החלטת הממשלה משישי האחרון קבעה שמטה 'תנופה לצפון', שעד כה שימש כגורם מתכלל של תוכניות שיקום ללא סמכויות אופרטיביות או יכולת לפקח על השיקום, ישודרג למעמד של מינהלת. לשם כך, המדינה תקצה 42 תקני כוח אדם לטובת יישום תוכניות השיקום והקיצוצים ותעביר את עבודתו של המטה תחת 'מינהלת תקומה' הוותיקה, שפועלת לשיקום יישובי העוטף. במינהלת תנופה לצפון יוקמו צוותים מקצועיים לטיפול בתחומים כמו בריאות, חינוך, כלכלה ועוד, בהתאם לצרכים הנדרשים לשיקום ופיתוח הצפון.

מהו מטה תנופה לצפון?
המטה הוא גוף שמתכלל תוכניות שיקום שאותו הקימה הממשלה בקיץ 2024. מטרתו העיקרית היא לייצר סל פרויקטים שימומנו ויישומו על ידי הממשלה בהתאם לתמונת מצב עדכנית לגבי היקף הנזקים ביישובי קו העימות (עד 9 ק"מ מגבול הלבנון) והצרכים של כ-70 אלף התושבים באזור. לאחר כמה ניסיונות כושלים למנות ראש למטה תנופה, בינואר האחרון נכנסה לתפקיד ראש מחוז צפון במשרד הפנים, עינב פרץ, ששימשה בתפקיד עד לא מזמן.

מה ההבדל בין המטה למינהלת תקומה?
המינהלת נולדה מתוך הכרה בחוסר יכולת הביצוע של המדינה בשיקום נזק בקנה מידה כה גדול ביישובי העוטף. השילוב בין היקף השיקום שנדרש לחולשת משרדי הממשלה חייבה הקמת גוף חדש ועצמאי עם סמכויות לניהול תקציבים וקידום תוכניות.

למינהלת, שבה עובדים יותר מ-70 עובדים, יש מעמד חוקי משל עצמה, והיא אחראית על תקציב של כ-17 מיליארד שקל בפריסה של חמש שנים. המינהלת אינה כפופה באופן ישיר לאוצר, מה שמאפשר לה גמישות וזריזות בעבודה ומספק לה את היכולת לעבוד באופן פרטני מול כל יישוב ויישוב – ולא רק מול מועצה אזורית או עיר.

לעומת זאת מטה תנופה הוא לא יותר מגוף מתכלל: בשנה האחרונה הוא מיפה את שלל הצרכים שעלו מהשטח בצפון ועזר לגבש את התוכניות המתאימות. למטה יש עשרה עובדים בלבד, ואין לו סמכות אופרטיבית או לובי יעיל בתוך מסדרונות הממשלה. משום כך, מטה תנופה התקשה להוציא לפועל פרויקטים ולפקח על ההוצאה של כספי השיקום, שנעמדים בכ-12 מיליארד שקל שמיועדים ליישובי קו העימות.

מה הביא להחלטה על מיזוג הגופים בנקודה זו בזמן?
עם כניסתו לתפקיד בדצמבר 2024, השר לשיקום העוטף והצפון, זאב אלקין (שמשמש כשר במשרד האוצר), הזהיר מפני גודל האתגר שעומד מול המטה. לדבריו, המטה יתקשה מאוד לקדם שיקום יעיל בצפון לאור הצרכים המרובים של היישובים בגבול הצפון, כמו גם גודל השטח שעליו משתרע מרחב השיקום (מאה יישובים ואזורי תעשייה שמשתרעים על פני שטח הגדול פי חמישה מהעוטף), מספר התושבים הגדול יותר והמימון הקטן יותר, ביחס לעוטף.

אלקין דרש מהמדינה, לכל הפחות, לשדרג את סמכויות המטה, להגדיל את תקציבו ואת כוח האדם. "אי אפשר להמשיך במצב הנוכחי", טען אלקין בוועדת הכלכלה בקיץ האחרון, לאור נתוני החזרה הנמוכים בקרית שמונה ובחלק מיישובי קו הגבול.

לטענת אלקין וכמה מראשי היישובים בצפון, המחסום העיקרי שעמד בפני הפיכת המטה למינהלת היה התקציב וחשוב מכך, העקרון. קיומה של מינהלת תקומה בדרום יצרה מנגנון עוקף סמכויות מול משרד האוצר, מצב שיצר עבורו לא מעט 'כאב ראש', בעיקר בכל הקשור לניהול העצמי של כספי שיקום. לכן משרד האוצר לא שש לפתח מנגנון דומה עבור הצפון.

