"אם אין מאחורי דבריו של שר הביטחון תקציב ונכונות להקמתו של פרויקט לאומי למוכנות לרעידות אדמה – ההודעה שלו היא לא יותר מהודעה לעיתונות", כך טוען תא"ל במיל' זאב צוק-רם, שהקים את רשות החירום הלאומית (רח"ל) ועמד בראשה חמש שנים. צוק-רם מתייחס להודעה לתקשורת של שר הביטחון ישראל כ"ץ מיום שני, בתום פגישה של ועדת השרים למוכנות הזירה האזרחית לקראת רעידות אדמה. כ"ץ הגדיר את השנתיים הקרובות "שנות מוכנות קריטית" לרעידת אדמה והנחה את רח"ל והמל"ל להציג תוך חודשיים תוכנית רב-שנתית שתכין את ישראל טוב יותר לעת אסון.
הוועדה התכנסה כמה ימים לאחר שרעידת אדמה פקדה את אזור ים המלח, ולראשונה זה שנים רבות אף הפעילה אזעקות. דו"ח מיוחד שפרסם מרכז המידע והמחקר של הכנסת ימים אחדים לפני הרעידה הראה שבעשור האחרון התקציב השנתי של ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה צומצם ב60%, מ-15 מיליון שקלים ל-6 מיליון שקלים. קיצוץ זה הצטרף לשורת קיצוצים במערך ההיערכות, שהגיעו ל-30 מיליון שקלים. בוועדה חברים כיום שלושה אנשים בלבד. בדו"ח נכתב כי חוסר המוכנות הלאומית, התקציבית והתשתיתית ידוע והוזכר כבר בכמה דו"חות מבקר – אך קובעי המדיניות מוסיפים להתעלם ממנו.
"פרויקט בסדר גודל כזה דורש איש מקצוע בתחום, צוות עובדים ותקציב ייעודי למשימה", אומר צוק-רם. לדבריו, אחת הבעיות היסודיות במצב הנוכחי היא לא רק התקציב, אלא האחראי אליו – שר הביטחון. לא רק כ"ץ, אלא כל שרי הביטחון מאז הקמת רח"ל והכפפתה תחת המשרד, לא התייחסו לנושא ברצינות הראויה. "העיסוק ברעידות אדמה או במשק לשעת חירום אינם בראש מעייניו של השר בגלל האחריות הביטחונית. בשטח, השר לביטחון פנים, מי שאחראי על פי החוק להוביל את הפיקוד והשליטה בזמן רעידת האדמה – אינו עוסק בזה בכלל".
מכיוון שרח"ל היא גוף מטה ולא גוף ביצוע, לא עומדים לרשותה תקציבים ייעודיים למימוש פרויקטים עתירי תקציב כמו חיזוק מבנים ותשתיות או פינוי וקליטה של תושבים. בעת חירום היא האחראית על הכוונת המשרדים, ופיקוד העורף אחראי לרשויות. למרות שורת ביקורות, מעמדה של רח"ל לא הוסדר מאז הקמתה ב-2007. כלל תהליכי המוכנות, המיגון, הכשרת כוח האדם והטיפול בעת אסון מפוזרים בין משרדים רבים שעובדים ללא תיאום. על פי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ב-2018 עמד לרשותה של רח"ל תקציב של 182.1 מיליון שקלים, בשנה שלאחר מכן קוצץ התקציב לכמחצית, והמשיך להצטמצם עד שערב המלחמה הגיע ל-80 מיליון שקלים. בעקבות הקיצוצים, כוח האדם בתקופה הזו נחתך בשליש. שרי הביטחון, שהיו אמונים על שמירת כושרה של הרשות, לא עשו דבר.
"כדי שמשהו ישתנה צריך להוציא את הרשות ממשרד הביטחון ולהקים גוף ייעודי לנושא במשרד ראש הממשלה. זו יכולה להיות יחידת סמך ייעודית במטה לביטחון לאומי או תחת מנכ"ל משרד ראש הממשלה – אבל זה חייב להיות שם".
הבחירה במשרד ראש הממשלה אינה מקרית, והייתה אחת מהמלצות דו"ח המבקר בעניין עוד ב-2015 ובדו"חות שהוגשו לאחר מכן. שורת מומחים ובכירים ברשויות הביטחון ומשרדי הממשלה הרלוונטיים טענו שמקומה של הרשות במשרד ראש הממשלה. הדברים עלו שוב לאחרונה גם בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, עם גילוי שורת כשלים בתחום הכנת העורף וניהול שעת החירום בזמן עם כלביא. לטענת כוחות הביטחון, השלטון המקומי ומשרדי הממשלה, הכנה לאירוע בסדר גודל לאומי כמו רעידת אדמה או מתקפת טילים איראנית דורשת עבודה מתואמת של הרבה משרדים וכוח אדם גדול, מיומן וקבוע שמתכונן לכך בשגרה ועובד בכך לאורך כל השנה.
"אם תוגש תוכנית, היא חייבת לכלול קביעת סדרי עדיפות להכנת תשתיות לאומיות, כולל מבנים, לרעידת אדמה", אומר צוק-רם. לדבריו ניסה לשכנע בזמנו את אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, כדי שילחץ על ראש הממשלה ועל האוצר לקדם תוכנית מיגון מבנים בתקצוב ישיר במקומות מסוכנים בפריפריה כמו טבריה, בית שאן – אך לא הצליח. למרות האזהרות שלו, של מבקר המדינה ושל מרכז המחקר של הכנסת, המדינה ממשיכה לדבוק בתוכניות התחדשות עירונית לקידום מיגון, שמיגנו עד כה עשרות בודדות של בניינים.
