"אנחנו כבר מעבר לשלב של נבואת זעם" – כך אומר ל'דבר' נתנאל היימן, ראש אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, לאחר שמאז יום שני ירד שער הדולר מ־2.89 ל־2.825 שקלים – ירידה שממשיכה לפגוע בהכנסות מייצוא, ומאיימת על המשך הפעילות של עסקים ויצרנים ישראלים רבים.

שער הדולר ירד הבוקר (שישי) ל-2.821 שקלים, אחרי ירידה מתמשכת שפוגעת בהכנסות מייצוא, בעוד שההוצאות בישראל, שרובן נקובות בשקלים, נותרות קבועות או אף עולות.

הורדת הריבית של בנק ישראל בשני אמנם הקלה במעט על המצב, בזכות ירידה מסוימת בתשלומי הריבית על הלוואות, אך בהתאחדות התעשיינים טוענים כי ההפחתה המתונה של 0.25% בלבד, לצד היעדר התייחסות להשפעת שער החליפין על התעשייה בדברי ההסבר של בנק ישראל, חיזקו את התחושה שאין למדינה תוכנית להתמודדות עם הבעיה.

לדברי היימן, להתחזקות השקל יש גם גורמים שאינם משקפים בהכרח את עוצמת המשק, ובהם הגידורים של הגופים המוסדיים בשוק ההון האמריקאי ופערי ריבית בין ישראל לעולם. לטענתו, גם המסרים שהעביר בנק ישראל לאחר החלטת הריבית ביום שני תרמו למגמה. ״ההחלטה הייתה שערורייתית. מעבר להורדה המינורית של 0.25% בלבד, הבנק גם לא התייחס להשפעות שער החליפין על הצמיחה והייצוא״.

היימן מתח ביקורת גם על דברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שטען כי התחזקות השקל מאפיינת תקופות של עלייה בייצור בתעשיית ההייטק. ״זה לא משנה אם משווים לשנות ה-90 או ל-2022 צריך להשוות ל-2025״, אמר. ״העובדה שבשנה האחרונה השקל התחזק בכ-20% היא מה שמקשה כל כך על התעשייה. זה 8% רק מאז החלטת הריבית הקודמת. אתה לא יכול לעשות ניתוח של שלושים שנה אחורה ולנסות לסתור את המציאות, זו המציאות".

"הפרויקט הבא כבר לא יהיה פה"

בהתאחדות התעשיינים אומרים כי כבר כעת ניתן לראות השפעות בשטח. מפעל מוצרי הפלסטיק ׳סטארפלסט׳ דיווח על פיטורים וצמצום פעילות בישראל, וכך גם ׳דינמיק תעשיות׳ באשדוד ו׳ערד טקסטיל׳. עם זאת, לטענת היימן, מדובר רק בחלק קטן מהתמונה.

לדברי היימן, רבות מהחברות נמנעות מלחשוף את מצבן כדי לשדר יציבות מול הבנקים והלקוחות ולא לעורר חשש בקרב העובדים. הוא הוסיף כי השפעת שער החליפין על הייצוא מורגשת לעיתים רק לאחר כמה חודשים – תופעה שגם בנק ישראל הצביע עליה בעבר.

עוד טען היימן כי גם חברות רב-לאומיות מתחילות להעדיף השקעות במדינות אחרות. "אם הסניף בישראל היה רגיל לרווחיות של 20% לעומת 15% בסינגפור, וברגע מסוים הוא נשאר עם רווחיות של 5% בלבד – הפרויקט הבא כבר לא יהיה פה.״

חברות ישראליות בוחנות העברת ייצור לחו"ל

לדבריו, מעסיקים ישראלים נדרשים להסביר לתאגידים הרב לאומיים מדוע עלויות העסקה בישראל זינקו בכ-20%, אף שהעובדים עצמם לא נהנו מעליות שכר דומות. היימן טוען כי כבר בסוף 2025 נרשם גידול בייצור של חברות ישראליות בחו"ל, עוד לפני המשך התחזקות השקל ב־2026.

לדברי היימן, "בשיחות עם סמנכ"לי כספים עולה שיותר ויותר חברות בוחנות כיצד להעביר ייצור לחו"ל". לדבריו המצב הזה צריך להדאיג גם צרכנים ולא רק עובדים בתעשייה, שכן ״התעשייה מביאה לצמיחה, בייחוד בפריפריה.״

הצעדים הנדרשים: הורדת ריבית, רכישת דולרים והשקעה בתעשייה

היימן קורא להתערבות משמעותית יותר מצד בנק ישראל והממשלה. לדבריו, בנק ישראל היה צריך לבצע הפחתת ריבית חדה יותר ולספק מסר ברור לגבי המשך הורדות הריבית. עוד אמר כי לבנק ישראל יש כלים לצמצום את השפעת הגידורים של הגופים המוסדיים על שער החליפין, בין היתר באמצעות עבודה ישירה של המוסדיים מול הבנק, באופן שלא ישפיע על שער השקל.

נוסף לכך היימן מדגיש לבנק ישראל יש אפשרות לרכוש דולרים, כדי למתן את התחזקות השקל, ולהרחיב את הרזרבות שלו. הוא גם מותח ביקורת על הרכב הוועדה המוניטרית: ״אין בוועדה המוניטרית כרגע נציגי ציבור, וגם כשיש אז לנגיד ולעובדי הבנק תמיד יש רוב. יכול להיות שזה גם משהו שצריך להשתנות".

היימן סיפר כי בהתאחדות התעשיינים נפגשו עם שר האוצר וראש אגף התקציבים, וכי בממשלה מבינים את החשיבות האסטרטגית של התעשייה, ״ולא רק התעשייה הביטחונית.״ לדבריו, משרד האוצר צריך לאפשר למפעלים להשקיע יותר בפריון, באוטומציה ובדיגיטציה, כדי שיוכלו להתמודד טוב יותר עם שערי החליפין החדשים, שלדבריו ״גם אם ישתנו – כבר לא יחזרו למה שהיה פעם״.

"הרבה מהנתונים נראים כרגע סבירים״, מסכם היימן, ״אבל מתחת לפני השטח הכול כבר מבעבע וכשתתבהר התמונה המלאה זה כבר יהיה מאוחר מדי. יש לנו קלישאה שלצערי היא נכונה – עסק שנסגר כבר לא יקום מחדש".