החלטות ללא תהליך סדור, קשרים של קצינים בחיל הים עם גורמים מדיניים, היעדר תפיסת ביטחון והנחיות מדיניות, כישלון מתמשך של המטה לביטחון לאומי (המל"ל) ושורת בכירים שעתרו לבג"ץ נגד המסקנות האישיות נגדם. אלה רק חלק מהליקויים שעולים מדו"ח ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות, שהגישה היום (ראשון) את המלצותיה.

ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות הגישה היום (ראשון) את המלצותיה. בראש הוועדה עומד נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, וחברים בה גם שופט העליון לשעבר צבי זילברטל, הנגידה לשעבר קרנית פלוג, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית לשעבר גדעון פרנק ופרופ' ותא"ל במיל' קובי בורטמן.

הוועדה הוקמה בעקבות החשד להטיית החלטות על רכש צבאי יקר במיוחד בשל שוחד, חשדות שהעלו בכירים במערכת הביטחון לשעבר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך אחריותו של נתניהו מתבררת לפי שעה בכך שמינה את ראשי המל"ל שעסקו בנושא ופגעו באיכות התהליך, אך עדיין לא פורסמו מסקנות אישיות נגדו ספציפית, שכן מספר נחקרים עתרו בנוגע לשלב האזהרות, ולכן עוד לא פורסמו מסקנות אישיות.

ללא אסטרטגיית ביטחון – הקבינט הפך ל"חותמת גומי"

דו"ח הוועדה מציג כשלי עומק מערכתיים. לפי הדו"ח, "ממשלות התחמקו לאורך שנים מקביעת מדיניות ברורה שתטיל עליהן אחריות, והותירו את מערכת הביטחון בעמימות. במקום לקבוע מדיניות ואסטרטגיה קיבלו הממשלות החלטות נקודתיות והתעלמו מהתמונה הכוללת של צורכי הביטחון". לפי הוועדה, "הטיפול בנושא של מכירת אמצעי לחימה על ידי בעלות ברית לצדדים שלישיים – נושא אסטרטגי רגיש – התנהל באנדרלמוסיה ובלא יד מכוונת באופן שסיכן את ביטחון המדינה".

לפי הוועדה, "החלטות הדרג המדיני חייבות להתקבל לאחר תהליך סדור, בו נטלו חלק גורמי המקצוע והובאו בחשבון כלל השיקולים – המדיניים והמקצועיים. רק כך ניתן להבטיח שההחלטות יתקבלו בהתאם לצרכי הביטחון ולמנוע חדירה של שיקולים זרים. לא כך היה בפרשות כלי השיט".

בדו"ח נכתב כי "חברי קבינט מסרו לוועדה שהם היו 'חותמת גומי' להחלטות שהתקבלו על ידי מערכת הביטחון". עוד נקבע כי המל"ל חרג מסמכויותיו כגוף מטה שנועד לסייע לממשלה לקבל החלטות, וגלש לעיסוק ברכש, אף שאינו רשאי לכך. לגבי חיל הים נקבע כי הוא "תיאם עמדות עם גורמים מסחריים והציג למקבלי ההחלטות נתונים מניפולטיביים", וכי "קצינים בחיל ניהלו מגעים עם הדרג המדיני בניגוד לפקודות הצבא".

ועדת החקירה המליצה להגדיר תהליך מחייב לבניין הכוח, שבו הממשלה תדרג את האיומים שאליהם צה"ל צריך להיערך, וצה"ל יגבש תוכנית רב שנתית (תר"ש) בהתאם. לא יהיה ניתן לעקוף את ההליך הזה באמצעות פרקטיקה של "קופסא חיצונית". הוועדה המליצה על הקמת ועדה מייעצת קבועה בנושאי בניין הכוח, שתמונה בידי ראש הממשלה ושרי הביטחון והאוצר, וכן על הקמת גוף מטה ייעודי במשרד הביטחון למדיניות בניין הכוח.

כזכור, בחודש יוני האחרון עברה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שנועדה לחייב את הממשלות הבאות לגבש ולהציג תפיסת ביטחון. בחודש נובמבר האחרון משרד מבקר המדינה פרסם דו"ח חריף, לפיו במשך 25 שנה מדינת ישראל נמנעה מגיבוש והצגת תפיסת ביטחון לאומי, וכי היעדר תפיסת ביטחון הקשתה על הדרג המדיני להכווין את צה"ל בהתאם למדיניות.

תהליך הצטיידות לקוי

הוועדה חשפה ליקויים מערכתיים עמוקים בתהליכי הרכש האסטרטגי, שבוצעו פעמים רבות ללא בחינה מקיפה של חלופות או עלויות כדאיות יותר. ליקוי זה עמד במרכז הביקורת של מפגינים רבים נגד נתניהו בנושא הצוללות. בנוסף הדו"ח מצביע על פרקטיקה בעייתית ו"פסולה" של שימוש ב"קופסאות תקציב" לכל פרויקט רכש, וללא ייעוד של תקציב מראש, זאת למרות שבתקציב הביטחון חלקים חסויים רבים שגם הפרויקטים יכולים לחסות תחתיהם. המצב הבעייתי הזה אפשר לקיים דיונים על פרויקטים כאילו הם עומדים בפני עצמם, ולא מצריכים תעדוף אל מול מיגון או רכש אחרים.

