לשכת ממוני הבטיחות עתרה לבג"ץ במטרה לבטל את הסעיף בתקנות הבטיחות החדשות באתרי הבנייה, המבקש לחייב את ממוני הבטיחות לדווח למנהלי העבודה ולמנהלי אתרי הבנייה על ליקויי בטיחות, וכן לדווח למפקחי משרד העבודה במקרים של הפרות בטיחות חמורות. התקנות צפויות להיכנס לתוקף באוקטובר, ובג"ץ הורה למדינה להשיב לעתירה עד 24 בפברואר.

החוק מחייב חברות קבלניות המעסיקות יותר ממאה עובדים למנות ממונה בטיחות במשרה מלאה. הממונה לא מוצב באתר ספציפי, אלא אחראי על מספר אתרים, ומבקר בכל אחד מהם מדי פעם. הממונה כפוף לחברה הקבלנית הממנה אותו. כיום לא מוגדרת לממוני הבטיחות במפורש בחוק חובת דיווח לאף אחד מלבד החברה הקבלנית. אפילו אם הוא מזהה ליקוי בטיחותי חמור, שעלול לסכן חיים, הוא אמנם נדרש להורות על הפסקת העבודה – אך הדיווח קורה רק מול הקבלן.

העתירה מתייחסת לסעיף בתקנות הבטיחות החדשות באתרי הבנייה, שוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה בספטמבר 2025. התקנות מסדירות את שרשרת האחריות באתרים, תוך הגדרה מחודשת של תפקידים, והטלת אחריות גם על החברות הקבלניות והיזמיות. תקנות אלו נועדו להיאבק בריבוי התאונות הקטלניות בענף הבנייה: לפי 'קו לעובד', ב-2025 נהרגו 47 עובדים בענף. ביום ראשון ושני השבוע נהרגו שלושה עובדים.

ביחס לממוני הבטיחות, התקנות שאושרו מגדירות להם חובות חדשות, בהן החובה למסור למנהל העבודה ולמנהל האתר דיווחים על מפגעים תוך 48 שעות מזמן גילויים, ולציין בדיווח זה גם ליקויי עבר שלא תוקנו ופעולות שננקטו בנושא.

אותו סעיף בתקנות החדשות גם מחייב את הממונים לדווח ישירות למפקח בטיחות במשרד העבודה בשורה של מקרים, למשל: כשמבוצעת עבודה באתר ללא מנהל עבודה בשטח כנדרש; כשהעבודה מתבצעת בקירוב מסוכן לקווי חשמל; בהיעדר תוכנית הנדסית או בביצוע עבודות שלא על פיה; בביצוע עבודות בניגוד לצו בטיחות; ובמקרים נוספים של ליקויי בטיחות מסכני חיים, דוגמת עבודה מסוכנת במזג אוויר סוער.

בעתירה, שהוגשה לפני כחודש, ממוני הבטיחות טוענים שהתקנות החדשות משנות את מהות תפקידם. לדבריהם הסעיף המדובר "הופך את ממונה הבטיחות ל'מיני מפקח', שבאמצעותו יבצע מפקח עבודה אזורי את תפקידו שלו". הם ציינו כי בניגוד לנושאי תפקיד אחרים בתחום הבטיחות שעליהם חלה חובת דיווח למשרד העבודה, ממוני הבטיחות לא זוכים להגנה מפני פיטורים.

עוד מתייחסים ממוני הבטיחות למסגרת החוקית שבה מוגדרות התקנות החדשות. בעוד שתפקידם מוסדר כיום מכוח 'חוק ארגון הפיקוח על העבודה', התיקון החדש הוא לתקנות הנוגעות לבטיחות באתרי בנייה, המותקנות על ידי שר העבודה מכוח פקודת הבטיחות. פירוש הדבר שתוטל עליהם לראשונה גם אחריות אזרחית ופלילית שלא הייתה להם עד היום. במישור המשפטי טוענים ממוני הבטיחות ששינוי התקנות מכוח פקודת הבטיחות   מהווה חריגה מסמכות ופגיעה בעקרון החוקיות המינהלית. מדובר למעשה בפיצול בין שני חוקים המסדירים סוגיות בטיחותיות במקומות העבודה, שהאחד נחקק עוד בימי המנדט הבריטי והשני בשנות ה-50.

ביקורת על העתירה: "המצב הקיים גורם לריבוי תאונות קטלניות"

ד"ר הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, מסרה כי היא מצרה על העתירה. לדבריה, "גם החקיקה הקיימת קודם לתיקון אינה מצמצמת את חובותיו של ממונה הבטיחות לייעוץ פנימי למעסיק. לשר העבודה מוענקת סמכות רחבה לקבוע את חובותיו של ממונה הבטיחות כלי מפקח העבודה, דהיינו כלפי המדינה".

תגרי הכירה בחששם של ממוני הבטיחות לפרנסתם:  "ניתן להבין את חששם מחובות דיווח למנהל הבטיחות התעסוקתית במקרים שבהן הפרות חמורות יחייבו את הפסקת העבודה באתר. ייתכן שיש מקום למתן מעט את אופן יישומה של חובה זו, או לקבוע בחקיקה הגנה מפני פגיעה בתנאי ההעסקה של ממונה בטיחות שיקיימה". עם זאת, היא אמרה כי יש לעשות זאת "מבלי להתפשר על מחויבותם של כלל הגורמים באתר וממוני הבטיחות בראשם, לפעול במידה המקסימלית לקידום בטיחות העובדים, אשר לשמה קובעת חקיקת הבטיחות את החובה להעסיקם."

תגרי הדגישה שהחובות המוטלות על ממוני הבטיחות הן רק ממכלול הסדרים שמוגדרים בתקנות החדשות. הסדרים שנועדו להביא לכך שכלל הגורמים הבכירים באתרי הבנייה יישאו באחריות לבטיחות העובדים. האחריות לדבריה הוטלה על הגורמים השונים בחפיפה זה לזה, תוך קביעת חובות דיווח צולבות, במטרה שכלל הגורמים יידרשו ויפעלו בשטח כדי להבטיח את בטיחות העובדים באתר. לגבי השאלה הפרוצדורלית הנובעת מפיצול הסדרת נושא הבטיחות התעסוקתית בין שני חוקים נפרדים, תגרי אמרה כי ניתן ליישב אותה גם בלי לפגוע בעיקרון של הבטחת בטיחות העובדים.

לדבריה "תיקון זה, שהתקבל לאחר שנות מאבק ארוכות שלנו כארגון חברה אזרחית ולאחר שהושלמו הליכי גיבוש וחקיקה מקיפים, בא לתקן את המצב הקלוקל הקיים. כרגע רובה ככולה של האחריות לבטיחות העובדים באתרי בנייה מוטלת על כתפי מנהל העבודה באתר. מצב זה גורם לריבוי תאונות קטלניות וקשות באתרי הבנייה".

ממשרד העבודה נמסר: "נגיב לעתירה בבית המשפט כמקובל".