"אני רוצה לראות אנשים מוציאים את הכסף הזה. זה כסף שמכשיר את חייהם", אמר ערב כניסת החג ראש עיריית חיפה, יונה יהב, לתושביו. הוא קרא להם לא להתמהמה, להושיט את היד לכיס ולבנות ממ"ד. הוא גם נקב במחיר, 100 אלף שקלים – מחירו המשוער של ממ"ד ב-2015. עיריית חיפה גם פתחה מסלול מהיר להפחתה בעול הבירוקרטי, הוא ציין כמה פעמים, כמעין תפיחה חוזרת על ישבן של ילד סרבן. "אנחנו עושים הכול כדי שהתהליך יהיה מקוצר, אבל חייבים להיכנס אליו. אין בלתו".

לכמחצית מתושבי העיר בת 300 אלף תושבים אין גישה מהירה למרחב מוגן. ל-75% אין ממ"דים. במלחמה ניגשו להליך הבנייה המהיר שפתחה העיריה כ-2,000 תושבים, שהם כ-1.5% מכלל התושבים הלא ממוגנים. לטענת יהב, רק 100 בנו ממ"ד בסופו של דבר.

בתור חיפאי ותיק מאוד ואמיד מאוד, יהב ודאי יודע שיש קושי טופוגרפי ניכר לבנות ממ"ד בבית חיפאי ממוצע שאינו צמוד קרקע – כפי שהוא מחזיק לעצמו בשכונת דניה המבוססת. ביתם המדורג של בני משפחת גרשוביץ', שנהרגו מפגיעה ישירה של טיל בתחילת השבוע, אינו יוצא מהכלל מהבחינה הזו. כך גם בתי הבאוהאוס המתקלפים של שכונת הדר, שאין בהם אפשרות להתחדשות עירונית, אך לעירייה, למרות ביקורת של עשרות שנים, אין מענה עבורם, ותושביהם ממשיכים להישען על מספר מצומצם של מקלטים שנועדו לשרת אלפי אנשים.

מחיר הממ"ד כמעט כפול מזה שנקב בו יהב, שכן הבעיה הטופוגרפית מייקרת את בנייתו עבור החיפאי הממוצע בעוד בעשרות אלפי שקלים. המדינה מכירה בבעיה ואף בנתה מתווה לשדרוג מסיבי של תשתיות העיר לקידום התחדשות עירונית מותאמת, אך העלות הגבוהה, הנאמדת במיליארדי שקלים, תדרוש סבסוד גדול של המדינה. את הסבסוד הזה היא לא ממהרת להעניק, בחיפה או בכלל. כסף מכשיר חיים זה, כנראה, פחות מעניין את ראש העיר.

ניתוקו של יהב, הקורא 'על הדרך' לחיפאי הממוצע שנמצא כבר שנתיים וחצי במלחמה קשה להוציא סכום כסף המשתווה למשכורת שנתית של כמחצית מהישראלים (לפי אומדן השכר החציוני ל-2025) – אינו עומד בדד. שליש מאזרחי ישראל חיים את חייהם ללא גישה למיגון תקני. גם בהתחשב בייחוד הטופוגרפי של חיפה – ברמה הלאומית, שאינה פוסחת על העיר הצפונית, מדובר קודם כול בעניין מעמדי. מרכז אדוה הראה ש-56%-60% מהעשירונים הגבוהים מחזיקים ברשותם דירה עם ממ"ד, לעומת 27%-31% בעשירונים הנמוכים. לפי בדיקת 'הארץ', מחצית מקורבנות ירי תלול-מסלול מתחילת המלחמה הגיעו מיישובים ושכונות במעמד סוציו-אקונומי נמוך.

יישובי הפריפריה בישראל, שאין להם אפשרות להתחדשות עירונית כי המדינה מסרבת לקדם עבורם תוכנית, הם הנפגעים העיקריים מכך, אך גם השכונות המוחלשות במרכז הערים הגדולות, כמו חיפה.

זה ידוע שנים. מתחילת המלחמה ועדת הפנים של הכנסת התכנסה כמה פעמים כדי לעסוק בהפקרה המיגונית של השכונות החלשות של חיפה, ומצאה את הממשלה האשמה העיקרית במחדל, אך כל זה כנראה לא מעניין את יהב, שעשרות מבתי עירו נפגעו וארבעה מתושביו נרצחו. הוא מעדיף שגם שהאחריות הזו תיפול עליהם.