רשות המיסים פרסמה בשנים האחרונות מחקרים פורצי דרך על ההכנסות מהון ובפרט של המאיון, האלפיון והרבבון (ה-0.01%) העליונים בחברה. בין היתר נמצא שההכנסה של תשעת העשירונים התחתונים מהון היא מינורית. כ-70% מההכנסות מהון מגיעות למאיון העליון, וגם בתוכו מי שיותר עשיר משלם פחות מס באופן יחסי, בין היתר בזכות תכנון מס. "קשה מאוד לשנות את ההתפלגות הזאת. אנחנו מתקרבים יותר ויותר למדינות אמריקה הלטינית ומתרחקים מאירופה", אומר ל'דבר' סמנכ"ל כלכלה ותכנון ברשות המיסים, עופר רז-דרור.

מחקרים חדשים של רז-דרור ושותפיו ברשות המיסים בנושא, גילו מגמות בעייתיות במיסוי של המעמד הגבוה. המחקרים התבססו על נתונים מנהליים – כלל המידע שישב ברשות בשונה מהערכות ומדגמים, והתאפשרו בזכות שיפורים טכנולוגיים. התוצאה היא שינוי משמעותי ביכולת של המדינה להבין את היקף ההכנסות של העשירים ביותר, שמאפשר להתאים את מדיניות המס למקום שבו נמצא הכסף.

להסתכל על המשכורת ולפספס את ההון

עופר רז-דרור (44), למד תואר ראשון בתוכנית פכ"מ (פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה) באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן השלים שם תואר שני ושלישי בכלכלה. בתחילת דרכו במגזר הציבורי עבד במועצה הלאומית לכלכלה תחת יוג'ין קנדל, משם ב-2017 עבר לתפקיד סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, בתקופת התפוצצות תיק 4000, ולקח חלק במעבר האינטרנט לסיבים אופטיים ובתחומים של תחרות ורגולציה. לתפקיד הבכיר ברשות המיסים הגיע לפני כשלוש שנים.

מה התפקיד שלך כסמנכ"ל כלכלה ותכנון?
"אני מסתכל על מערכת המס מלמעלה, ובודק את מנגנון המיסים הממשלתי ברמה הרחבה, אם יש לנו כשל תכנוני או מקום להשתפר בו. זו עבודה מרתקת עם המון גורמים: באוצר, עם המשרדים השונים והשותפים בכנסת. זה תחום רחב מאוד: יש היבטים של סביבה, אנרגיה, תחבורה באגרות גודש למשל, ועוד. מצד אחד זו ברכה כי זה מעניין, אבל לפעמים הפריסה רחבה מדי, וצריך לבחור באילו תחומים אתה מתמקד".

אז מתוך כל האפשרויות מה הביא אותך לעסוק בחלוקת הכנסות מהון, וספציפית במאיון העליון?
"אלה נושאים חשובים לקבלת החלטות במדיניות מיסים, שלצערי לא נחקרו בארץ עד כה ברמה מספיק טובה, וגם לא היו בדיוק הכלים הטכנולוגיים לעשות את זה. מערכות המחשוב הישנות שלנו נבנו כדי לאתר את הפרט אבל לא יכלו לאחד את כל מיליוני משלמי המיסים בישראל. בהתאם, הממשלה לא ידעה להסתכל כמו שצריך על הכנסות המאיון העליון. יש בעיה להגדיר הכנסה מהון, שהיא מאוד תנודתית לעומת שכר ומרבית ההוצאות. לדוגמה אם מכרת בית שהחזקת בו 40 שנה, הרווח ההוני שלך ממנו הוא לא בדיוק הכנסה שנתית אלא צריך להתפרס בחישוב על הרבה שנים, ואולי אין סיבה שתקפוץ מיד למאיון העליון.

"יותר קל להסתכל כמדינה על המשכורות, אבל ככה אתה מפספס את עיקר ההכנסות של המאיונים העליונים, שהן מהון. כשהוצאנו את המחקרים האחרונים שלנו מצאנו שפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתבססו גם על הנתונים הקודמים השגויים שלנו היו רחוקים מהמציאות, ברמה של פספוס של הכנסה של 20 אלף שקלים בחודש מהון בעשירון העליון. הלמ"ס גם לא יכול לדגום את הנושא כמו שצריך בסקרים: האלפיון העליון לא יענה לך לסקר ואם כן אז הוא ישלח לך את עורך הדין שלו, ואם איכשהו הוא ייתן לך תשובות אמיתיות הוא יטה את התוצאות באופן שלא תוכל להשתמש בהן, כי גם ההבדלים בתוך האלפיון עצומים".

