הרכבת התחתית, או המטרו, צפויה להתחיל לפעול ב-2037 – עשרות שנים אחרי שהוחלט שיש צורך בפרויקט השאפתני, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, "המטרו בגוש דן – דו"ח מיוחד", שפורסם היום (שלישי). על פי הדו"ח, אחד הכשלים המרכזיים בפרויקט וגורם מרכזי לעיכובו הוא היעדר גורם מתכלל.

"מיזם המטרו הוא פרויקט לאומי ולכן הוא מחייב התייחסות מיוחדת של כלל משרדי תשתיות הממשלה הנוגעים לעניין , וכמו כן הוא מחייב תיאום מרבי וגיוס משאבים וקשב ניהולי ממגוון גופים במשק", נכתב בדו"ח. "על פי הערכות משרד האוצר, צפוי שהתועלת שהמשק יפיק מהפרויקט תסתכם בעשרות מיליארדי ש"ח בשנה, ואילו אי-הצלחת הפרויקט תפגע באיכות חיי מיליוני תושבים ולנזקים כלכליים של עשרות מיליארדי ש"ח. שיתוף פעולה יעיל בין כל הנוגעים בדבר, בצד יישום ההמלצות השזורות בדוח זה, עשוי לסייע בהשלמת ההיערכות ובמעבר לשלבי הביצוע של פרויקט המטרו".

אזור מטרופולין תל אביב חריג

בשנת 1998 אושרה תוכנית מתאר ראשונה לרכבת תחתית, אך זאת לא יצאה לפועל. ב-2016 החליטה הממשלה לקדם תוכנית לשלושה קווי מטרו במסגרת 'תוכנית המתאר לתחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב', אך מאז חלו עיכובים רבים.

הסיבות המרכזיות לעיכובים, על פי המבקר מתניהו אנגלמן, הן מחסור במהנדסים, בעובדים ובמכונות בישראל. סיבה נוספת היא מדיניות ארוכת שנים שלא מסדירה את פעילותה של החברה הממשלתית נת"ע, הממונה על תכנונה, הקמתה ותפעולה של מערכת התחבורה במטרופולין תל אביב. הדו"ח מצביע גם על בעיות תיאום משמעותיות שקשורות על פי הדו"ח לבעיות שקיימות ברשות המטרו.

העובדה שאין רכבת תחתית הופכת את אזור מטרופולין תל אביב לחריג בקרב ערים גדולות אחרות בעולם, נכתב בדו"ח. הצמיחה וההתרחבות המהירות של האזור יוצרים צפיפות ועומסים בכבישים שהתחבורה הציבורית אינה מצליחה להדביק. לדוגמא, בתוכנית המתאר לתחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב מ-2016, נקבע יעד להאצת מהירות התחבורה הציבורית מ-17 קמ"ש ל-25 קמ"ש. אולם מאז מהירות התחבורה הציבורית הואטה, וכיום היא עומדת על 16 קמ"ש. בנוסף, יעד התוכנית מ-2016 היה ל-40% נסיעות בתחבורה הציבורית, עם זאת, הנתון כיום הוא 20% בלבד.

ההידרדרות בנתונים מגיעה אף שהרכבת הקלה כבר פועלת ותדירות הרכבות הרגילות השתפרה וגדלה. על פי הדו"ח, גם כשיצטרפו קווים נוספים של הרכבת הקלה, לא תיפתר בעיית העומסים עד שהמטרו יתחיל לפעול.

חורגים מהתקציב

עוד מציין הדו"ח שהקמתו האיטית של המטרו גרמה עד כה לתוספת של 27 מיליארד שקל לתקציב בשל הבדלי מחירים מ-2016. גם החיסכון הצפוי מהקמת המטרו – שלפי הערכות יסתכם בכ-34 מיליארד שקל בשנה – אינו נראה באופק.

