ועדת הכספים דנה בשבועות האחרונים בהצעה לחזור ולהטיל מס רכוש על קרקע לא בנויה בישראל, מס שבוטל בשנת 2000. לפי הצעת האוצר, יוטל מס שנתי בשיעור של 1.5% משווי הקרקע על קרקעות בלתי בנויות, או קרקעות שהבנייה עליהן מועטה. המס יחול על אזרחים פרטיים, חברות אחזקה ותשתית, ואף חברות ממשלתיות.

באוצר משוכנעים שמיסוי קרקעות בלתי בנויות הוא האופציה ההוגנת ביותר להגדלת הכנסות המדינה. היתרון שהם מדגישים הוא שהמס לא מדכא פעילות כלכלית, מכיוון שהוא מושת על רכוש, ולא על עבודה או צריכה. עם זאת, למס יש מתנגדים רבים, בפרט בחברה הערבית, שחוששים מפגיעה באוכלוסיות חלשות.

"צריך להבין שהחוק יפגע באנשים עניים שכל מה שיש להם זה הקרקע הזו", אומר ל'דבר' ד"ר חנא סוויד, חבר כנסת לשעבר וחוקר ב'מרכז לתכנון אלטרנטיבי' בהווה. "אפשר לדמיין בעלי קרקעות כאנשים עשירים, אבל אני מכיר הרבה עניים שמחזיקים בקרקע, שקיבלו אותה בירושה. הם משתמשים בחלק ממנה לצרכים שלהם, והשאר נשאר לדורות הבאים".

"משפחות עניות יאבדו חמישית מההכנסה הפנויה"

ד"ר סוויד (70, עילבון) עוסק כבר עשורים בסוגיות של קרקע ותכנון, הן כאיש מקצוע והן כפוליטיקאי. יש לו דוקטורט בתכנון עירוני מהטכניון, ובתחילת שנות התשעים היה מרצה וחוקר באוניברסיטת רדינג בבריטניה. הוא כיהן עשור כראש מועצת עילבון, ואחר כך מונה לחבר כנסת מטעם חד"ש, תפקיד שמילא בשנים 2006 עד 2015. בעבר כיהן כמנכ"ל 'המרכז לתכנון אלטרנטיבי', וכיום הוא חוקר במרכז.

סוויד מסביר שהבדל משמעותי בין החברה הערבית ליהודית ביחס לקרקע נובע ממדיניות רמ"י (רשות מקרקעי ישראל). "בחברה היהודית הנורמה היא פיתוח בקרקע מדינה. המדינה היא בעלים של 93% מהקרקעות בישראל, היא המתכננת והמשווקת, אבל בחברה הערבית היא עשתה את זה בשנים האחרונות במקרים בודדים בלבד".

אז ליהודים יש את המדינה בשביל קרקעות, ולכם יש את הקרקע הפרטית?
"ממש כך. אבל הקרקע הפרטית אוזלת: הרבה שטחים הופקעו על ידי המדינה, ובשטחים שנותרו הייתה הרבה בנייה, אז הכמות שנותרה היא מצומצמת. המס הזה דוחק את בעלי הקרקעות לבנות עכשיו, גם אם אין להם כרגע צורך או יכולת, במקום להשאיר קצת לדור הבא לפיתוח בר קיימא. מעט הקרקעות הלא בנויות ביישובים הערביים יכולות להוות ריאה ירוקה, ולשמש את האזור סביבתית לחלחול מי גשמים ומניעת הצפות".

סוויד מספר ברמה האישית כי קנה קרקע בעילבון לפני יותר מ-40 שנים. בשטח יש כיום מטע זיתים, שמשמש כריאה הירוקה היחידה בשכונה. "אם המס יכנס לתוקף אני אצטרך לבנות ולהוריד את הזיתים, כדי לא לשלם אותו". משפחות רבות בעילבון מחזיקות בקרקע בסדר גודל של דונם, בשווי של 800 אלף-מיליון שקלים, ואם יכנס המס לתוקף הן יאלצו לשלם מס של יותר מ-1,000 שקלים בחודש. "עבור משפחה ענייה מדובר בחמישית מההכנסה הפנויה. אין שום דרך לעמוד בזה".

"היעדר תכנון גורם לבנייה הלא מתוכננת"

סוויד מסביר ש'המרכז לתכנון אלטרנטיבי' נוסד בשנת 2000 בתגובה לכשלים שיטתיים במדיניות התכנון בישראל ביחס לערבים. "המרכז הוקם מתוך צורך בבניית תוכניות מחוזיות וארציות שלוקחות בחשבון את צרכי החברה הערבית. לא 'כאילו', לא לכאורה, ולא בכפייה מנקודת המבט של הממשלה בלבד".

לדברי סוויד, בעשורים האחרונים חל שינוי לטובה ביחס המדינה, לאחר שבעבר ההתחשבות בחברה הערבית בסוגיות תכנוניות שאפה לאפס. את חלק מהשיפור הוא מייחס לפעילות 'המרכז לתכנון אלטרנטיבי', לצד לחץ מצד הרשויות המקומיות הערביות, המפלגות הערביות והציבור הערבי. לדבריו, אחד הגורמים לתמורה הוא ההבנה של הדרג הפוליטי כי "היעדר תכנון גורם לבניה לא מתוכננת, שהיא צרה צרורה, בהיבט הפוליטי והסביבתי".

