ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ראשון) את קידומה של הצעת חוק שתאפשר להכניס את אובר לארץ, לאחר שנדמה שמשרד התחבורה נסוג מהרעיון. בארגוני הנהגים הפגינו מורת רוח מהמהלך המפתיע. "מדובר במחטף שמקודם ללא שיח אמיתי עם נציגי הענף", אמר זוהר גולן, יו"ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאים. "זהו מהלך ציני של כלכלת בחירות, שנועד להתחנף לבייס פוליטי".
לפי ההצעה של ח"כ משה פסל (הליכוד) וח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן), יבוטל הסעיף בפקודות התעבורה שאוסר על אזרח שאינו נהג מורשה להסיע בני אדם בתמורה לשכר, וכך תיסלל הדרך להכנסתן של אובר, ואולי גם חברות פלטפורמה נוספות, כמו ליפט. בתיאוריה אמור החוק ליצור גם תשתית חוקית שתאפשר תחרות בריאה בין נהגי המוניות לבין נהגי האובר, אולם בקרב נהגי המוניות קיים חשש ממשי לעתיד המקצוע, בשל הפגיעה הקשה בשוק נהגי המוניות במדינות רבות שאובר נכנסה אליהן.
שרת התחבורה מירי רגב בירכה על המהלך, וקראה לו "צעד היסטורי שיפרק מונופולים ישנים, יצמצם את הגודש בכבישים, יביא ליצירת אלפי מקומות עבודה חדשים ויפתח את השוק לתחרות אמיתית שתוריד את יוקר המחיה".
יהודה בר אור, יו"ר איגוד נהגי המוניות: "בניגוד להבטחות, ההחלטה התקבלה בלי להתייעץ איתנו. נתנגד בכל תוקף".
עם אישורו בוועדת השרים לחקיקה, ידלג החוק על הקריאה הטרומית בכנסת, ויועבר ישירות לוועדת הכלכלה, שם יוכן לקריאה ראשונה.
ההתנגדות לתוכנית מופיעה עוד מראשית קידומה. בדצמבר נחשפו תוכניות של חברת ייעוץ ששכר משרד התחבורה עבור מתווה להכנסת אובר לארץ. על פי המתווה, כל נהג מונית שירצה לוותר על מספרו יוכל לעשות זאת ולקבל בתמורה 200 אלף שקלים, ואילו נהגים שיבחרו להישאר בתחום יקבלו מענק עידוד של 50 אלף שקלים. ארגוני הנהגים, איגוד נהגי המוניות והתאגדות נהגי המוניות ביקרו בחריפות את מתווה הפיצויים בטענה שמדובר בלעג לרש, היות שלהוציא מספר של מונית עולה כ-250 אלף שקלים – 50 אלף יותר, על זכות שנהג האמין שתשמש אותו עד הפנסיה.
בארגונים השונים הזהירו כי במקומות אחרים בעולם אובר אינה מורידה מחירים בטווח הארוך, אלא מחסלת את התחרות ולאחר מכן מעלה מחירים חזרה. ככלל, הדגם של אובר כחברה אינו רווחי במיוחד, ופעמים רבות נותר הפסדי שנים רבות לפני שהוא מצליח להתבסס היטב.
אובר ודומותיה מבוססות על מודל 'כלכלת הפלטפורמה'. אובר אינה מעסיקה את עובדיה, אלא מספקת אפליקציה שבה כל אחד יכול להיות נהג מונית. בישראל צפויה להיות הגבלה מסוימת על זהות הנהגים, אך מדובר בתחום שההוזלה שלו אמורה להגיע מהפחתת הפיקוח, ולכן לא ברור עד כמה דקדקנית תהיה שיטה זו. ביקורת נוספת היא החשש הביטחוני – בישראל יש צורך בפיקוח הדוק בהרבה כדי לשמור על האזרח מפיגועים.
