מפלגות הימין ברחבי העולם נוקטות קו מדיני נגד הגירה, ואילו ממשלת הימין בישראל מובילה מאז 7 באוקטובר מדיניות של הבאת עובדים זרים. מה שהתניע את הגל הוא הצורך בעובדים חלופיים לפלסטינים שכניסתם נפסקה בעקבות המלחמה. אך הממשלה והמעסיקים מנצלים את ההזדמנות כדי לשלב עובדים זרים בתחומים שלא הסתמכו על פלסטינים לפני המלחמה. יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס התגאה בשבוע שעבר בתוכנית להבאת אלפי עובדות מסרי לנקה והודו למלא תפקידי גננות.

ההיגיון פשוט: העובדים הזרים הם פתרון זול ומהיר למחסור. אבל להבאת עובדים זרים יש מחירים חברתיים וכלכליים והיא צריכה להישקל בכובד ראש, ולא להתבצע במהירות וללא מחשבה. הכנסה מסיבית של עובדים זרים פוגעת בתנאי העבודה של העובדים המקומיים, ועלולה להאט צמיחה ושיפור בפריון. בתחומים מסוימים, למשל חינוך בגני הילדים, יש ערך חינוכי לכך שהגננות מגיעות מהתרבות המקומית, ויש גם ערך מיוחד לעובדות מקצועיות המשתכרות בשכר הוגן ולא מינימלי.

הגישה של ממשלת ישראל, המתגאה בימניות שלה, הפוכה מהגישה השלטת במפלגות הימין במערב: במדינות הגדולות באירופה – צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד ובריטניה – זוכות מפלגות הימין הפופוליסטי, שמנהיגות קו חריף נגד הגירה, לגידול חד בתמיכה בשנים האחרונות. בארה"ב טראמפ ותנועת 'אמריקה תחילה' מבצעים השתלטות על המפלגה הרפובליקנית. במקרה של טראמפ, מדיניות צמצום ההגירה עברה מקמפיין ליישום עם ירידה דרמטית במספרי המהגרים.

אשרות לעובדים זרים אינן זהות לפתיחה להגירה, מכיוון שהן זמניות. אולם רבים מהעובדים זרים נשארים בארץ באופן לא חוקי לאחר שהאשרה שלהם פגה.

הימין נגד הגירה

להתנגדות להגירה עודפת בקרב הימין הפופוליסטי היבט תרבותי והיבט כלכלי. בצד התרבותי, המפלגות הללו רואות בהגירה המסיבית פגיעה בערכים ובתרבות המקומית. במחנה השמאלי-פרוגרסיבי,העמדה הזאת נתפסת פעמים רבות כשנאת זרים ואסלאמופוביה.

בצד הכלכלי, הטענה היא שהמהגרים נהנים מתמיכת המדינה וכך מעמיסים על התקציב ופוגעים ביכולת לסייע לאזרחי המדינה. נוסף על כך, המהגרים מספקים כוח עבודה זול ובכך פוגעים בתנאי העבודה במשק. סטיב באנון, מהדמויות הבולטות בימין האמריקאי, טוען שההגירה היא דרך להציף את הכלכלה בעבודה זולה. הוא אמר שהגירה פוגעת בשכר וביכולת של אזרחים להשיג עבודה. ברני סנדרס, סנאטור מוביל מהצד השמאלי במפה הפוליטית בארה"ב, אמר בעבר שגבולות חופשיים היא מדיניות של בעלי הון כדי להפחית את שכר העובדים. סנדרס ובאנון מסכימים על כך שהצפת הכלכלה בעובדים מהגרים פוגעת בתנאיי העבודה.

עבודה זולה פוגעת בכלכלה

לצד הפגיעה הישירה בעובדים, גם הנזקים הכלכליים הרחבים צריכים להישקל בקביעת מדיניות אשרות עבודה. בהיעדר עובדים זרים זולים, מעסיקים יצטרכו להגדיל את שכר העובדים, להתייעל ולחדש, ולכל אלה יתרונות כלכליים.

