ועדת הכספים החלה אתמול (שלישי) את הדיונים על הטלת מס רכוש שנתי בגובה 1.5% על קרקעות בלתי בנויות. סעיף זה הוא בעל המשמעות התקציבית הגדולה ביותר, וצפוי להכניס לקופת המדינה בעתיד הקרוב 12-8 מיליארד שקלים. מס על רכוש נחשב לרוב למקדם שוויון וכמיסוי עדיף על מס על הכנסה או צריכה, אך בוועדת הכספים העלו חששות מפגיעה בדרוזים ובערבים, חקלאים ובמגזר העסקי.

מס רכוש נקבע בתקופת השלטון העות'מאני, והשתנה לאורך השנים עד שהוחלט בשנת 2000 להקפיאו באופן קבוע, ולקבוע כי יעמוד על 0%. כעת משרד האוצר ורשות המיסים מציעים להעלות אותו ל-1.5% עבור קרקע בלתי בנויה כדי להתמודד עם עלויות המלחמה שימשכו גם בשנים הבאות, בעיקר בתקציב הביטחון, בתשלומי ריבית על חוב ממשלתי ובתקציבי שיקום. משמעות הצעד היא שכל מי שבבעלותו קרקע שאינה בנויה ישלם מס רכוש שנתי בגובה 1.5% מערך הנכס.

המס יחול על כל קרקע שאינה בנויה או שפחות מ-10% משטחה בנוי. קרקעות ששוויין אינו עולה על 60 אלף שקלים לא ימוסו מטעמי יעילות ורצון שלא למסות רכוש שאינו מגלם עושר אמיתי. גם קרקעות חקלאיות, בין אם הן בשימוש ובין אם לא, ימוסו לפי מס הרכוש, בהחרגה ממס של שווי של עד 60 אלף שקלים לדונם. הצעד צפוי להכניס ב-2026 400 מיליון שקלים לקופת המדינה, סכום שיעלה בהדרגה ויגיע עד ל-12-8 מיליארד שקלים בשנה החל מ-2029 כשמנגנון הגביה יגיע להבשלה מלאה.

הכלכלן הראשי: "מס רכוש הוא הכי הוגן ויעיל"

"המיסוי הכי הוגן ויעיל הוא על רכוש והון, כך גם עולה מהספרות המקצועית ומה-OECD" אמר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון בדיון אתמול. "הצורך השנתי בעקבות המלחמה הוא 50 מיליארד שקלים ואם זה לא יגיע מרכוש זה יגיע מהאדם העובד ומהצרכן". אברמזון ציין כי מס זה יקדם שוויון ויעודד תוכניות בנייה. כמו כן, אמר כי רשות המסים צפויה לעמוד בקלות יחסית ביעדי הגביה שלה, מכיוון שקרקעות אינן ניתנות להסתרה או העברה, וכי כיום קיימים לרשות האמצעים הטכנולוגים לתפעל את הגביה באופן פשוט.

בדברי ההסבר של משרד האוצר נכתב גם כי המס מגלם ערך ציבורי חשוב: שוויין של קרקעות בלתי בנויות עולה עם השנים גם כאשר אין בהן כלל פעילות כלכלית, וזאת בגלל השקעה ציבורית בסביבת הקרקע: בתשתיות, תחבורה, ופיתוח מרחבים ציבוריים. לכן הוגן שחלק מעליית הערך שמקורה בהשקעה ציבורית תגיע לציבור. מיסוי הקרקעות החקלאיות נומק בכך שחלק משוויין הכלכלי אינו נגזר מערך השימוש החקלאי, אלא מהפוטנציאל הנדל"ני במקרה של שינוי יעוד הקרקע לבנייה.

