מרבית הסיקור התקשורתי בבחירות בהסתדרות עוסק בזהותו של יו"ר ההסתדרות הבא/ה – אבי ניסנקורן או שלי יחימוביץ'. אך במקביל לבחירות ליו"ר הארגון, ב-23.5 ייערכו גם בחירות ל-29 מרחבי ההסתדרות – הגופים האחראים על פעילותה השוטפת של ההסתדרות ברמה המקומית. בנוסף להצבעה ליו"ר, כל עובד יצביע גם לאחת משתי הרשימות המתמודדות בבחירות (עוגנים או הבית החברתי), ובכך יבחר את נציגיו בוועידת ההסתדרות, שהיא גוף ארצי, ובמועצת המרחב, שהיא גוף אזורי.

בית מרחב ראשון לציון בהסתדרות (צילום: Neukoln / ויקיפדיה).

עבור חלק גדול מהעובדים המאוגדים בהסתדרות, המרחב הוא הכתובת השוטפת לפתרון בעיות במקום העבודה. צוות המרחב הוא שמספק את הליווי המקצועי לחברי ולראשי ועדי העובדים המקומיים, ושותף למו"מ ולחתימת הסכמים קיבוציים, וכן להכרזת סכסוכי עבודה. המרחב מופקד גם על פעילויות תרבות והסברה וכן על איגוד עובדים חדשים להסתדרות. למרחב יש הנהגה נבחרת – מועצה (שנבחרת על ידי כלל העובדים במרחב) ויו"ר שנבחר על ידי המועצה, ומשמש כנציג הבכיר של ההסתדרות באזור לכל דבר ועניין.

כדאי לדעת שכל עובד (גם מי שאינו חבר הסתדרות) שזקוק לסיוע בפתרון בעיות בעבודה, יכול לקבל מענה במשרדי המרחב, דרך מזכירי האיגוד המקצועי והמשפטנים שבו. עובדים המעוניינים להתאגד ולהקים ועד במקום עבודתם מסתייעים אף הם במרחב המקומי. "אנחנו עוסקים יום יום ושעה שעה בטיפול פרטני מול עובדים ומעסיקים", מספר אביב עזוז, דובר מרחב הגליל העליון, "ההצלחות השקטות שלנו הן מניעת פיטורי עובדים, סיוע ביצירת האיזון הנכון ושמירה על מעמד העובדים במקרה של תכניות הבראה, וכן סיוע מסיבי לעובדים שנקלעו למצוקות שונות, ולאו דווקא במישור התעסוקתי."

בעבר פעלו בהסתדרות מעל 70 מרחבים, שכונו גם 'מועצות פועלים'. בעשרים השנים האחרונות צומצם מספר המרחבים ל-29, כך שכל מרחב כולל בתוכו מספר גדול יותר של ערים ויישובים. עם זאת, לצד המשרד המרכזי של כל מרחב, פועלים בד"כ "סניף" של המרחב בכל עיר, שמסוגל לתת מענה לתושבי המקום.

את מי בוחרים ואיך?

בבחירות בהסתדרות נבחרת מועצת המרחב, המשמשת מעין "פרלמנט" אזורי ובו בין 31 ל-99 חברים וחברות (בהתאם למספר החברים במרחב). הבחירה נעשית באמצעות פתק הסיעה (עוגנים בראשות אבי ניסנקורן או הבית החברתי בראשות שלי יחימוביץ'), שנספרים פעמיים: ספירה ארצית, לפיה ייבחרו 2001 נציגי הסיעות בוועידת ההסתדרות, וספירה מרחבית, שבה מספר הקולות לסיעה בכל מרחב יקבע את הייצוג היחסי שלה במועצה של אותו מרחב. רשימות המועמדים למועצות המרחבים מטעם הסיעות השונות פורסמו באתר ועדת הבחירות של ההסתדרות.

