
ישראל מרכינה ראש: בשעה 11:00 נשמעה ברחבי הארץ צפירת דומייה בת שתי דקות, שהוציאה לדרך את טקסי האזכרה ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. בהיכל הזיכרון בהר הרצל נפתח הטקס הממלכתי במעמד צמרת המדינה ומערכת הביטחון. אירועי היום, שנערכים בצל המלחמה הרב-זירתית המתמשכת מאז ה-7 באוקטובר, ייחתמו הערב עם המעבר ליום העצמאות ה-78.
טקסי הזיכרון הממלכתיים נערכו בהשתתפות צמרת הנהגת המדינה וראשי מערכת הביטחון. את אירועי היום פתח הטקס המרכזי בבית "יד לבנים" בירושלים, בו נכחו ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית וראש עיריית ירושלים משה ליאון. בשעות הערב, מיד לאחר צפירת הדומייה, התקיים טקס הדלקת נר הזיכרון ברחבת הכותל המערבי במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל רא"ל איל זמיר. הבוקר, בטקס האזכרה המרכזי לחללי מערכות ישראל בהיכל הזיכרון בהר הרצל, התייצבו שוב בכירי סמלי השלטון – הנשיא, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ונשיא העליון – כדי לחלוק כבוד לחללים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו פתח את נאומו בטקס הממלכתי בהר הרצל בהתייחסות אישית לאחיו, יהונתן (יוני) נתניהו ז"ל, שנפל לפני 50 שנה בדיוק, במבצע חילוץ החטופים מאנטבה שבאוגנדה בשנת 1976. "אזרחי ישראל ובראשם אחיי ואחיותיי למשפחת השכול. בהר המקודש הזה, הר הרצל, טמונים דורות של גיבורים וגיבורות", אמר נתניהו בפתח דבריו. "הפצע עמוק מן הזמן. הזמן חולף, אבל הכאב אינו חולף אף פעם. אני עצמי מרגיש זאת בכל תא מתאי גופי".
בהמשך הנאום, שיתף ראש הממשלה ברגעים הקשים שבהם קיבל את הבשורה על מות אחיו: "הייתי אז סטודנט ישראלי בארצות הברית. אחי עדו התקשר אליי ומסר לי שאחינו הבכור, שהוביל את חייליו הגיבורים, נפל בקרב. עולמי חרב עליי. נסעתי שבע שעות במסע ייסורים לאוניברסיטת קורנל, שם לימד אבי. הרגע שבו בישרתי להוריי את הבשורה המרה על נפילתו של יוני היה הרגע הקשה בחיי. מאז עברו 50 שנה, ואין יום שאני לא חושב עליך יוני. אתה חסר לי עד מאוד".
נתניהו ציין בדבריו את רב-סמל ראשון במיל' דב משה (דובי) כוגן ואת רב-סמל ראשון אביחי אמסלם ז"ל, שנפלו בקרבות ברצועת עזה. "כשנפל לוחם יחידת שלדג כוגן ז"ל, אשתו שקד זעקה: 'מה שמחזיק אותי יציבה מול התהום – הוא המבט קדימה ולמעלה, כשהרוח של העם ושלך נושאת אותי'. כשנפל אמסלם ז"ל, אחותו שירה-אמונה כתבה: 'מהות חייו של אביחי הייתה הנתינה'. הוא נהג לומר – כשאני עוזר למישהו שקשה לו, לא קשה לי. זוהי גם מהות העם כולו'. תהום הכאב הנורא, כשהקרקע נשמטת מתחת לרגליים – ומנגד נקודת האחיזה של המהות, המשמעות, הבנת התכלית. רסיסי החיים שהתנפצו אל תהום אפלה נאספים, הם מתלכדים מחדש אבל אחרת, ובונים מהות שתמיד מזכירה לנו את ה'לשם מה'".
על רקע הפסקת האש מול איראן, אמר נתניהו: "במלחמת התקומה, בהמשך למערכות ישראל הקודמות, המהות ברורה מתמיד – להגן על הקיום הלאומי, לשמור על הבית, העם והמדינה, ולהבטיח בעזרת השם את נצח ישראל". ראש הממשלה הוסיף: "משטר האייתוללות תכנן שואה. הוא זמם להשמיד אותנו בפצצות גרעין ובאלפי טילים בליסטיים. אם לא היינו פועלים נגד האיומים הקיומיים, היינו עלולים להצטרף לשמות ממחנות השואה – אושוויץ וטרבלינקה".
(צילום: חיים גולדברג/פלאש 90)
בחלקה המשטרתית בהר הרצל התקיים קודם לכן טקס יום הזיכרון לחללי משטרת ישראל, בהשתתפות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. "אני גאה בזה שיש לנו צבא, מוסד, שב"כ שחיסלו את סינוואר, את נסראללה, את חמינאו ועוד עשרות אלפי רוצחים ארורים. אני גאה במשטרה שלנו שב-7 באוקטובר שוטרים ושוטרות, לוחמים ולוחמות – יצאו מהבית לפעמיים רק עם אקדח מול נשק כבד של חמאס והצליחו להציל את המצב. אני גאה בשירות בתי הסוהר שלנו ששינה לחלוטין את תפיסת עולמו הקודמת, והיום הופסקו הקייטנות, יש סדר בבתי הסוהר, יש משילות, יש ריבונות".
