העלייה במחירי התחבורה הציבורית תידחה לינואר, אך לא תבוטל. העלייה, שצפויה לעמוד על כ-11%, תוכננה במקור לסוף נובמבר, על פי מנגנון עדכון המחיר האוטומטי ("הטייס האוטומטי"), שמתעדכן על פי נוסחה פעם בחצי שנה. ככל הנראה, הדחייה נובעת גם מהביקורת הציבורית שהופנתה כלפי משרד התחבורה בשבוע האחרון.
בסוף השבוע פנו עשרה ארגונים לשרת התחבורה מירי רגב בדרישה לבלום את העלייה, והיום פורסם בכלי התקשורת כי עליית המחירים תידחה לינואר. אולם משרת התחבורה, מירי רגב, נמסר כי "לא יקום ולא יהיה!". מטעם משרדה אף הובהר כי דברי השרה לא מכוונים רק להפחתת העלייה אלא לביטולה כליל.
עליית המחירים, כאמור, מוכתבת מחישוב אוטומטי שהציבה הממשלה לפני כעשור. חישוב זה, על פי נוסחה קבועה, מועבר אל ועדת מחירים ובה שני נציגים ממשרד האוצר ואחד ממשרד התחבורה. נציגים אלו יכולים לדחות את עליית המחירים, כפי שקרה הפעם, בחודש או חודשיים; אולם על מנת למנוע עליית מחירים משמעותית, הם זקוקים למקורות תקציביים מהאוצר.
חשוב לציין שעליית המחירים הייתה אמורה על פי המנגנון להתרחש עוד ביוני, בעדכון החצי־שנתי הקודם של המחיר. אלא שתאריך זה הגיע פחות מחודשיים לאחר העלייה המשמעותית מאוד (כ-33%) במחירים, כחלק מרפורמת התחבורה של השרה מירי רגב. עקב מצב זה דרשו אז גורמים רבים, בהם יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן, את ביטולה המיידי של עליית המחירים ביוני, והיא אכן נדחתה, בסופו של דבר.
מבנה "הטייס האוטומטי" מוצמד בין היתר למדד המחירים לצרכן, ולכן עולה בהתמדה בזמנים של התייקרות כללית במשק. מצב זה גורם לכך שהפער בין המחיר שדורש "הטייס האוטומטי" לבין המחיר בפועל רק עלה בזמן שעבר מאז; ומכאן עליית המחיר החדה יחסית, שהייתה אמורה להגיע כבר בתחילת דצמבר ותידחה לינואר. כעת, כאמור, יצאה השרה רגב נגד עליית המחירים והצהירה כי "לא יקום ולא יהיה", לא תהיה עליית מחירים כלל.
בעבר כבר נמתחה ביקורת על מנגנון "הטייס האוטומטי", שרבים כמוהו קיימים בתחומים שונים של הממשלה: במחירי הדלק, בחלק ממחירי המזון ועוד. המבקרים טוענים כי מנגנונים מסוג זה משחררים למעשה מאחריות את הפוליטיקאים שיצרו אותם, ומאפשרים להם לנתק את עצמם מעליות מחירים, שלפני יצירת המנגנונים עמדו לפתחה של הממשלה ודרשו ממנה להחליט האם להגדיל את הסבסוד ובכמה.
ביטן הוא אחד המבקרים החריפים של המנגנון. יו"ר ועדת הכלכלה, שהתנגד לעליית המחירים ביוני שעבר, הסביר כי היות שתחום התחבורה הציבורית הוא תחום שמסובסד ברובו, המשרד הוא זה שמחליט בפועל האם להוריד או להעלות את המחירים. "זו שיטה מיוחדת במינה", אמר ביטן בתגובה לטענת המשרד ביוני, שגם במשרד מתנגדים לעליית המחירים, "להעלות דברים בצו מתוכנן, ואז להתנגד לעליות האוטומטיות". כלומר, המשרד מחליט לקחת הרבה יותר כסף, ואז מעוניין להשתמש בחלק מהכסף המדובר כדי לצמצם את העלייה האוטומטית — כאילו אינה קשורה למעשיו.
תגובת ועדת הכלכלה: "לפני למעלה מחצי שנה, כשנודע לוועדת הכלכלה על עלייה צפויה בתעריף התחבורה הציבורית ביוני, קיימה הוועדה מספר דיונים שבעקבותיהם ההעלאה נמנעה. כעת, בעקבות פניית חברי הכנסת סימון דוידסון (יש עתיד), יאסר חוג'יראת (רע"מ) וגלעד קריב (הדמוקרטים), על רקע העלאה נוספת הצפויה בינואר 2026, תקיים הוועדה דיון מהיר. בדיון ייבחנו הרקע לקבלת ההחלטות והאם ישנם צעדים שאפשר לנקוט כדי למנוע את ההעלאה הנוספת".
חשוב לציין כי עד כה לא הגיעו לידי "דבר" אף צו או הודעה רשמיים המאשרים את הדחייה, למעט תגובת משרד התחבורה.