"לא נותנים לערבים לבנות ומבקשים שישלמו כי הם לא בונים"

להצעה, המקודמת כחלק מחוק ההסדרים יחד עם תקציב המדינה ל-2026, עלו התנגדויות חריפות מנציגי החברה הדרוזית והערבית, מחקלאים ובהם מושבים וקיבוצים, ומהמגזר העסקי. "בחברה הערבית והדרוזית יש בעיות תכנון חמורות" התריע אחמד טיבי (תע"ל) בפני ועדת הכספים. "גם לא נותנים לערבים לבנות וגם מבקשים עכשיו שישלמו כי הם לא בונים. זורקים אותם לים ומבקשים מהם אל תירטבו". חלקם של מחזיקי הקרקעות הערבים והדרוזים גדול פי 2 מחלקם באוכלוסייה, וזאת כאשר אלה מגזרים שנמצאים במעמד חברתי-כלכלי נמוך.

הכלכלן הראשי הסביר כי ככל ששווי הקרקעות נמוך יותר הגביה תהיה נמוכה יותר, ובכך אוכלוסיות אלה יפגעו פחות מבעלי קרקעות באזורים כמו השרון. אך רבים מבעלי הקרקעות במגזר זה אינם יכולים לקדם בהן בנייה, ומדובר בנכס היחידי שלהם. כך לדוגמא, בעל קרקע בשווי 400 אלף שקלים יאלץ לשלם 6,000 שקלים בשנה.

פגיעה נוספת בחקלאים במסגרת חוק ההסדרים

המיסוי צפוי לפגוע באופן מיוחד בחקלאים, שמיסוי על קרקעותיהם יעלה באופן ניכר את הוצאותיהם. ההחרגה של קרקעות בשווי פחות מ-60 אלף שקלים לדונם לא מספקת פתרון לחקלאים, שכן רבים מהם מעבדים קרקעות שערכן גבוה מהרף. עבור חקלאים באזורי ביקוש כמו השרון והשפלה יהיה המס יהווה בפועל קנס על בחירתם להמשיך ולעסוק בחקלאות במרכז הארץ, ויקשה עליהם לקיים פעילות חקלאית ויידחוק אותם לשנות את יעוד הקרקע. המס מצטרף לרפורמת החלב, שמועברת גם היא בחוק ההסדרים, וצפויה לפי הערכת האוצר להוביל לסגירה של מחצית מהרפתות בישראל.

העלייה בהוצאותיהם כל של החקלאים עלולה לגרור גם עליות מחירים לצרכן, כפי שאמר יושב ראש וועדת הכספים, ח"כ חנוך מילבצקי, לאנשי האוצר: "מי שעוסק ביצור המזון יגלגל את זה על יוקר המחיה, האם חשבתם על השרשור הזה כשהכנתם את החוק?".

נזקים לעסקים ועלייה במחירי הדיור

גם במגזר העסקי עלו קולות התנגדות. דובי אמיתי, יושב ראש נשיאות המגזר העסקי טען כי הממשלה "הופכת את המגזר העסקי ל'פרה חולבת'" וכי המהלך יפגע באמצעי היצור של המשק "אם המס יוטל, מחיר של דירה של 3.5 יעלה בעוד 200 אלף שקלים. עלות הקרקע בישראל ממילא גבוהה מממוצע ה-OECD".

בהתאחדות הקבלנים התריעו כי המס עשוי להפוך קרקעות פנויות ל"נכס רעיל" שיהיה קשה לסחור בו, וכי יש יזמים שמחכים כבר שנים לאישורי בניה שהובטחו להם, כך שהם יענשו על עיכובים שאינם קשורים אליהם. בלשכת עורכי הדין הזהירו מכך שבעלי קרקעות חלשים ידחקו למכור את קרקעותיהם.

הדיון בוועדת הכספים על מס רכוש החל השבוע כחלק מדיוני חוק ההסדרים שהחלו השבוע בועדות השונות. חוק ההסדרים השנה ארוך במיוחד, וספג ביקורת רבה על כך, בין היתר מיועמ"שית הכנסת שגית אפק, שקראה לפצל לחלוטין מחוק ההסדרים את מרבית הסעיפים שאינם תקציביים. מס רכוש הוא סעיף תקציבי במהותו, הקשור ישירות בהכנסות המדינה בשנים הקרובות ולכן לא הוצע לפצלו על אף המורכבות בו. המס הוצע גם כמאזן צעדים מקלים, בהם ריווח מדרגות מס הכנסה לבעלי הכנסה גבוהה.