"הביקורת העלתה שלושה סיכונים כספיים מהותיים לעת הזו: פערים בהיקף של מיליארדי ש"ח באומדן הפרויקט לעומת התקציב המאושר; קיטון מסתמן בהכנסות הייעודיות ממיסי ההשבחה ואחרות המהוות 50% ממקורות הפרויקט; פערים במימון הממשלתי לתקופת הביניים עד לגביית ההכנסות הייעודיות בפרויקט בהיקף של עשרות מיליארד ש"ח, שעה שמשרד האוצר טרם הציג לממשלה מתווה בנושא".

מחסור של 4,500 מהנדסים – שצפוי להיות מוכפל

אחד הגורמים המרכזיים שמעכבים את פרויקט המטרו הוא חוסר היכולת של המשק להעמיד את כלל הכוחות הנדרשים לפרויקטי תשתית מאסיביים. מחסור חמור באנשי מקצוע, בעיקר מהנדסים בכל הדרגים, היא אחת הבעיות החמורות ביותר. על פי הדו"ח, חסרים כיום בישראל כ-4,500 מהנדסים. אם מגמה זאת לא תשתנה, המחסור צפו לגדול  לכ-8,000 עובדים.

בדו"ח המבקר על התחבורה הציבורית מחודש אוקטובר, נכתב כי אחת הבעיות החמורות במשרד התחבורה היא תת-איוש, ואף אי-איוש, של תפקידים מרכזיים ביותר במשרד התחבורה, כולל ראשי אגפים. התופעה הזאת נובעת, על פי המבקר, ממחסור במהנדסים מיומנים, בעיקר בשירות הציבורי.

בנוסף מצביע המבקר על מחסור חמור בכוח אדם מיומן בדרגי השטח: רתכים, חופרים, עובדים בגובה ועוד – מצב שמחייב, לטענתו, את הייבוא של כ-16,000 עובדים זרים.

מחסור במיכון כבד מצוין גם כן בדו"ח. לדוגמא, לנת"ע חסרות יותר מעשרים מכונות TBM לכריית מנהרות כדי להמשיך בפרויקט המטרו. מכונות מסוג זה מושכרות בדרך כלל מהחברות הזרות שמפעילות אותן בפרויקטים שהן מבצעות בישראל- ומוחזרות בסיום הפרויקט לחו"ל.

בעיה דומה קיימת גם במכוני המעבדה שאמורים לבחון את הדגימות של קידוחי הקרקע. בשל העובדה שקיימות מעט מעבדות מסוג זה, קצב הבדיקות הוא איטי במיוחד.

הדו"ח מציין כי בעיות אלו אינן ייחודיות לנת"ע ומאפיינות רבות מהחברות הממשלתיות במדינה בשנים האחרונות – מה שמפריע להן לעמוד במשימותיהן. לטענת המבקר, הביקורת על חוסר המוכנות בכוח אדם, כוח ניהולי וסמכויות מתאימות, כבר כוונה בעבר כלפי החברות הממשלתיות – אך הבעיות לא טופלו.

"נת"ע, משרד התחבורה ורשות המטרו טרם השלימו את ההיערכות לקליטה של עד 16,000 מומחים ועובדים זרים הנדרשים לפרויקט. עלו פערים בהיערכות לקליטת המכונות והציוד ההנדסי. טרם גובשה תוכנית להסדרת העומס החריג הצפוי כשאלפי משאיות ינועו בגוש דן לצורך העבודות. כל אלו עלולים לגרום לעיכובי לו"ז משמעותיים", לשון הדו"ח.

בדו"ח נטען כי אף שתכנונו של המטרו החל כבר ב-2016, בשום שלב בשנים שחלפו מאז לא נחתם הסכם מסגרת מסודר מול נת"ע. חמור מכך, בכל 29 שנות קיומה של נת"ע, המדינה לא חתמה איתה על הסכם מסגרת מקיף, מה שגורם לכך שהחברה פועלת באופן "מאולתר", ומקשה על התכנון ועל גיוס כוח אדם. הדו"ח מבקר בחומרה את ההחלטה לאפשר מצב כזה בחברה שמופקדת על פרויקט התשתית הגדול ביותר בישראל.

