השימוש בבינה מלאכותית הולך ומתגבר בשנים האחרונות בישראל ובעולם, אך הרגולציה מפגרת מאחור. מאז ש-ChatGPT נפתח לציבור בסוף 2022, ההתלהבות מהיכולות החדשות מלוּוה באזהרות מפני בועה וסיכונים, בזמן שה-AI הולך ונטמע במערכות רגישות: ברפואה, בחינוך, במשפט ובתקשורת. ההתקדמות הטכנולוגית מסחררת, אך השאלות על גבולות, אחריות והגנה על האזרחים נותרות במידה רבה ללא מענה.

לדברי ד"ר יובל דרור, סוציולוג של הטכנולוגיה, "דווקא אלו שמפתחים את המודלים הם הרבה פעמים בין הראשונים להצביע על הבעיות. אלו אנשים מתוך התעשייה, כמו זוכה פרס נובל ג'פרי הינטון, שאומרים: 'חברים, אנחנו רצים ולא מודעים לסכנות אפשריות, או שאנחנו מודעים ולא אכפת לנו'. זאת לעומת ענקי ההשקעות, כמו אילון מאסק ופיטר תיל, שקוראים להסיר כל רגולציה".

לדרור יש פרספקטיבה רחבה על האופן שחברות מאמצות כלים חדשים ומתמודדות איתם. "החוק הראשון של הטכנולוגיה הוא שהיא נותנת לנו משהו, ולוקחת משהו בחזרה. לגבי הבינה המלאכותית, אנחנו רק מתחילים לגרד את פני השטח בהבנה של מה היא נותנת ומה היא לוקחת. שלוש השנים שעברו מאז השקת ChatGPT הן כלום במושגים של התקדמות טכנולוגית. בשנה, שנה וחצי האחרונות, יותר גופים מאמצים יותר מהטכנולוגיה, אבל כל משרד עורכי דין, אוניברסיטה או בנק מחליט מה לאמץ ובאיזו מידה".

"כשהדברים מוצגים באופן בינארי, מישהו מרוויח"

ד"ר דרור לא מקבל את הטענה של מתנגדי הרגולציה בארה"ב, שהצורך להתקדם מהר יותר מסין מצדיק הימנעות מפיקוח. "החברות מספרות ש'אם לא יתנו לנו לנצח, הסינים ינצחו', ושהניצחון משמעותו דומיננטיות כלכלית עולמית. זה גם מה שממשל טראמפ אומר. הסיפור הזה משמש להצדיק הסרה של כל מגבלה מהחברות האמריקאיות, כדי לעודד אותן להגיע ראשונות למטרה".

"כשהדברים מוצגים באופן בינארי זה בדרך כלל מלאכותי, ומישהו מרוויח מזה. לחברות שמפתחות את הבינה המלאכותית יש הנחת מוצא שמי שיגיע ראשון לבינה מלאכותית כללית (AGI, יכולת להציג יכולות אנושיות או טובות יותר במגוון משימות קוגנטיביות, א.ג.) יזכה בכל הקופה. מההנחה הזו נגזר שצריך להתקדם כמה שיותר מהר, כי זו תחרות ריצה, ויכול להיות רק מנצח אחת, אין משמעות למדליית כסף או ארד".

מנכ״ל חברת 'פלנטיר' אלכס קרפ הגיב לאחרונה למי שחוששים מ"מדינת מעקב" בארה"ב, שזכויותיהם ייפגעו יותר אם סין תנצח במירוץ.
"אנחנו כבר במדינת מעקב. המצלמות כבר מצלמות את כולם בכל מקום, ‫הטכנולוגיות לזיהוי פנים קדמו לבינה המלאכותית, גוגל עוקבת אחרינו כבר 25 שנה ומטא 20 שנה. ארצות הברית ובוודאי ישראל ידעו בכל רגע נתון איפה כל אזרח נמצא כבר ב-2020. בגלל שהטכנולוגיה של הבינה המלאכותית כל כך מהפכנית ביכולות שלה, היא מאוד בעייתית מהרבה בחינות, אבל זה לא שעד עכשיו היינו בגן עדן ועכשיו אנחנו הולכים לגיהנום. השאלה איפה אנחנו על הסקאלה".