אז מעכשיו תהיה מינהלת אחת לשיקום של יישובי הגבול?
באופן כללי כן. החלטת הממשלה קובעת שתקום מינהלת לצפון, אך זו תהיה כפופה למטה משותף שבראשו עומד ראש מינהלת תקומה הנוכחי, אביעד פרידמן (שמכהן כראש המינהלת כבר שנה). תחת פרידמן יעבדו שני סמנכ"לים – אחד לעוטף ואחד לצפון. כיום יד ימינו של פרידמן בעוטף הוא סגנו, אביאל פנסאפורקאר.

אלקין ופרידמן אמרו כי הם מחפשים כעת מועמד למשרה זהה בצפון. בעקבות המיזוג של המטה עם המינהלת, מערך השיקום בצפון צפוי להגדיל את כוח האדם שלו בארבעים עובדים נוספים שיעבדו תחת המינהלת המשודרגת והמורחבת.

איך המיזוג יעבוד בפועל?
כל יחידות המטה, למשל אגפי כלכלה, לוגיסטיקה וגיוס משאבים, תכנון חשיבה אסטרטגית וכן הלאה, יעבדו יחד וישרתו את שתי המינהלות. המטה ישרת בעיקר את הצפון, שם חלק גדול מתוכניות השיקום נמצאות עדיין בשלבים הראשונים.

מנגד, יחידות מקצועיות כמו חינוך, בינוי, קהילה, רווחה וכו', ימשיכו לעבוד בנפרד, כל אזור  והצרכים שלו.

התקציבים שהופנו  – 17 מיליארד שקל לעוטף ו-12 מיליארד שקל ליישובי קו העימות הצפוני – ינוהלו בנפרד על ידי חשבים נפרדים. מרכזי המינהלת הצפונית ימשיכו לפעול מנוף הגליל, בעוד מינהלת תקומה תפעל משדרות.

אילו אתגרים צפויים למיזוג?
פרידמן ואלקין מתואמים בנוגע למיזוג ותומכים בהחלטה. עם זאת, בישיבת ועדת הכלכלה שדנה במיזוג בנובמבר האחרון, התריע פרידמן כי האיחוד עם הצפון עלול להוביל לקיצוץ בתקציבים ובתקנים של המינהלת, אם לא ייעשה בצורה מסודרת: "אם הולכים לאיחוד, חייבים לגדר את תקציבי הדרום כך ששקל מהדרום לא יעבור לצפון. המצב בצפון חמור – אבל אי אפשר להקצות תקנים של הדרום לצפון", הוא אמר.

בשלב זה, קיצוץ בתקציבים שנכלל בהצעת חוק תקציב 2026, בין היתר, בשל הקמת המינהלת המשותפת, נמנע הודות להתערבות של אלקין ושל שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

יש גם מתנגדים

יו"ר הועדה לשיקום העוטף, ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי), יצא היום (שני) נגד המיזוג בוועדת הכלכלה וטען שכמות המשימות שנופלות כעת על המינהלת לא פרופורציונליות, ואין מספיק כוח אדם להתמודד עם מיזוג כזה. "מראש היה צריך להקים מינהלת לצפון", אמר שוסטר. "מפילים על המינהלת, שעוד רחוקה מסיום עבודתה על גזרות נוספת, ללא הקצאת כוח אדם מספקת". אלקין לא הכחיש את גודל האתגר ולחץ העבודה שיגבר בתקופה הקרובה, אך לדבריו, תוספת התקנים והניסיון המערכתי של מינהלת תקומה יתרמו לתהליכי השיקום בצפון.

חשש נוסף שעלה בקרב תושבי הצפון הוא, שבניגוד לעוטף, אין בצפון חוק מקביל לחוק תקומה שיעגן את התחייבות המדינה להשקעות מעבר לפעילות השוטפת של המינהלת. חוק תקומה שאושר באפריל האחרון, כלל עיגון של עבודת המינהלת והפיכת העוטף לאזור מיקוד לאומי שייהנה מהשקעות ומתמיכה של המדינה לאורך שנים רבות, גם אחרי פירוק המינהלת. חקיקה של חוק דומה לצפון נשקלת – אך מדובר בתהליכים ראשוניים בלבד.