שישה שבועות מתחילת המלחמה ושבועיים לאחר הכרזת הממשלה שתעביר כספים לתמיכה בתושבים שירצו להתפנות – קריית שמונה מפנה תושבים להתרעננויות מכספה ותקציבי פילנתרופיה בלבד. ל'דבר' נודע שלמרות שהמדינה הכריזה שתעביר בדחיפות 60 מיליון שקלים לתמיכה ביישובי קו העימות עד 9 ק"מ מהגבול, הכסף טרם הגיע לקריית שמונה, ובעירייה מתייחסים לכספים כהבטחה לא מתוקצבת.
מתוך 60 מיליון השקלים שיחולקו בין 24 יישובים ומועצות מקומיות, קריית שמונה צפויה לקבל כ-5 מיליון שקלים בלבד, שאמורים לשמש אותה בעיקר עבור פינוי תושבים להתרעננות. ההתרעננויות החלו הלכה למעשה כבר לפני שבועות, בסיוע קק"ל ועמותות שונות הפועלות בעיר, אך המשבר התקציבי יצר כאוס. בדף הפייסבוק של העירייה הודגש שהמדינה לא משתתפת במערך הפינויים וכולם נעשים על בסיס הפילנתרופיה וכספי התושבים. במאות התגובות לפוסט זעמו תושבים על כך שהעירייה בוררת בין תושבים, ומרבים נמנעה היכולת לצאת להתרעננות למרות מצבם הקשה. "עדיף כבר שלא היו מפנים אף אחד", כתבה אחת התושבות.
בעירייה הבהירו בתגובה שכל הפינויים נעשים על פי קריטריונים שוויוניים ושבכל מקרה מדובר באילוץ – שכן אין לעיר מספיק תקציב להתרעננות לכלל התושבים שנותרו בעיר, כ-12 אלף איש על פי הערכות (כמחצית ממספר תושבי העיר טרם המלחמה).
"היציאה למלחמה הזו לא באה בהפתעה, למה אי אפשר היה להכין את האזרחים מספיק זמן מראש?" תהתה חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) בדיון ועדת הנגב והגליל מאתמול (שלישי) על מצב יישובי הצפון בצל הלחימה המתמשכת. "רשויות עם כמה שקלים בצד – אפשרו התרעננות. איפה שאין כסף – האזרחים נותרו לנפשם". אלהרר, שמאז תחילת המלחמה מנסה לארגן פינוי מסודר של אנשים מבוגרים ואנשים עם מוגבלויות מקו העימות בחסות ובמימון המדינה, סיפרה שאף ח"כ בקואליציה לא היה מוכן להפעיל לחץ על חברי הממשלה בקידום המהלך.
במקביל דחה בג"ץ על הסף את עתירתו של תושב קריית שמונה, אורי בכור, שיחד עם עוד עשרות משפחות מקריית שמונה דרש מהמדינה לקדם פינוי של תושבים שאין להם גישה למיגון סביר. חוות הדעת הצבאיות שהוגשו לבית המשפט טענו שצה"ל יודע להעניק ביטחון מספק לתושבים, אך למרות התעקשותו של בכור שהמחסור במיגון אינה עניין צבאי אלא בעיה אזרחית באחריות הממשלה, כפי שנקבע בפסיקות קודמות, בג"צ טען שאין זה מקומו של בית המשפט לדון בעניין. "הדחייה מעציבה, אך לפחות היא דחפה את הממשלה לזרז את העברת הכספים להתרעננות", אמר בכור ל'דבר'.
מלבד הביקורת על מחדל הפינויים, משה דוידוביץ', יו"ר פורום קו העימות וראש מועצת מטה אשר, העביר ביקורת חמורה על פיקוד העורף בנוגע לקצב המיגון האיטי של יישובי קו העימות, ש-40% מהבתים בהם לא ממוגנים. מאז תחילת המלחמה נבנו כ-800 ממ"דים ביישובים צמודי הגדר, אך אלו מהווים רק שליש מכמות הממ"דים הנדרשת. בפיקוד העורף לא הדפו את הביקורת של דוידוביץ', וציינו שמבנה המימון למיגון, כפי שנקבע באגף התקציבים באוצר, מקשה על תכנון יעיל, והציע להעביר את כל סמכויות הבנייה למל"ל בלבד.
על פי נתוני פיקוד העורף, ביישובים המרוחקים בין 1 ל-5 ק"מ מהגבול קיבלו כ-1600 משפחות אישור לבניית ממ"ד מסובסד בעלות של בין 60% ל 70% ממחיר השוק של ממ"ד. מדובר בביצועים נמוכים מאוד, העומדים על כ-15% בלבד ממספר המשפחות שזכאיות לבקש מענק עבור ממ"ד.
"שוב אנחנו באירוע שגדול מאוד על האזרח הפרטי, אבל הממשלה מעדיפה להעביר את הכספים למקומות אחרים במקום להשקיע אותם במה שהכי דחוף – תושבי הצפון", אמר עודד פורר, יו"ר ועדת הנגב והגליל, שמנהל מאבק מעל לשנה נגד תוכנית המיגון המסובסד של משרד האוצר. באוצר הדפו את הביקורת בטענה שמדובר בהחלטת ממשלה, אך לטענת פורר, אופן התנהלותו של אגף התקציבים בעניין גזרה על הפרויקט צנע ואי-יעילות.
נתוני פיקוד העורף תומכים בביקורתו. בשנה האחרונה רק 200 משפחות המתגוררות במרחק 1 עד 5 ק"מ מהגבול, שהן כ-2% מהמשפחות הנזקקות למרחב מוגן, הספיקו לבנות ממ"ד בעזרת מענק המדינה בעוד שביישובים צמודי הגדר הצליח משרד הביטחון לבנות בפרק זמן מקביל, למרות הקשיים התקציבים והבירוקרטיים, פי 4 יותר ממ"דים.