עם זאת, גם כיום המצב רחוק מלהיות שוויוני. "אנחנו עדיין רואים הריסת בתים, גם כאלה שנבנו לפני 50 שנה, וזה מצביע על הכשלון התכנוני בחברה הערבית". המועצות הערביות סובלות גם מהיעדר מקומות עבודה, וממצוקת דיור שדוחקת תושבים רבים אל מחוץ לישוב שבו גדלו. לקשיים האלו מצטרף עתה מס הרכוש.

"משפחות שנאלצות לבנות ילוו כסף מארגוני פשיעה"

סוויד מסביר מדוע המס החדש לא בהכרח יעודד בנייה ברשויות ערביות. ברוב היישובים הערבים מקודמות בעשור האחרון "תוכנית מתאר כוללנית", המשנה ייעוד של אזורים מחקלאות למגורים, וכוללות תכנון ופיתוח תשתיתי ותחבורתי. בזמן שתוכנית המתאר מקודמת, משפחה לא יכולה להוציא בעצמה היתר ולהתחיל לבנות, והיא נאלצת להמתין לאישור ולפיתוח של השכונה שלוקח 5-10 שנים. המס צפוי להיות מוטל גם על קרקעות כאלו.

סוויד טוען בהקשר זה שמס הרכוש ייצור מצב של כפל מיסוי. "יש כיום היטל השבחה לבעלי קרקעות שחל שינוי ביעוד הקרקע שלהם, והם מממשים את שינוי היעוד בבנייה. גם במכירה של קרקע יש תשלום של מס".

מיסוי הקרקע ידחק אנשים לבנייה לא חוקית?
"ממה שאני רואה בשנים האחרונות הבנייה הבלתי חוקית הצטמצמה מאוד. אנשים מחכים להיתרים, ומעדיפים לבנות באופן מוסדר. אבל יש בעיה אחרת: כשאתה מכריח משפחה לבנות על קרקע ואין להם כסף, הם יעשו הכול כדי לא למכור אותה. הם נאלצים ללוות כסף. הסיכוי של משפחה ערבית ענייה לקבל הלוואה מהבנק הוא קלוש, והם ילכו ללוות מארגוני פשיעה. אתה דוחק אנשים להיכנס לצרות שלא לצורך, ומחזק את ארגוני הפשיעה. אחר כך סמוטריץ' מגיע לכנסת ואומר שזה לא אשמת הממשלה שאנחנו רוצחים אחד את השני.

"מס הרכוש יפגע בהרבה יותר בתי אב בחברה הערבית לעומת היהודית, למרות שדונם בתל אביב שווה יותר מכל האדמות הפנויות בישוב שלי. אני חושב שנכון לא ליצור מנגנון של מיסוי כפול, ולהכביד על החברה הערבית בתחום הזה. התוצאה לא שוויונית ומפלה. אם כן מטילים את המס צריך לקבוע תקופת מעבר של 4-5 שנים, כדי לאפשר למשפחות להיערך".

גם החקלאים והקבלנים מתנגדים

למרות הביקורת המס על קרקע לא בנויה מקודם בוועדת הכספים, כחלק מחוק ההסדרים. חברי כנסת ערבים ודרוזים מתקוממים נגד הפגיעה בבעלי קרקעות בעלי הכנסה נמוכה, אך הם לא בודדים בהתנגדותם.

התאחדות הקבלנים מזהירה מקפיצה בעלויות הבניה, שתעלה את מחירי הדיור. עלה גם חשש מכך שהמס צפוי להיות מוטל על חברות תשתית, כמו מקורות וחברת חשמל, ולכן לתרום לעלייה במחיר החשמל והמים.

התנגדות נוספת מגיעה מהחקלאים. גם קרקעות חקלאיות כרגע נכללות בהצעה למיסוי הקרקע, עם פטור של עד 60 אלף שקלים לדונם –  החרגה שלא מהווה פתרון לרבים מן החקלאים. נציגי חקלאים ממושבים וקיבוצים מתריעים מפגיעה בחקלאות. בדיון בשבוע שעבר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר שימצא פתרון מקיף יותר לחקלאים.

חלק ניכר מהמס יוטל על עשירים

לאוצר ולרשות המיסים יש סיבות טובות להתעקש על החלת המס: הם צופים הכנסות של יותר מ-8 מיליארד שקלים בשנה. לצד הפגיעה באוכלוסיות מוחלשות, הם הציגו נתונים משכנעים על כך שחלק משמעותי מהמס יוטל על עשירים. שני שליש משווי הקרקעות הפרטיות בישראל הוא בבעלות חברות פרטיות, בעיקר במרכז הארץ, ו-25% בידי האלפיון העליון.

מס הרכוש בוטל בשנת 2000 אחרי שנעשה לא יעיל. הוענקו פטורים רבים ממנו, עלות הבירוקרטיה הקשורה בו עלתה, וסכום ההכנסות למדינה ירד. לכן, לא ברור אם בוועדה יסכימו להעבירו ללא החרגות, אך גם העברתו עם החרגות עלולה להתברג כבלתי אפקטיבית.

באוצר קושרים את מס הרכוש לשינוי המתוכנן במדרגות מס הכנסה: הקלת מס למכניסים 16 אלף שקלים ומעלה. אם מס הרכוש לא יתקבל, משרד האוצר עשוי להפסיק לקדם את הטבת המס, שאמורה להקל על בעלי הכנסה בינונית-גבוהה.