תקציב המדינה ל-2026 צפוי לעלות היום (רביעי) להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת, כמעט חודש מתחילת שנת התקציב, וקצת יותר מחודשיים לפני המועד האחרון להעברתו. העברתו כוללת כחודשיים של דיונים בסעיפיו השונים בוועדות הכנסת, והצבעה נוספת עליו בקריאה שנייה ושלישית. הממשלה תכננה להעביר את התקציב כבר ביום שני, אך ההצבעה נדחתה עקב מחלוקת עם המפלגות החרדיות על חוק הגיוס, וגם העברתו היום מוטלת בספק. חוק ההסדרים, אסופת חוקים המוצמדת פוליטית לתקציב מדי שנה, רחב וכולל שינויים רבים, בהם הפרטות, העברת סמכויות לאגף התקציבים באוצר, ואת רפורמת החלב שמטרתה הגדלת ייבוא על חשבון ייצור מקומי, ונמצאת גם היא במחלוקת קשה בקואליציה.

עלייה בנטל החוב

גובה התקציב המוצע הוא 659 מיליארד שקלים, ללא החזרי חובות. זהו תקציב גדול בהרבה מהתקציב המקורי שאושר ל-2025, 619 מיליארד שקלים, אך גבוה רק במעט מתקציב 2025 לאחר שאושרו בו שינויים בספטמבר בעקבות התארכות המלחמה, ועמד על 651 מיליארד שקלים. שיעור הגירעון השנתי ביחס לתוצר המוצע הוא 3.9%. נטל החוב, הריבית שמשלמת הממשלה על החוב שמהווה את המחיר האמיתי של החוב, צפוי לעלות מ-2.75% מהתוצר ל-2.91% מהתוצר.

שינוי ניכר בתקציב המוצע השנה הוא ירידה בתקציב הביטחון מ-135.7 מיליארד שקלים בתקציב המעודכן של 2025 ל-112 מיליארד שקלים בתקציב זה, ירידה ריאלית של 20% (בחישוב שינויי האוכלוסיה והמחירים ב-2025). גובה תקציב הביטחון היה אחת המחלוקות הגדולות על התקציב עד כה – משרד הביטחון דרש תקציב של 144 מיליארד שקלים ומשרד האוצר כיוון להוריד את התקציב ל-90 מיליארד שקלים. תקציב הביטחון אומנם ירד, אך הוא עדיין גבוה בהרבה מלפני המלחמה. תקציב הביטחון המקורי ל-2023 עמד על 63 מיליארד שקלים.

הגדלת תקציבי המשרדים האזרחיים, קיצוץ בכלכליים

תקציב המדינה המוצע כולל עלייה של 21.1 מיליארד שקלים במשרדים האזרחיים, שמשמעותו גידול כמותי של 7.31% וגידול ריאלי של 3.45%. תקציב משרד החינוך יעלה מ-89.8 ל-96.9 מיליארד שקלים, גידול ריאלי של 4%, תקציב משרד החוץ המוצע הוא 3.3 מיליארד שקלים, גידול ריאלי של כ-24%, ותקציב משרד הרווחה המוצע הוא כ-14 מיליארד שקלים, גידול ריאלי של 10.3%. תקציב המשרד לביטחון לאומי המוצע הוא 29.3 מיליארד שקלים, גידול ריאלי של 5.6%, המשרד להגנת הסביבה יגדל ריאלית ב-40.3% ל-534 מיליון שקלים. תקציב הבחירות ומימון המפלגות יגדל מ-233 מיליון שקלים ל-727 מיליון שקלים, עבור מימון בחירות 2026.

תקציב משרד ראש הממשלה המוצע ייגדל מ-3.45 מיליארד שקלים ל-6 מיליארד שקלים. תקציב משרד זה כולל את לשכת ראש הממשלה ואת אגפי המשרד האמונים על פעילות כלל משרדי הממשלה, אך כולל גם משרדים קטנים כמו משרד ההתיישבות, משרד המורשת והמשרד לשוויון חברתי. עיקר השינוי נובע מסעיף של 2 מיליארד שקלים רזרבות, המיועד למימוש בהסכמים קואליציוניים, שחלקם מוצעים כרגע להיכנס לבסיס התקציב. הכספים הקואליציוניים כוללים הוצאות שיש עליהן הסכמה רחבה כמו תנועות נוער וארגוני בריאות, לצד תקציבים ייעודיים למגזרים שמייצגות מפלגות הקואליציה, ובעיקר אזור יהודה ושומרון והחברה החרדית.

