ערב הסעודית ממצבת את עצמה בשנים האחרונות ככוח דומיננטי השואף להביא יציבות למזרח התיכון. האפשרות שתכונן נורמליזציה עם ישראל היא חלק מהרקע לפרוץ המלחמה, וגורם משפיע בדינמיקה הדיפלומטית במהלכה. ובכל זאת, מנהיגה יורש העצר מוחמד בן סלמאן נעדר מפסגת סיום המלחמה בשארם א-שייח, ומקומה ב"יום שאחרי" ברצועת עזה לא ברור. לפי פנחס ענברי, חוקר ותיק של המזרח התיכון, מדובר בביטויים למאבק הפנים ערבי על עיצוב הרצועה והאזור כולו.

"סעודיה לא מסכימה שמצרים תוביל את המהלך בעזה", כך מסביר ענברי את ההיעדרות משארם, "אין להם שום דבר נגד מצרים, פשוט יש להם אינטרסים שונים מאוד ביחס לעזה. סעודיה והאמירויות רוצות לפרק את חמאס מנשקו, לעומת מצרים, שמקדמת הסדר פוליטי שישאיר את חמאס. מצרים מפחדת שחיילים שלה יצטרכו לעשות את הפירוז, או שטורקיה תעשה זאת ואז בפועל יצטרכו לחלוק גבול עם טורקיה. אז מצרים אומרת שחמאס ימסור את נשקו למדינה הפלסטינית כשתקום, שזה אומר לחכות לבוא המשיח. לסעודים זה לא מתאים".

לדברי ענברי, ערב הסעודית מסויגת אף יותר מההתפתחויות שחלו ברצועה אחרי אותה פסגה. "בעקבות הסכם הפסקת האש עזה מתקבעת כזירה של קטאר וטורקיה. אז ערב הסעודית כרגע מדירה את עצמה משם".

ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. במשך עשורים הוא סיקר כעיתונאי ופירש את הפוליטיקה המזרח תיכונית והפלסטינית, כולל ב'דבר' וכיום הוא בעל בלוג עצמאי באתר 'זמן ישראל'. לדבריו, יחסה של סעודיה לרצועת עזה הוא חלק מחזון יותר רחב שלה עבור המזרח התיכון.

למה פירוז חמאס חשוב לסעודים?
"הם רוצים לראות באזור מוסדות מדיניים במקום ארגוני טרור ומיליציות. הגישה הזאת לא מתבטאת רק בעזה, גם בלבנון למשל, בהשקעה שלה בהחלשת חיזבאללה. זו הסיבה שהם מובילים את מהלך הנורמליזציה האזורי, וזו הסיבה שהם רוצים לסיים את הבעיה הפלסטינית. זה לא כי אכפת להם מהפלסטינים".

הם באמת מחויבים למדינה פלסטינית?
"כשבן סלמאן נאם באו"ם הוא אפילו לא הזכיר את 'היוזמה הסעודית' למדינה פלסטינית תמורת נורמליזציה. הוא היה מוכן לוותר על זה לגמרי. לפני המלחמה הוא אמר 'אני עושה מה שטוב לסעודיה'. אבל מאז שהמלחמה התחילה יש לחץ מדעת הקהל הסעודית, ציבור שצופה באל ג'זירה שבה 80% מהשידורים הם רעל אנטי ישראלי.

"בן סלמאן עדיין רוצה נורמליזציה, לכן הוא לא מצטרף לרעל נגד ישראל, והתשובה שלו לפרופוגנדה הקטארית היא מדינה פלסטינית. זו הדרך שהוא מציע להפסיק את הזוועות שמשדרים באל ג'זירה. לכן התקדמות למדינה פלסטינית הפכה לתנאי לנורמליזציה, לפחות ברטוריקה".

ואיך הקריאה של סמוטריץ' לסעודים "להמשיך לרכב על גמלים" משפיעה?
"מסמוטריץ' לא היו לסעודים ציפיות, כבר שנה הם אומרים לאמריקאים שנורמליזציה עם סמוטריץ' ובן גביר לא תהיה. אבל את נתניהו הם לא פוסלים קטגורית. הבעיה שלהם היא שנתניהו לא פיטר אותו או איים עליו בגלל ההתבטאות הזו, ולעומת ההתנצלות כלפי קטאר, הפעם לא הייתה אפילו רבע התנצלות. וכשסמוטריץ' עצמו התנצל זה רק יצא יותר מעליב.

"בגלל זה כשטראמפ נאם בכנסת הוא עקץ את ביבי ואמר ש'מנהיג האופוזיציה נחמד מאוד'. האמריקאים מבינים שבלי שינוי של הממשלה לא תהיה נורמליזציה".

"מטרת העל האמריקאית היא התוכניות עם סעודיה"

ארצות הברית עדיין מושקעת בנורמליזציה ישראלית-סעודית?
"בהחלט. מבחינת האמריקאים, הסעודים והתוכניות העסקיות איתם הם מטרת העל של כל ההסכם הזה, והשאר אמצעים בדרך. כך שהיעד המדיני בעזה הוא להגיע לפירוז חמאס, שהם מקווים שיקל על נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל, עם התוצאות הכלכליות של זה".