גידול שכר, בעיקר בקרב בעלי הכנסה בינונית ונמוכה, מגיע בשיעורים גבוהים לצריכה ומתמרץ את הפעילות הכלכלית. בנוגע לפריון, מחקרים מצאו שגידול בשכר גורם לשיפורו, כך שעלות הייצור יורדת למרות הגידול בשכר. המשמעות היא שדיכוי השכר שעלול להיווצר מהצפת הכלכלה בעובדים זרים יפגע בפריון.

יש הסברים שונים לקשר בין גידול בשכר לשיפור בפריון. ראשית, שכר גבוה מגדיל את המחויבות והמוטיבציה של העובדים. מעבר לכך, בתנאים של שכר גבוה וקושי למצוא עובדים, מתחזק התמריץ של חברות להתייעל באופן הניהול ולהשקיע בטכנולוגיות חדשות שחוסכות עבודה. חדשנות ניהולית וטכנולוגית מתבטאות בפריון.

משמעות השיפור בפריון היא שהשכר הגבוה לא חייב להביא לעליות מחירים. כשהפריון משתפר, אותה כמות עבודה מייצרת יותר מוצרים, ועלות הייצור יורדת. במילים אחרות, השיפור בפריון מקזז, לפחות חלקית, את הגידול בעלות הייצור שנובע משיפורי שכר.

השכר הוא גורם מרכזי בעלות ולכן משפיע על המחירים, אך אינו בלעדי. מחירי המזון הגבוהים בישראל הם דוגמה חשובה. הם נובעים בין השאר משיעורי רווחיות גבוהים של רשתות המזון והיבואנים, כפי שעולה מנתונים שהציג משרד האוצר. רווחיות גבוהה, ולא שכר גבוה, היא המאפיין שעומד בבסיס המחירים הגבוהים בסופר.

מחנכים בזול, משלמים ביוקר

קיימים תחומים שבהם שילוב עובדים זרים נראה תמוה במיוחד, מכיוון שהערך של עובדים מקומיים ומקצועיים מובהק. התוכנית של ביבס לגני הילדים היא דוגמה ברורה. סביר להניח שמרבית תושבי ישראל מסכימים שחינוך הילדים הוא מהשירותים הציבוריים החשובים ביותר, ושמן הראוי שגננות ומורות יהיו מקצועיות ומסורות. לצורך כך, צריך בין השאר שכר הולם. כדי למשוך ולשמר עובדות ועובדים מסורים בתחום החינוך, הם צריכים להרגיש שהשכר ותנאי העבודה מכבדים את המסירות שלהם. גם להיבט התרבותי יש חשיבות ייחודית בתחום החינוך.

מן הראוי שהרשויות המקומיות והממשלה יפתרו את המחסור בגננות ובתומכות חינוך בהגדלת ההשקעות לא רק בשכר, אלא גם במתקנים, בהכשרות ובפיקוח. מדובר בהוצאה תקציבית נרחבת, אך משתלמת. המחקר הכלכלי מצא שהתוצאות החיוביות מהשקעה בחינוך בגיל הרך גדולות משמעותית מהמחיר. במילים אחרות, התשואה הכלכלית והחברתית מן ההשקעות בחינוך עולות בהרבה על העלות.

7 באוקטובר היה נקודת מפנה בתחומים רבים שאינם קשורים רק לביטחון. סוגיית העובדים הזרים היא אחת מהם. שילוב עובדים זרים אינו פסול על הסף, אך יש לשקול את מינון האשרות והענפים שבהם משלבים עובדים זרים לפי כלל ההשפעות. בינתיים הממשלה נוקטת גישה נמהרת שנועדה לתת מענה מיידי למעסיקים, אך מתעלמת מהנזקים האפשריים לעובדים ולכלכלה.