ירידות נרשמו בהצעת התקציב לרבים מהמשרדים הכלכליים המוגדרים "ענפי המשק": את תקציב משרד החקלאות מוצע לצמצם ריאלית ב-12.7%, מ-1.91 ל-1.73 מיליארד שקלים, תקציב משרד הכלכלה והתעשייה יירד ריאלית בכ-6%, ותקציב משרד התקשורת צפוי להצטמצם ריאלית ב-4.2% (מ-86.4 ל-85.9 מיליון שקלים). לצד משרדי ענפי המשק צפוי להצטמצם תקציב משרד האוצר ריאלית ב-10.4%, תקציב משרד העלייה והקליטה ב-11.2% ותקציב משרד האנרגיה והמים ב-3.2%.

גביית המיסים עלתה

המלחמה והוצאותיה הביטחוניות והאזרחיות הובילו לעלייה בתקציב המדינה בשנים האחרונות, שלוותה בקיפאון בתוצר לנפש עד לחצי השני של 2025 שבו חזרה הצמיחה. צורכי המלחמה הובילו לעלייה בחובות שנטלה הממשלה באמצעות אגרות חוב בישראל ובחו"ל. תשלומי הריבית על החוב צפויים לעמוד ב-2026 על 64.6 מיליארד שקלים, עלייה חדה לעומת תשלום ריבית של 57.9 מיליארד שקלים ב-2025. בהשוואה לתוצר, נטל החוב (הריבית על החוב) תגדל מ-2.75% מהתוצר ב-2025 ל-2.91% מהתוצר השנה, שיעור נמוך בקנה מידה היסטורי.

השמירה היחסית על גובה התקציב, גידול בכ-8 מיליארד מהתקציב המעודכן של 2025 שכלל את התארכות המלחמה בעזה ואת עם כלביא, שמשמעותו הצטמצמות ריאלית של 2.4% בלבד (וגידול ריאלי של יותר מ-6% מתקציב 2025 המקורי) התאפשרה גם בזכות עלייה בגביית המיסים. הכנסות המדינה, שרובן ממיסים, הגיעו ב-2025 ל-552 מיליארד שקלים, אחרי שהתכנון המקורי היה 517 מיליארד שקלים. ב-2025 ננקטו צעדים להגדלתה של גביית המיסים, בהם העלאת המע"מ מ-17% ל-18%, הקפאת השכר במגזר הציבורי, הקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי במס הכנסה, ומס יסף על בעלי הכנסה גבוה במיוחד.

אך תוכנית הדגל של משרד האוצר בתקציב 2025 הייתה חוק הרווחים הכלואים שככל הנראה הוביל להכנסה הגבוהה ביותר, תוך צמצום אי-שוויון. החוק דחק למשיכת רווחים ותשלום מיסים בקרב בעלי הכנסה גבוהה (בעיקר במאיון העליון) הנמנעים מתשלום מס על ידי דחייה קבועה של משיכת רווחים מחברות בבעלותם. התכנון לחוק זה היה 9 מיליארד שקלים, אך רשות המיסים העריכה כי הצעד הביא 20 מיליארד שקלים לקופת המדינה.

אם אין תקציב, יש בחירות

אם תקציב המדינה לא יעבור היום, יש סיכוי גדול שיוחלט לא לנסות להעבירו כלל, והמשמעות החוקית תהיה פירוק הממשלה, פיזור הכנסת והקדמת הבחירות שתוכננו לאוקטובר הקרוב בכמה חודשים. לצד הקדמת הבחירות גם חוק ההסדרים לא יעבור, מכיוון שהוא מוצמד להצבעה על התקציב (ונסמך על ההכרחיות החוקית של העברת התקציב לשרידות הממשלה). במקרה כזה, משרדי הממשלה ימשיכו לעבוד עם תקציב המשכי, הנקרא גם 1/12. אם כלל לא יעבור חוק תקציב ל-2026 התקציב יעמוד על כ-605 מיליארד שקלים, והוא יצטמצם ריאלית במידה ניכרת, ויגרור פגיעה בשירותים ציבוריים, שממנה הזהיר החשב הכללי יהלי רוטנברג לפני סיום תפקידו. עם זאת, קיימת אפשרות שיוקדמו הבחירות ושהממשלה שתקום אחריהן תספיק להעביר תקציב ל-2026.