לא רוצים להיות דרום אמריקה

רז-דרור ורשות המיסים מצאו פערים גבוהים בהכנסות מהון, שהם, לדבריו, "טבעיים אבל צריך לקחת את זה בחשבון", כמו גם אי שוויון במיסוי בתוך המאיון העליון. בעוד שכ-15% מהכנסות המאיון העליון מופחתות במיסים, באלפיון העליון זה יורד ל-11% וברבבון העליון ל-9%. בפועל, במדינת ישראל, ככל שאתה יותר עשיר שיעור המס שלך יקטן.

מה התפקיד של המדינה בצמצום הפער הזה?
"זה קשה מאוד לשנות את ההתפלגות הזאת. רצינו לבנות את מערכת המס כך שהוא ילך ויעלה עם העלייה בהכנסות, או לפחות לא ירד. לכאורה המס השולי שלנו בשכבות העליונות הוא כבר 50%, וצריך לתת לאנשים תמריץ לצאת לעבוד ולהתעשר. אנחנו לא רוצים לעבור את הרף הזה, אבל כשהשוונו את עצמנו למדינות אחרות ראינו שצמצום הפערים באמצעות מערכת המס בישראל נמוך. אנחנו מתקרבים יותר ויותר למדינות אמריקה הלטינית ומתרחקים מאירופה. אני לא שואף להגיע לאמצע של אירופה אבל באופן חד משמעי אנחנו לא צריכים להיות דרום אמריקה. לא יהיה קל לפתור את ה'טרנד' הלא בריא הזה שלנו".

מסקנות המחקר: מיסוי על ההון

בדיוני תקציב 2025, רשות המיסים קידמה שורה של העלאות מיסים עם אגף התקציבים. שניים מהם, מס יסף וחוק הרווחים הכלואים, כוונו ישירות לתיקון הפערים. "זה נטו מס שאתה לוקח מהמאיון, ואפילו האלפיון העליון ומגדיל להם את המס משמעותית", מסביר רז-דרור. "לקחנו את התובנות מהמחקרים והפכנו אותם למדיניות. מס יסף למשל הוסיף 2% מס על הכנסה מהון לבעלי הכנסה שנתית גבוהה במיוחד העולה על 720 אלף שקלים".

מס הרווחים הכלואים (או הלא מחולקים) אושר גם הוא לאחר דיונים ארוכים וסוערים בוועדת הכספים. המס מאלץ יחידים בעלי חברת "משלח יד" שהכנסתם מעבודתם גבוהה (רופאים, עורכי דין, רואי חשבון) למשוך דיבידנדים על רווחיהם ובכך לשלם מס דיבידנדים, זאת דרך מיסוי הרווחים הלא מחולקים. עד כה רבים מהם 'דחו' באופן תמידי את חלוקת הרווחים לעצמם ובכך שילמו רק מס חברות שהוא כמחצית מהמס הכולל, והשקיעו את הרווחים מתוך החברה. גם חברות גדולות שמרו את הרווחים בתוך 'חברת אם' ולא חילקו אותם כדיבידנד, אפילו אחרי אקזיטים.

נציגים מכלל המגזר העסקי התריעו שהמס הזה לא יעבוד ובקושי יביא הכנסות, ומצד שני ייפגע אנושות בעסקים הקטנים.
"מסע הפחדות זה ב-DNA של השוק, אתה בכל מקרה תקבל הפחדות. שכיר עם הכנסה דומה לבעלי חברות הארנק מגיע למדרגת ה-50% מס. ראינו ששיטת המס בישראל נוצלה לרעה, גם אם באופן חוקי, היה פתח לתכנון מס למאיון ולאלפיון העליון, ותיקנו את זה. אחרי שנה וחצי אפשר להגיד שזה הצליח.

"בוודאות הגענו ליעד של 9 מיליארד שקלים ויותר. ב-2017 היה מבצע של הטבת מס 'חד פעמית' על חלוקת דיבידנדים, שהובילה לקפיצה נקודתית בהכנסות אבל אחר כך אנשים פשוט חיכו ל'מבצע' הבא. כשהם הבינו בסוף 2024 שלא יהיה מבצע, אלא מס על מה שלא יחולק, הם מיהרו לחלק דיבידנדים וזה גם תרם להכנסות".

בתקציב האחרון בחרתם דווקא להטיב עם עשירונים 10-8, בריווח מדרגות מס הכנסה למשתכרים יותר מ-16 אלף שקלים.
"כשבחנו את מערכת המס ראינו שנטל המס הלך וגדל על משלמי מס הכנסה על עבודה, שהם בעיקר העשירונים האלה. השכר עלה בצורה מהירה ויותר ויותר מהאוכלוסייה נכנסת למדרגות גבוהות יותר של מס הכנסה. כשאתה מגיע כולל ביטוח לאומי ל-43% מס שולי (המס על תוספת של שקל לשכר, י.ל) ב-16 אלף שקל, זה מוגזם בעיני.