מיד לאחר הבחירות להסתדרות מתכנסת מועצת המרחב החדשה, ובוחרת אחד מבין חבריה ליו"ר המרחב – תפקיד בשכר ובמשרה מלאה. מכיוון שהיו"ר שייבחר יהיה נציג הסיעה הגדולה במועצה, נוהגות הסיעות השונות להציג בטרם הבחירות את המועמד/ת שלהן לתפקיד, כך שהבוחרים והבוחרות יוכלו לדעת מי ייצג אותם ויפעל למענם לאחר הבחירות. גוף נוסף שנבחר על ידי המועצה הוא מזכירות המרחב – פורום מצומצם מתוך המועצה, שנפגש לעיתים תכופות יותר בנושא ההתנהלות השוטפת במרחב.

כיצד מתנהלות הבחירות לוועידת ההסתדרות ולמרחבים? (גרפיקה: דבר ראשון).

חשוב לשים לב לשני מאפיינים של הבחירות המרחביות: האחד הוא שהתוצאות במרחב מסוים יכולות להיות הפוכות מהתוצאות הארציות. בבחירות הקודמות להסתדרות ב-2012 זכתה סיעת "עוגנים" (אז בראשות עופר עיני) ברוב של 65% מהקולות בספירה הארצית, אך במרחב נצרת ומרחב המשולש הדרומי זכתה דווקא סיעת הבית החברתי (אז בראשות איתן כבל) לרוב הקולות. הסיבה להצבעה הייחודית במרחבים אלו נעוצה בסיעת חד"ש בהסתדרות, שנהנית מתמיכה רבה במגזר הערבי, ובבחירות הקודמות היתה חלק מקואליציית "הבית החברתי".

המאפיין הנוסף הוא שהחברות של עובד במרחב נקבעת על פי אזור מגוריו ולא על פי האזור בו נמצא מקום העבודה שלו. כלומר, קולו של עובד המתגורר בפתח תקווה ומקום עבודתו נמצא בתל אביב ייספר במניין הקולות של מרחב פתח תקווה, מה שניתן לראות כחסרון של השיטה.

גם כאשר העובד מצביע בקלפי במקום העבודה, הקול שלו נספר יחד עם שאר הקולות במרחב שבו הוא מתגורר. זו הסיבה לכך שבמקומות העבודה ההצבעה היא במעטפות כפולות, בדומה לקלפי צבאית בבחירות לכנסת – המעטפות עם פתקי ההצבעה מוכנסות לתוך מעטפה גדולה עם שם הבוחר, שמועברת מבלי שנפתחה למרכז ספירת הקולות. לאחר זיהוי שם העובד שעל המעטפה הגדולה היא תועבר למרחב המגורים שלו, שם היא תיפתח, ומעטפות פתקי ההצבעה שבתוכה ייספרו באופן חשאי ויצורפו למניין הקולות במרחב המגורים.

"דלת פתוחה 24/7"

המרחבים השונים נבדלים זה מזה בגודלם, באופי מקומות העבודה שנמצאים בהם, ובמאפיינים הכלכליים-חברתיים של תושבי האזור. את מרחב גליל עליון, אומר עזוז, אי אפשר להשוות למרחב תל אביב: "המרחב משתרע על שטח גאוגרפי עצום, מהמושבה מטולה דרך חצור הגלילית, העיר צפת, המושבים, המושבות ועד קיבוץ סאסא. אנחנו מטפלים בכמאה וחמישים מקומות עבודה מאוגדים, ובקרוב ל-12 אלף עובדות ועובדים החברים בהסתדרות באזור".

