"למה 1 במרץ? האם זה מספיק זמן? אי אפשר להתעלם מהעיתוי של הבחירות – אולי זה לא הזמן הכי אופטימלי, גם בהינתן שכל התהליכים היו בסדר", אמר אתמול (רביעי) השופט אלכס שטיין בדיון בבג"ץ בנושא סגירת גלי צה"ל, כשהתייחס למועד הסגירה הקרוב, שהממשלה קבעה ל-1 במרץ והעלה אפשרות של מניעים פוליטיים בקביעתו.

במשך 5 שעות דנו בבית המשפט העליון בעתירה נגד סגירת גלי צה"ל. ההחלטה, שנכון להיום צפויה לצאת לפועל בסוף החודש הבא ולסתום את הגולל על התחנה הצבאית שנוסדה לפני 75 שנה, תוביל גם לפיטורם של קרוב ל-100 עובדים, לצד העברה של חיילים רבים ליחידות אחרות. כזכור, ההחלטה התקבלה בניגוד להחלטות ועדת זמיר מ-2023 ובניגוד לעמדת צה"ל. בסיום הדיון השופטים הודיעו כי יבחנו את כלל החומרים ויקבלו החלטה בהתחשב בסד הזמנים הצפוף שיש לסגירת התחנה.

מכתב קרעי לכ"ץ על "מימוש סדר היום הימני"

השופטים דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ויחיאל כשר העלו שאלות קשות לנציגי המדינה וגם לנציגי העותרים מטעם גלי צה"ל. בין כל אלו, הנקודות שעוד עשויות להפיח תקווה באנשי גלי צה"ל נוגעות להליך ולכוונה של שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר התקשורת שלמה קרעי, כפי שבאו לידי ביטוי במכתב שהציג השופט כשר.

"אני מציג מכתב שהעביר שר התקשורת אל שר הביטחון, לא פוסט, לא פליטת פה", הקריא השופט כשר מהמכתב: "עלינו לקדם יחדיו מהלך חשוב ומתבקש: סגירת גלי צה"ל, תוך מימוש סדר היום הימני-ליברלי שאנחנו חולקים. גל"צ שבמקור הוקמה כתחנה צבאית לתמיכה ולחיבור עם חיילי צה"ל הפכה זה מכבר למעוז פוליטי מנותק מיעודה המקורי". כשר התייחס לדברים ולאמירתו ההתחלתית של שר הביטחון בנוגע לבחינת פעילות התחנה: "מה שהיה לא יהיה", ושאל בבית המשפט: "האם כל זאת לבדו לא מצדיק צו על תנאי?".

הרכב הוועדה: דעה אחת וחשד לניגוד עניינים

השופט כשר התייחס גם לחברותם בליכוד של שניים מחברי הוועדה, שרה העצני-כהן, החברה במרכז הליכוד, ואלעד מלכא, שנבחר למקום ה-54 ברשימת הליכוד. כשר התייחס לכך בהקשר של הדיון על ניגוד עניינים. "יש שני חברי ועדה שיש שני דברים שנכונים לגביהם: יש להם קשר לתנועת הליכוד וגם התבטאו במפורש שזה רעיון מצוין לסגור את גלי צהל כי הם לא אוהבים את התחנה", אמר כשר. ראש ההרכב ברק-ארז התייחסה גם היא לסוגייה והדגישה כי "גם אם נניח שחברות במפלגה לא פוסלת אותם, רמת המעורבות הפוליטית היא הרבה מעבר לחברות במפלגה".

השופטים התייחסו גם לחוסר הגיוון בעמדות בקרב חברי הוועדה. "כמי שמצפה שיהיו כמה דעות בוועדה, הייתי מצפה שיהיה אחד שיהיו לו את התכונות ההפוכות. אפילו אחד שאומר את הצד ההפוך. עושה רושם שמי שרצה נורא שהתוצאה לא תהיה בדיוק כפי שהוא יהיה, היה מוצא מישהו אחד שאומר הפוך" אמר כשר. בהמשך פנה לאחד מנציגי המדינה, עו"ד דוד פטר, שמייצג את משרד הביטחון: "אני מניח שאדוני יסכים שלא לאהוב את הכיוון הפוליטי של שידור בתחנה זה שיקול פסול לצורך סגירתה. אתה אומר שההחלטה בסוף נכונה. אבל אם השיקול פסול זה בעייתי", אמר כשר, "מסכים", אמר פטר.

"עסקתי רק בפגם אחד שהוצג בפנינו והוא שהיו שיקולים זרים, ואדוני אומר עובדה שהקימו ועדה בלתי תלויה שמוכנה לשמוע גם דעות אחרות", אמר כשר. "אם מה שמזכך (את ההליך, א.ג.) זה הוועדה הבלתי תלויה אני שואל: אם זה הרעיון, למה לא שמו מישהו ולו בשביל הסיכוי לקבל דעה שהשר לא ציפה לקבל?"