"ה-25% העליונים נושאים ב-90% מנטל המס ומגיעים מהר מאוד למס שולי גבוה. זה לא נכון לדעתי לעבור את המדרגה של 50%, ואנחנו רוצים מערכת פרוגרסיבית אבל זה כבר לא צודק שמתקרבים לתקרה כל כך מהר. אתה מייצר לאנשים הכי יצרנים שלך תמריץ שלילי לעבוד. אם היינו מבטלים את הקפאת מדרגות מס ההכנסה כמו שפורום ארלוזורוב הציעו, עדיין 90% מההטבה הייתה מגיעה לעשירונים הגבוהים אבל בלי לשפר את התמריץ לעבוד".

הפערים בנטל המס גם נובעים מהפערים בשכר, מכלכלה דואלית שבה השכר בהייטק דוהר. האם זה לא משאיר את רוב העובדים מאחור?
"זה נכון, וצריך לתת את ה'חכות' כמו הכשרה אקדמית ומקצועית. אם אני מלמד אנשים להרוויח עד 5,000 שקל זה לא ייפתר. יש את הקצבאות ומערכת המס לצמצום הפערים אבל זה צריך להתחיל מההתפלגות הראשונית של ההכנסות. אתה לא יכול לתקן את כל הפער דרך מערכת המס".

המלחמה והנטל על האזרח

בשנה האחרונה הצמרת הכלכלית מדברת על "הטרילמה של הממשלה" – דילמה הנוגעת למתח בין הוצאות הביטחון הגבוהות, רמת החוב ורמת החיים, הנוגעת לגובה המס והשירותים האזרחיים. יש הטוענים כי כדי לאזן את ההוצאות הגבוהות מבלי לצלול לחוב גדול מאוד, יש להטיל את הנטל התקציבי על האזרח באמצעות העלאת מיסים וקיצוצים בשירותים החברתיים.

איך אתם רואים את ההתלבטות על ה'טרילמה' מהזווית של המיסוי?
"יהיה לנו קשה לצאת מהמלחמה ולהוריד את הוצאות הביטחון. בצד שלנו העלינו את המיסוי באופן משמעותי בשנים האחרונות, בשלוש שנים מאז שהגענו זינקנו מ-400 מיליארד ל-550 השנה. זה חשוב אבל זה נטל כבד שמוריד לאנשים בארץ את הגב. מצאנו את ההברקה של מס יסף והרווחים הלא מחולקים, שגם זה כאב לאנשים מסוימים, וקצת על הבנקים אבל גם העלינו מע"מ ומס על סיגריות. זה מקשה על המשק וצריך להבין איך מורידים את הנטל הזה".

מה הציבור חושב על רשות המיסים בתקופה הזו?
"כשהאזרח הלא שכיר פוגש אותנו כשהוא משלם מיסים זה אף פעם לא נחמד. אני לא יודע אם שמת לב אבל אנשים לא כל כך אוהבים לשלם מיסים. התפקיד שלנו הוא לא להיות נחמדים אלא צודקים. בשנתיים האחרונות עסקים ואנשים שנפגע להם הבית פוגשים אותנו גם בהקשר של פיצויים וזה משנה לנו את התדמית. היינו צריכים לעבור משגרה קצת מנומנמת למלחמה ולאופרציה של מעל למיליון תביעות, מתוכן 800 אלף של עסקים. גייסנו צוותים ועבדנו בקצב שלא הכרנו. הטיל נופל וישר מגיעים כמה אנשים. אנחנו רואים את זה כהצלחה גדולה, שאנחנו גוף שמתקתק ועובד, זה הכי חשוב".

לצד ניצול הפרצות בידי המאיון העליון, המדינה מפסידה הרבה כסף גם מההון השחור.
"נכון, ואנחנו עוסקים בזה, אבל לצערי לא עושים מספיק. יש סביבות שלמות שעובדות במזומן ומשלמות הרבה פחות מיסים, ואנחנו מנסים לצמצם את ההחזקה במזומן בלי להתערב יותר מדי בכיס של אנשים. גם בנתונים הפיננסיים אנחנו רוצים ליצור איזון, לשמור על הפרטיות של אנשים בלי לאפשר להם לעבוד עלינו בעיניים לחלוטין.

"באופן טבעי אנחנו לא יכולים לדעת את היקף הכסף השחור, אז אני לא משקיע יותר מדי בלהעריך את הסכומים. ההערכות נעות בין 10%-20% מהכלכלה, שזה אומר שכנראה יש 100-50 מיליארד שקלים מס שאנחנו לא גובים. גם אם נגיע ל-10% מזה בשנה, 5 מיליארד, זה יהיה הישג מבחינתי. כשהתחלנו עם 'חשבונית ישראל' זה הביא סכום כזה אבל אנחנו לא מצליחים להביא צעד כזה כל שנה".