אביב עזוז, מרחב גליל עליון: "במשולש בו נמצאים העובדים, המעסיקים ואנשי ההסתדרות, שכמעט כולם מכירים את כולם, רוב המחלוקות נפתרות באמצעות הידברות בין הצדדים"

איך נראית שגרת הפעילות?
"אחד הדברים שמייחדים את אנשי הפריפריה הוא הקשר הבלתי אמצעי והישיר בין האנשים", מספר עזוז, "במשולש בו נמצאים העובדים, המעסיקים ואנשי ההסתדרות, שכמעט כולם מכירים את כולם, רוב המחלוקות נפתרות באמצעות הידברות בין הצדדים. כך זה נראה גם בקשר בין חברי הוועדים באזור ליו"ר המרחב, יונה פרטוק, למזכירי האיגוד המקצועי ולשאר בעלות ובעלי התפקידים. המרחב שלנו כולל משרדים בקרית שמונה, חצור הגלילית וצפת, ומקפיד במקרה הצורך להישאר עם דלת פתוחה 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, לטובת חברי הוועדים. עובדי המרחב מקפידים להגיע לארועים, לשמחות ולצערי גם לבתי אבלים כדבר שבשגרה."

עובדי מרחב גליל עליון בהסתדרות (צילום: מרחב גליל עליון)

מה קורה במרחב כאשר יש סכסוך עבודה, או עובדים שנמצאים בסכנת פיטורים?
"קשה לפספס את רוח הקרב של אנשי הפריפריה הצפונית בשעות משבר. מקרים של סכסוכי עבודה או שביתה מלווים בארגון משותף של כלל הצוותים והעובדים, וכולם כולל כולם נרתמים ורואים בהשגת המטרה את היעד העיקרי."

תוכל להצביע על סיפור הצלחה של המרחב?
"יש לא מעט, אם בהסכמים קיבוציים איכותיים, ואם בהסכמים חדשים ופורצי דרך. השנה התאגדו במסגרת ההסתדרות הכללית עובדי מפעל 'שלאג' בקיבוץ שמיר. לכאורה עוד התאגדות, אבל כאשר בודקים את עשרות אלפי המתאגדים בשנים האחרונות, מגלים שמעט מאוד מפעלים מהתנועה הקיבוצית התאגדו.

"עוד הסכם מצוין נחתם, זה לא מכבר, עם השוחטים במפעלי 'עוף הגליל' 'עוף טוב' ו'אדום אדום'. מעבר לתנאים המצוינים להם זכו השוחטים, מדובר באוכלוסיה של חרדים שבאופן כללי לא מתעסקים בהתאגדויות. בנינו הסכם פורץ דרך שלא היה כמותו, ועסק בשאלות כמו מה מעמד רב המשחטה ורב העיר בנושאים הקשורים לעובדים, איך הולכים 'בין הטיפות' של ההלכה והמסורת אל מול חוקי העבודה.

"עיקר גאוותם של עובדי המרחב הוא השמירה על עובדי מפעל "פרי הגליל" שעמד מספר פעמים בסכנת סגירה ממשית. מטבע הדברים, מקום כמו העיירה הצפונית חצור הגלילית אינו משופע במקומות תעסוקה ובוודאי לא במפעלים ותעשיה והמפעל הזה משמש כעוגן לתושבי חצור הגלילית, טובא זנגרייה ועוד ישובים באזור."

עזוז מספר שלא הכול ורוד, ולעיתים המאבקים והמאמצים לא מצליחים להציל מקומות עבודה שנסגרים. במרחב לא שוכחים עד היום את סגירת מפעל "סלילים חולה" בקריית שמונה, שכמו רוב תעשיית הטקסטיל בישראל לא הצליח לשרוד את הסרת המכסים וההגנה על התעשייה המקומית, ונסגר בשנת 2000. "שנים אחרי, סגירת המפעל היא פצע פתוח לאנשי המרחב. אנחנו מתנחמים בתנאים שבהם זכו העובדים עם סגירתו בזכות המאבק", הוא אומר.

הקשרים היומיומיים בין צוות המרחב לגורמים השונים באזור מאפשרים לו לתת מענה גם לבעיות שלא נמצאות בתחום סמכותו. "הקשר בין המרחב לעובדים ולמעסיקים חורג פעמים רבות מהגדרות התפקיד", אומר עזוז, "הוא מתבטא במציאת מקומות עבודה, סיוע לעובדות ולעובדים שפוטרו, ואפילו סיוע למעסיקים למצוא את העובדים המתאימים להם."