המפכ"ל רב ניצב דני לוי פנה לשוטרים בנימה אישית ואמר: "בחרתי ללבוש מדים לא כי זה קל, אלא כי זה נכון. ידעתי שיש רגעים שלא חוזרים מהם, ובכל זאת בחרתי להתייצב, לא בשביל תהילה, לא בשביל שיזכרו את שמי – אלא כדי שאתם תוכלו להמשיך את חייכם. אם יש דבר אחד שאני מבקש מכם היום, תשאלו איך אתם ממשיכים לעמוד, איך אתם שומרים על המדינה הזאת חזקה מאוחדת וראויה – כי ברגעים שלא אהיה שם, אתם תהיו".
הבוקר נפתח בטקס הקראת שמות חללי מערכות ישראל בהיכל הזיכרון בהר הרצל. שר הביטחון ישראל כ"ץ נאם בטקס, והתייחס למערכה מול חיזבאללה. לדבריו, "ראש הממשלה בנימין נתניהו ואני הנחינו את צה"ל לפעול בכל העוצמה, גם במהלך הפסקת האש, כדי להגן על חיילינו בלבנון מפני כל איום. המחויבות שלנו לתושבי הצפון נותרה ברורה וחד-משמעית: להביא ביטחון. כך נפעל גם ביחס לירי תלול-המסלול מצפון לליטאני ובכל רחבי לבנון. נסראללה הרס את העדה השיעית בלבנון ונעים קאסם יחריב אותה וישלם באובדן בתים ושטח, עד שישלם גם באובדן ראשו".
לוח אירועי היום
- 13:00: טקס האזכרה הממלכתי לנפגעי פעולות האיבה ייערך בהר הרצל.
-
16:00: טקס האזכרה הממלכתי לחללי המחתרות ולעולי הגרדום בעכו.
-
19:45 – המעבר ליום העצמאות: אירועי יום הזיכרון ייחתמו ואירועי יום העצמאות ה-78 ייפתחו רשמית עם טקס הדלקת המשואות הממלכתי בהר הרצל. במקביל, תתקיים תפילה חגיגית מיוחדת ברחבת הכותל המערבי.
חגיגות יום העצמאות יימשכו אל תוך יום רביעי ויכללו את טקס החיילים המצטיינים בבית הנשיא (09:30), חידון התנ"ך בתיאטרון ירושלים (11:00), טקס פרסי ישראל בבנייני האומה (18:30), ואירוע הוקרה מיוחד לנשיא טראמפ במוזיאון הסובלנות (20:00) בהשתתפות שגריר ארה"ב מייק האקבי.
סיכום אירועי ערב יום הזיכרון
אירועי יום הזיכרון נפתחו רשמית אתמול (שני) בשעה 16:00 בטקס הממלכתי בבית "יד לבנים" בירושלים. ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא נאום תקיף שבו התייחס למערכה מול איראן והדגיש כי המלאכה טרם הסתיימה. נתניהו השווה את איום הגרעין האיראני לשואה: "היא תכננה להשמידנו בפצצות אטום, ואלמלא פעלנו השמות נתנז, פורדו ואיספהאן היו מצטרפים לשמות מחנות המוות אושוויץ בירקנאו וטרבלינקה".
במהלך טקס זה, חשפה נציגת המשפחות השכולות, יפית גושן, פרט כאוב כאשר סיפרה כי בנה, סמ"ר אוריה גושן ז"ל, לוחם גבעתי, נפל במהלך ניסיון לחלץ את בני משפחת ביבס משבי חמאס בעזה. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה הקריא בטקס מצוואתו של סמ"ר אוריה יעקב ז"ל: "הלכתי מכוחכם להגן על המדינה שלנו ולפגוע באויב".
בהמשך הערב, נערך טקס הדלקת נר הזיכרון בכנסת יחד עם משפחות שכולות, ולאחר צפירת הדומייה של השעה 20:00 נפתח הטקס הממלכתי ברחבת הכותל המערבי במעמד נשיא המדינה הרצוג והרמטכ"ל רא"ל איל זמיר. בנוסף, התקיים טקס הזיכרון "בדרכם" המוקדש לנופלים מקרב החברה החרדית, בו קרא הנשיא הרצוג להצדיע למשרתים החרדים ש"עשו זאת נגד הזרם".
בשעה 20:30 נערך טקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני ה-21 בארגון "פורום המשפחות השכולות" ו"לוחמים לשלום". הטקס התקיים תחת אבטחה כבדה, על רקע איומים מגורמי ימין קיצוני שניסו למנוע את ההקרנות המשותפות ברחבי הארץ וקריאות מצד פוליטיקאים, בהם שר התקשורת קרעי, לבטלו. באירוע נשאו דברים בין היתר איילה מצגר (שחמיה יורם נרצח בשבי), ליאורה איילון מכפר עזה ששכלה את בנה טל ז"ל, וח'ולוד חושיה מג'נין שאיבדה את בנה. המארגנים מסרו כי הטקס מציע "מרחב אלטרנטיבי של זיכרון משותף" ובחירה בשלום חרף האובדן.