רשות המטרו – מעט מדי, מאוחר מדי

הדו"ח מפרט שורה ארוכה של תיאומים שבוצעו באיחור או באיטיות כחלק מהפרויקט. לדוגמא, הקשר עם תאגידי המים, הקשר עם רשויות מקומיות, הקשר עם מערכת החשמל ועוד. גם מגוון תהליכים ביורוקרטיים, כמו הזכות להציב תמרורים באזורים מסוימים, התבצעו באיטיות רבה.

הסבר מרכזי לבעיות אלו היא חולשתה של רשות המטרו, שעל פי הדו"ח פעלה עד יוני 2025 במתכונת של צוות חלוץ מצומצם. רשות המטרו הוקמה בעקבות המחשבה שיש צורך בגוף-על שיתכלל את הקשר בין כול המשרדים, הרשויות והגופים שקשורים בהקמתו של פרויקט כה מורכב, ויפתור מראש את כל הבעיות הביורוקרטיות.

אך הקמת הרשות התעכבה וגם לאחר שהוקמה ב-2021 לא הוסדרה כראוי – ואף לא מונה לה יו"ר במשך למעלה משנתיים. באמצע 2025 מונה היו"ר הראשון של הרשות, עוזי יצחקי, שפרש חמישה חודשים בלבד לאחר מכן. מאז פועלת רשות המטרו ללא יו"ר. על פי הדו"ח, תשע שנים עברו מההחלטה על קידומו של פרויקט המטרו וארבע שנים מאז הקמת רשות המטרו, והפרויקט התחיל להגיע להיקפים משמעותיים רק ביוני.

"רשות המטרו הוקמה בשנת 2021 ועדיין יש בה רק חמישה עובדים. מנהל רשות המטרו שגויס ע"י משרד התחבורה רק לאחר שלוש שנים ממועד הקמת ועדת האיתור, כיהן בתפקידו חודשים בודדים בלבד. הדבר פוגע באופן משמעותי בניהול הפרויקט", לשון הדו"ח.

קישור לדו"ח המבקר

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מסר את תגובתו לדו"ח: "מאז תחילת עבודת הביקורת חלו שינויים והתפתחויות מהותיות בקידום היערכות המדינה לפרויקט המטרו. במסגרת זו פועל משרד התחבורה, בשיתוף משרד האוצר, רשות המטרו, חברת נת"ע, משרדי ממשלה נוספים, רשויות מקומיות וגורמי מקצוע, לגיבוש והטמעה של תשתית תכנונית, רגולטורית וארגונית מותאמת להיקפו ולמורכבותו של הפרויקט.

"יצוין, כי לפני כשבועיים הונחה אבן פינה במתחם הדיפו-סגולה לתחילת העבודות של פרויקט המטרו במעמד ראש הממשלה, שרת התחבורה וראשי ערים שבתוואי המטרו, וכיום הפרויקט מקודם על ידי משרד התחבורה וחברת נת"ע במלוא המרץ.

"המשרד פועל מתוך הכרה באחריות הציבורית הנלווית לניהול פרויקט בהיקף לאומי, ומקדיש תשומת לב מתמשכת לחיזוק מנגנוני התיאום הבין-משרדי, הניהול והבקרה, וכן לפיתוח מענים מערכתיים לאתגרים הנדסיים, תפעוליים ותקציביים המתעוררים לאורך קידום המיזם.

"משרד התחבורה יבחן את ממצאי הדוח והמלצותיו לגופם, וימשיך לפעול לעדכון ושיפור תהליכי העבודה, בשקיפות ובשיתוף פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים, במטרה לאפשר קידום מבוקר ואחראי של פרויקט המטרו ולבסס מערכת תחבורה ציבורית מתקדמת וברת-קיימא לטובת הציבור והמשק בישראל".