המטבע האמריקני ממשיך במסלול ההתרסקות מול השקל ונסחר היום (שישי) סביב רמה של 2.80 שקלים, ירידה של 3 אגורות לעומת השער היציג, כאשר לפרק זמן קצר אף צלל מתחת לרף זה והגיע ל-2.79 שקלים. מדובר בצניחה דרמטית של כ-25% בערך הדולר מאז חודש מרץ 2025, ובירידה של כ-3% מתחילת השבוע הנוכחי בלבד.

מגמת ההתחזקות של השקל מיוחסת, בין היתר, לאי הוודאות הביטחונית ולדיווחים על התקדמות במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן, התפתחות אשר מפחיתה את הערכת הסיכון מצד משקיעים לגבי השקעות בישראל. במקביל, גם המטבע האירופי נאבק, וירד משער יציג של 3.28 שקלים ל-3.26 שקלים.

קריסת הדולר מייצרת משבר עמוק עבור חברות יצואניות, ובעיקר בענף ההייטק הישראלי והתעשייה. חברות אלו מכניסות דולרים, אך נאלצות לשלם את מרבית הוצאותיהן – בדגש על שכר העובדים – בשקלים. הפער הזה שוחק משמעותית את רווחיותן, מייצר לחץ תפעולי כבד, ומשול לירידה של כחמישית מהכנסותיהן בתוך שנה אחת.

ההשלכות של המצב כבר מורגשות היטב בשטח. אבישי אברהמי, מנכ"ל חברת ויקס (WIX), הודיע רשמית על פיטורים של כ-1,000 עובדים, המהווים כ-20% מכוח האדם של החברה. אברהמי ציין כי הפיכת עלויות כוח האדם לשקליות לצד הכנסות בדולרים יוצרת לחץ מבני המקשה על המשך פעילות בגודל הנוכחי, זאת במקביל לשינויים בתעשייה ומהפכת הבינה המלאכותית. בנוסף לוויקס, גם חברת הפינטק Rapyd צפויה לערוך קיצוצים נרחבים, בדומה לחברות נוספות בענף שכבר נקטו בצעדי התייעלות לאחרונה.

על רקע הטלטלה בשוק המט"ח, בנק ישראל סופג ביקורת חריפה על כך שאינו מתערב ואינו רוכש דולרים כדי למתן את התחזקות השקל. הבנק המרכזי שומר בשלב זה על מדיניות לפיה שער החליפין נקבע על ידי כוחות השוק, והתערבות מתקיימת רק במקרים חריגים ובהתאם לשיקולי מקרו-כלכלה רחבים. ימים ספורים קודם לכן, בנק ישראל ביצע הפחתת ריבית שנייה לשנת 2026, כשהוריד את הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 3.75%, מה שהעמיד את ריבית הפריים על 5.25%. החלטה זו התקבלה, בין היתר, בעקבות התמתנות קצב האינפלציה שעומד על 1.9%, אך היא לא הצליחה לבלום את המשך המגמה של התחזקות המטבע המקומי.