בדו"ח הוועדה מדברים על 'אנדרלמוסיה' בתהליכי קבלת ההחלטות בנוגע לרכש, תהליכים שמגיעים לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני. בדו"ח מעידים על כך שגורמים שונים פעלו ללא תיאום, ללא דיון מקדים וללא בחינת השלכות, מה שלדבריהם גרם לסיכון ממשי לביטחון המדינה.

בנושא הקשר על מדינות אחרות, והסכמה למכירת אמצעי לחימה ע"י בעלות ברית אליהן (כמו צוללות במקרה שהוועדה בחנה, אך גם כמו מטוסי F35 אם יימכרו למדינות אחרות), בוועדה מדברים על התרשלות, פגישות עם גורמים זרים לא תועדו כראוי והחלטות מורכבות התקבלו על בסיס מידע חלקי וחסר.

המל"ל שכשל

המל"ל הוקם כדי לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות וכדי להוות "משקל נגד" של הדרג המדיני אל מול גופי הביטחון, אך לפי ועדת החקירה וגם לפי דו"חות מבקר המדינה, הוא כשל בכך בשורה של פרשות ארוכות-טווח. במקום לשמש כגוף מטה מתכלל הבוחן חלופות ומציע סדר יום מקצועי לקבינט, המל"ל עסק בקידום נושאים שאינם בתחומי אחריותו. נציין כי מאז אוקטובר האחרון אין איוש קבוע לתפקיד ראש המל"ל, לאחר שצחי הנגבי התפטר.

ליקוי נוסף שהוועדה דורשת לשים לו סוף הוא "השאלת" קצינים מכהנים בצה"ל למל"ל, בעקבות נוהג שנוצר בהפיכת המל"ל למעין "חדר המתנה" לקצינים בכירים שממתינים להעלאה בדרגה אל למעבר תפקיד. התופעה פגעה ביכולת המל"ל לבקר את הצבא באופן אובייקטיבי, ואיפשרה ליחידות שונות (בהן חיל הים) לקדם את האינטרסים שלהן מתוכו.

אחת ההמלצות המיידיות שניתנות ליישום, היא המלצת הוועדה לאסור באופן מוחלט על המל"ל לעסוק בתפקידי ביצוע, בהם קיום קשרים בנושא רכש ומסחר, וכן האיסור על "השאלת" קצינים שעדיין נמצאים בשירות. בנוסף, ממליצים בוועדה כי ברגע שהמל"ל יחזור לתפקידו המקורי, העבודה בנושא בניין הכוח תרוכז במל"ל.

אנשי הדממה: הנורמות הבעייתיות בחיל הים

הוועדה מצאה ליקויים חמורים בחיל הים, בהם הצגת תשתית עובדתית וניתוחים מניפולטיביים למקבלי ההחלטות כדי להגדיל את הצי הימי. בנוסף מדובר על נורמות פסולות, בהן קצינים בחיל היום שניהלו מגעים ישירים עם הדרג המדיני והמל"ל בניגוד לפקודות הצבא, ואף תיאמו עמדות עם גורמים מסחריים כדי להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות.

נוהג בעייתי נוסף שנמצא בחיל הוא הצגה רק של חלק מהעלויות בעת אישור פרויקטים ו"דחיפת רגל בדלת", מה שאילץ את המדינה להקצות מיליארדי שקלים נוספים לאחר שהתהליך כבר יצא לדרך.

הוועדה ממליצה לרמטכ"ל לערוך תחקיר עומק על תהליכי הרכש בחיל הים מאז שנת 2017. המלצות נוספות כוללות חובה לפרט את כל עלויות הפרויקט מראש ("קיט מלא") תחת סנקציות, והסדרה מחדש של נהלי הדיווח והאישור למגעים בין אנשי צבא לדרג המדיני

פרשה בת עשור שנותרה עם סימני שאלה

פרשת הצוללות, שנחשפה ב-2016 בתחקיר חדשות 13, הובילה לפתיחת חקירה פלילית ב-2017. החשד הוא שניתן שוחד בידי תאגיד 'טיסנקרופ' לבכירים ישראלים, מה שהוביל ללחץ לרכוש ממנו צוללות. במהלך החקירה עלתה דרישה לחקור גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשה, אך הוא לא הוגדר כחשוד בה.

במאי 2021 הוגשו בפרשה כתבי אישום בעבירות שוחד נגד שבעה נאשמים, בהם המשנה לראש המל"ל לשעבר אבריאל בר יוסף, מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר דוד שרן ויו"ר קרן היסוד לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג. ביוני 2022 הודה זנדברג בהסדר טיעון בעבירת הפרת אמונים, ונקבע שיבצע עבודות שירות וישלם קנס.

לצד החקירה הפלילית, נערכו ניסיונות שונים להקמת ועדת חקירה לפרשה, במטרה לחקור את הכשלים בהתנהלות הדרג המדיני והביטחוני ביחס לרכש כלי השיט. בנובמבר 2020 מינה שר הביטחון דאז בני גנץ ועדת בדיקה בראשות השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, אך חבריה התפטרו לאחר כחודש עקב הגבלת סמכויות החקירה שלהם בידי היועץ המשפטי לממשלה. בינואר 2022 אישרה ממשלת בנט-לפיד הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשה, מה שהבטיח לה סמכויות חקירה מלאות.