שנת 2025 הייתה שנה של התאוששות כלכלית בפרמטרים רבים. עבור הבנקים, בשנה זו המשיכה מגמת העלייה ברווחים.
בדיקת 'דבר' מראה כי גם השנה נשברו שיאי הרווחים של הבנקים המסחריים הגדולים, עם רווחים של יותר מ-32 מיליארד שקלים, עליה של יותר מ-8.5% מהשנה שעברה. לראשונה בישראל, בנק לאומי עבר את רף ה-10 מיליארד שקלים, והרוויח 10.26 מיליארד שקלים בשנה החולפת. בנק הפועלים רשם את הזינוק הגדול ביותר ברווחים, מ-7.6 מיליארד ל-9.8 מיליארד שקלים (כ-29%).
דיסקונט והבינלאומי פרסמו אתמול (שלישי) את הדו"חות הכספיים שלהם לשנת 2025, ובכך חתמו את עונת הדו"חות של הבנקים. הרווחים של שני הבנקים דווקא ירדו במעט משנה שעברה. דיסקונט הרוויח 4.14 מיליארד שקלים ב-2025 לעומת 4.28 מיליארד ב-2024; הבינלאומי הרוויח 2.26 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת 2.37 מיליארד ב-2024. אך התמונה הכוללת היא עלייה של כ-2.5 מיליארד ש"ח ברווחי הבנקים: 32.1 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת 29.5 מיליארד שקלים ב-2024.
העלייה ברווחי הבנקים ב-2025 היא חלק מזינוק מתמשך ברווחיהם, שנמשכת כחמש שנים. הרווח השנתי הממוצע של 5 הבנקים הגדולים עמד בשנים 2017 עד 2020 על 9 מיליארד שקלים בלבד; רווחי השנה האחרונה גדולים פי 3.5 מתקופה זו. בעקבות הרווחים המאמירים הכנסת דנה בהצעה למס מיוחד על רווחי הבנקים.
גם ביחס לענפים אחרים רווחי הבנקים גבוהים מאוד. חברות הביטוח, המשקיעות את כספי הפנסיה של הציבור, רשמו בחציון הראשון של 2025 רווחים של 4.4 מיליארד שקלים. זה 100% יותר ממה שהרוויחו בחציון הראשון של 2024, אך עדיין סכום קטן לעומת הרווחים בענף הבנקאות. בעקבות רווחי הבנקים בשנה החולפת חולקו גם דיבידנדים לבעלי המניות, בשיעור קרוב למחצית מהרווחים בענף.
הרווחים מריבית עלו במיוחד
למגמת העלייה ברווחי הבנקים יש כמה הסברים. הפעילות הכלכלית של הבנקים גדלה: היקף הנכסים שאותם הם מנהלים גדל בכ-34% מאז 2021, וגם סך האשראי (הלוואות) לציבור גדל ב-44%. לצד זאת, ענף הבנקים ריכוזי מאוד. 5 חברות מחזיקות ברוב מוחלט של הענף, כמעט ללא תחרות, מתוכן בנק לאומי והפועלים מחזיקות ביותר מחצי מהשוק.
גם הכנסות הבנקים מעמלות גדלו בשנים האחרונות. דווקא השנה ההכנסות מעמלות ירדו מעט, אך גם אחרי ירידה זו הם גרפו 14.7 מיליארד שקלים מעמלות בלבד. סכום זה מהווה ירידה קלה מ-15.1 מיליארד השקלים שהכניסו הבנקים מעמלות ב-2024. חלק מהסיבה לירידה הקלה בהכנסות הוא מתווה החזרת הרווחים של הבנקים, בסך 3 מיליארד שקלים, שהתבטא בחלק מהבנקים בהטבה בעמלות לאוכלוסיות ייחודיות.
אך הסיבה העיקרית לעליה ברווחים היא ככל הנראה ריבית בנק ישראל הגבוהה, שמאז שהחלה לעלות ב-2022 לא ירדה משיעור של 4%. הריבית הגבוהה שבנק ישראל מעניק לבנקים המסחריים על פיקדונות נועדה להתמודד עם האינפלציה דרך הפחתת ההשקעות והביקושים במשק, אך היא גם מעניקה לבנקים יתרון על לקוחותיהם, שמתבטא בעלייה ברווחים מריבית.
ברווחים מריבית נטו, כלומר ההכנסות מריבית על הלוואות פחות ההוצאות על ריבית לפיקדונות, נרשם זינוק גדול במיוחד בשנים האחרונות. בין 2020 ל-2025 נרשמה עלייה של כמעט 100% בסעיף זה, כאשר רק השנה הוא עמד על 61.5 מיליארד שקלים. זאת לעומת עלייה מתונה בהרבה בהכנסות מעמלות, אפיק ההכנסה העיקרי השני של הבנקים, שגדלו בכ-10% בשנים האחרונות.
התחלת הורדת הריבית בנובמבר האחרון טרם הספיקה ליצור שינוי משמעותי. ללא תחרות או רגולציה מחייבת, לא בטוח שירידת הריבית תבוא לידי ביטוי בהקלה על הלקוחות.
התשואה להון של הבנקים, הרווחים השנתיים ביחס להונם העצמי, נותרה גבוהה ועומדת על 15.5% בממוצע. בנק מזרחי רשם את התשואה הגבוהה ביותר להון ב-2025, 17%. סך הנכסים המנוהלים בידי הבנקים הגדולים הם כ-2.94 טריליון (29,467 מיליארד) שקלים, מתוכם בנק לאומי מנהל לבדו 872 מיליארד שקלים.
הוצאות הבנקים בשנה החולפת עמדו על כ-30 מיליארד שקלים. סכום כולל בעיקר שכר, מבנים וציוד, ולא כולל הפסדים על הלוואות שלא הוחזרו.