יש מי שדוחף למנוע כל רגולציה?
"העמדה שקוראת לאפס רגולציה היא מאוד קיצונית. כך גם העמדה שאומרת לעצור הכול – אי אפשר להחזיר את השד הזה לבקבוק. יש רק דוגמה אחת לטכנולוגיה שהייתה לאנושות ביד, והיא אמרה, אתם יודעים מה, בעצם לא: שיבוט אנושי. אין לדעתי בעל חיים שהמדע לא יודע לשבט, והיה אפשר להגיע לבני אדם, אבל ב-2005 ‫התכנסו אומות העולם ‫בבניין האומות המאוחדות ‫וחתמו על אמנה שאומרת, אין שיבוט אנושי.

"זה לא דבר שיכול לקרות עם הבינה המלאכותית, הטכנולוגיה הזו כבר בכל מקום. אז עכשיו השאלה איך מנהלים אותה, יותר או פחות רגולציה. האמריקאים מציעים פחות רגולציה, האירופאים יותר רגולציה יחסית, והסינים איפשהו באמצע".

איפה ישראל על הספקטרום?
"נראה שאין פה רצון פוליטי לעשות רגולציה. אפילו על רשתות חברתיות לא עשו רגולציה בישראל, מסיבות פוליטיות. הייתה פה הצעת חוק לגבי תעמולה ופייק ניוז ברשתות החברתיות, 'חוק הפייסבוק', וראש הממשלה יירט אותה מסיבות פוליטיות. אני לא רואה אף גורם שלטוני מימין או משמאל שילך לריב עם חברות הטכנולוגיה, ששווות בין טריליון לשלושה טריליון דולר.

"מבחינת היכולת לרגולציה אפקטיבית, יש הבדל בין ישראל לארצות הברית. קליפורניה יכולה להגיד ל-Open AI, 'אתם פועלים אצלי בחצר האחורית, וילד במדינה התאבד אחרי שדיבר עם הצ'אט שלכם, אז אני מגבילה אתכם'. אתה לא בהכרח יכול להגיד דבר כזה מהרצליה".

"מציבים כל אחד מאיתנו להתמודד לבד"

דרור מוטרד מכך שהרגולציה הדלה תפגע בדמוקרטיה, בישראל ובעולם. "היכולת להבחין בין תוצרי בינה מלאכותית לתוצרים אנושיים הולכת ופוחתת. אנחנו רואים איך הטכנולוגיה הזאת עושה את דרכה לתעמולה ומבצעי השפעה. קראתי לאחרונה על מחקר שטוען שבאמצעות בינה מלאכותית ניתן להשפיע בצורה משמעותית על עמדות הבוחרים. כעיקרון זה תפקיד המחוקק הישראלי להגיד אם זה בסדר או לא, אבל קשה לדמיין מישהו שירים את הכפפה ויאסור על מפלגות לעשות שימוש בבינה מלאכותית למטרות תעמולה".

איך אפשר להתמודד עם זה כאזרחים?
"זה מציב כל אחד מאיתנו לבד מול המערכות האלו, לנהל את הנזקים לבד. להבין איך לחנך את הילדים, להיאבק על מקום העבודה, לבדוק עובדות. אם לומר את האמת הסיכויים קלושים, כי מדובר בטכנולוגיות נורא חזקות ומתוחכמות שמכוונות ללמוד את המוח שלנו, להשתמש בחולשות שלנו, מציעות לעשות את החיים שלנו יותר קלים".

אז מה אפשר לעשות?
"עצם הדיון הוא הכרחי. כן להכניס את ChatGPT לכיתה או לא, למשל, או איך לזהות מבצעי השפעה. אני מלווה ארגון בשם 'בינה אנושית', שעוסק בפיתוח שיח ציבורי והעלאת מודעות לנושא. אנחנו צריכים ויכולים כבר עכשיו להכשיר את עצמנו להתמודד עם השינויים האלו, בעיקר כי כרגע נראה שאף אחד לא יעשה את זה בשבילנו".