מה השלבים שיובילו לשם?
"האמריקאים מנסים לגרום לקטאר ולטורקיה להקריב את חמאס. לטורקיה הם מציעים בתמורה שארה"ב תקריב את הכורדים בסוריה, הרי הטורקים מתעניינים עכשיו בעיקר מה שקורה בסוריה". מנוף הלחץ על קטאר, שיש לה הסכם הגנה עם ארצות הברית, פחות ברור. ענברי מסביר שהאמריקאים זקוקים לקטאר גם בשביל האינטרסים שלהם ביחס למדינות מוסלמיות רחוקות, כמו אפגניסטן ומאלי.

בכל מקרה, הוא מסביר, "אם המהלך יצליח וחמאס יהפוך לפחות רשמית מארגון טרור למפלגה פוליטית, הצעד הבא עשוי להיות שחיילים מצרים ייכנסו לעזה תחת דגל האו"ם, במסגרת החלטה של מערכת הביטחון. בתרחיש כזה ייקחו מחמאס את הנשק הכבד, הטילים, וחמאס ישמור נשק קל, בין היתר כדי להגן על עצמו מזעם העזתים".

את מי הסעודים היו רוצים לראות בעזה? את הרשות הפלסטינית?
"לכאורה זו השותפה שלהם לרצון לפרק את חמאס מנשקו, אבל גם איתה יש להם בעיות, מהרבה לפני המלחמה. אתן לך דוגמא. לפני 14 שנים התקבלה החלטה בוועידה ערבית שסעודיה תעביר חצי מיליארד דולר לרשות הפלסטינית, כדי שתשמור על ירושלים. סעודיה באה לאבו מאזן כדי שיבנה מנגנון, ואחרי שהיא ראתה את המנגנון, היא הבינה שהוא ירצה לגנוב את הכסף, ולא העבירה כלום.

"כרגע ערב הסעודית מסמנת את הגדה כשטח שלה, ביוזמה שהיא מקדמת עם צרפת. בגלל החולשה של הרשות הפלסטינית, היא משחקת שם במגרש ריק יחסית, בשונה למשל מסוריה ששם אם לא תפעל טורקיה תשתלט לחלוטין. מה שאבו מאזן כן הצליח לעשות, ומסייע לסעודים, הוא להקים ועדה סודית שמאתרת ומחסלת כל כסף קטארי שנכנס לגדה. בגלל זה אבו מאזן לא יכול לדרוך בקטאר".

"הרשות לא תשלוט בעזה, גם הגדה מחולקת לחמולות"

ענברי מסביר את הגבולות המטושטשים לעיתים בין ה"מתונים" ל"קיצוניים" בזירה הפלסטינית. הוא אומר שמאז הפסקת האש היו כמה פגישות של "ארגוני הסירוב" המתנגדים לשלום עם ישראל, הכוללים את חמאס – וגם ארגונים הקשורים לאש"ף. "היה שם גם את סמיר משהראווי, מהמחנה של מוחמד דחלאן שנחשב למתון. אבל אחרי השבת השחורה קפץ הג'יהדיסט מהחליפה, הוא אמר שחמאס השיב את הכבוד הערבי ו-7 באוקטובר היה נס. והוא אחד האנשים שמשתתפים בעיצוב היום שאחרי.

"את החבורה הזו פגש גם חוסיין א-שייח, סגן נשיא הרשות הפלסטינית מאפריל האחרון ומי שאבו מאז הכריז עליו כיורש. א-שייח נפגש עם חליל אל-חיה, מראשי חמאס, ועסוק הרבה בלמצב את עצמו כיורש שמקובל על כולם".

א-שייח נתפס כהנחתה אמריקאית. מה הסיכוי שלו להצליח?
"הגדה מחולקת לחלוטין לחמולות, אם מישהו מחברון יגיע לג'נין ירביצו לו, ולהיפך. אף חמולה לא תיתן לחמולה אחרת לשלוט, לכן דווקא מועמד חלש הוא מתאים יותר. זה כמו שבטי ישראל שמסכימים להמלכת שאול, כי הוא משבט קטן ופחות חשוב, ודווקא כשדוד עולה גוברים הניסיונות לפצל את הממלכה. כרגע יש סיכוי רק לשלטון שלא יכול לשלוט".

החולשה של הרשות בגדה הופכת אותה ללא רלוונטית בעזה?
"יש כמה מיליציות בעזה שמזוהות עם הרשות הפלסטינית, כמו זו של אבו שבאב, שהוקמה בתיאום עם ראש המנגנון המסכל ברשות. אבל היא לא מסוגלת לשלוט שם, ובגלל זה כל ההפחדות על מדינה פלסטינית והשתלטות של הרשות על עזה זה קשקוש. זה גוף שבקושי רלוונטי לגדה. אולי עוד שני דורות".