תאריך הסגירה: "יש הרבה נושאים בלי מענה – למה זה דחוף?"

השופט שטיין התייחס למועד הסגירה. "למה 1 במרץ? האם זה מספיק זמן? בכל זאת יש כאן גם ציבור שמועסק, גם ציבור שמאזין, ואי אפשר להתעלם מהעיתוי של הבחירות – אולי זה לא הזמן הכי אופטימלי, גם בהינתן שכל התהליכים היו בסדר", אמר שטיין. "יש מצבים במשפט מנהלי שמצדיקים הודעה מוקדמת". עו"ד פטר ציין בתגובה כי צוות היישום מצא מענה לכל קבוצה שתושפע מההחלטה.

"השאלה מלכתחילה היא מדוע נקצבת תקופת היערכות כה קצרה שהיא חריגה מבחינת הזמן שנקבע לה?", שאלה ברק-ארז. "אין מענה לנושא של גלגלצ, יש כל כך הרבה דברים לתת להם מענה – למה זה כל כך דחוף?". עו"ד פטר השיב כי "יש החלטה עקרונית. על מנת לאפשר תרגום של ההחלטה העקרונית לפתרונות, יש צוות יישום".

"אם יש צוות יישום, למה שלא לומר שהממשלה מנחה את צוות היישום לעשות את זה במהלך השנה הקרובה, בהתאם לשיקול דעתו של הצוות", אמרה ברק-ארז. "למה עוד לפני שנבחנו סוגיות היישום נקבע תאריך?"

"בעיות עקרוניות אפשר לטפל בהן הן משהו שניתן לעשות בסבלנות רבה", הוסיף כשר והדגיש: "אבל אם מישהו מנסה להוריד את הראש למישהו, זה בעייתי. אז התאריך עשוי לרמז על זה".

"יש תאריכים עם משמעות מיוחדת – למשל לפני הבחירות"

"על כל תאריך אפשר לשאול למה בתאריך הזה?", אמר פטר. "התשובה היא כי זו החלטה מדיניותית של הממשלה, ומבחינתה נכון לסגור את התחנה בהקדם האפשרי, וההבנה הייתה שזה התאריך המוקדם ביותר שניתן לסגור אותה בו".

"יש תאריכים שיש להם משמעות מיוחדת, למשל לפני או אחרי הבחירות", הזכירה ברק-ארז. "זה כבר לא עניין של שרירות שתמיד כרוכה בבחירת תאריך זה או אחר".

"זו נקודה מאוד מעניינת כי גם המשנה ליועמ"שית גיל לימון נתן חוות עת שמתייחסת ל'שנת בחירות'. אבל אם הרצון הוא לסגור את התחנה, והאמירה שלפיה זה צריך לקרות בכנסת הבאה ובממשלה הבאה, עלול שלא להביא את זה לפועל", הבהיר פטר. "יש פה החלטה שהתקבלה בהמלצת ועדה שפעלה בצורה תקינה ואין שום חוות דעת משפטית רלוונטית בזמן אמת שמונעת את פעילות הוועדה. הממשלה אומרת 'זו המדיניות שלי. אני רוצה להפסיק את הקשר בין פוליטיקה לחיילים, בין שידור ציבורי לחיילים, בין התערבות צבאית בתקשורת, בין שימוש בתדר ארצי מונופוליסיטי לבין אחזקה צבאית מדינתית של אותו תדר, ולכן זמן ההיערכות צריך להיות מינמלי'".

שונה מסגירת יחידות אחרות: "תהום פעורה בין המקרים"

לפי עמדת המדינה, סגירת גלי צה"ל לא מחייבת חקיקה מכיוון שהתחנה לא הוקמה בחקיקה, אלא בהחלטת ממשלה, ולכן ניתן יהיה לסגור אותה בהחלטת ממשלה. עו"ד בעז בן-צור, המייצג את ועד עובדי גלי צה"ל, הבחין בין ההחלטה לסגור את גלי צה"ל לבין כל יחידה צבאית אחרת, בכך שגלי צה"ל מוזכרת בדברי חקיקה ויש בה זכויות אזרחיות שנפגעות.

"השופט שטיין שאל מה ההבדל בין החלטה על סגירת גל״צ להחלטה על סגירת פלס"ר נח"ל", אמר עו"ד בן-צור. "פלס"ר נח"ל לא הוקם בהחלטת ממשלה, לא הוזכר בדברי חקיקה, לא נדון בוועדה מייעצת, ואין בו זכויות שנפגעות – יש תהום פעורה בין שני המקרים". השופט שטיין הקשה בתגובה: "אז מתי ניתן יהיה לסגור את גל"צ?", ובן צור השיב: "כשתהיה חקיקה מוסדרת, בכפוף לביקורת חוקתית, ולא בהליך פסול".