים החללים האחרונים יחזרו, והמחבלים ברפיח, הולכת להיות התקדמות מאוד מהירה. אנשים לא מאמינים שזה אמיתי, יהודים לא יודעים להתמודד עם יותר מדי טוב, אבל צריך להתחיל להיערך גם לצרות של שלום".