'חוק יסוד לימוד תורה', שאושר במליאת הכנסת הערב (שני), מונה 10 מילים בלבד: "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". בנוסחו הנוכחי, לא ברור אם לחוק יש משמעות משפטית, או שהוא נותר הצהרתי בלבד. בכל מקרה, הוא זכה ללא פחות מ-633 הסתייגויות מצד חברי הכנסת באופוזיציה, שמנסים למנוע את העברתו בשבוע האחרון לפעילות הכנסת הנוכחית.

החוק לא היה כה קצר בתחילת דרכו. כשאושר בקריאה ראשונה הוא כלל סעיף נוסף, שקובע כי הוא נועד "ליצור מאזני צדק אל מול ערכי יסוד במדינת ישראל". בנוסח שאושר בקריאה טרומית הוא אף קבע כי המדינה תכיר במי שמקבלים על עצמם להתמסר ללימוד תורה לתקופה ארוכה כמשרתים שירות משמעותי למדינה ולעם היהודי. סעיפים אלו בחוק עוררו חשש באופוזיציה ובארגונים אזרחיים שהוא יהווה עיגון חוקתי של אי גיוס תלמידי ישיבות ושל ההטבות אליהם – מסגרת חוקית שלא קיימת מאז 2024, אז בג"ץ פסק שיש לגייס את בני הישיבות.

חוק יסוד לימוד תורה הוא חוק היסוד ה-14 בישראל. למרות מעמדם החוקתי של חוקי היסוד, שעל בסיסו בג"ץ עשוי לפסול חוקים אחרים, ניתן להעביר אותם ברוב רגיל בכנסת. חלק מחוקי היסוד דורשים רוב של 61 חברי כנסת כדי לשנותם – אך אף אחד מהם לא דורש רוב גדול יותר.

בש"ס טוענים: החוק מופנה לשופטים

ח"כ אופיר כץ (הליכוד), יו"ר הקואליציה שעומד גם בראש ועדת הכנסת, הוא שהציע להוריד את הסעיף השני בחוק, בעניין "מאזני הצדק". לדבריו, הדבר נעשה "לאחר דין ודברים יחד עם השותפים שלנו בסיעות החרדיות ושיחות עם גורמים רבים, גם בתוך הקואליציה". כץ אמר היום שהחוק עבר "גלגולים משמעותיים", כך ש"לא יביא לפגיעה בהטבות לחיילים". תקף היום על במת הכנסת את האופוזיציה, שמתנגדת גם לחוק המקוצר: "מה מפריע לכם? כל מה שמביאים ציונות, יהדות, הכול אתם נגד".

המפלגות החרדיות הפעילו לחץ פוליטי כבד בחודשים האחרונים כדי לקדם את חוק יסוד לימוד תורה, ובש"ס הציבו את חקיקתו כתנאי לתמיכה בכל חוק אחר. ח"כ יעקב מרגי מש"ס אמר היום על במת הכנסת כי החוק מופנה ל"שופטי בג"ץ, שאיבדו את המצפן – אנא, תתייחסו קצת למורשת ישראל".

ח"כ ינון אזולאי מש"ס אמר בשבוע שעבר כי "הורדת סעיף 2 היא לא לרוחנו, אבל קיבלנו את הבקשה", וטען שהסעיף שנותר "לא מדבר על סנקציות, אלא ייתן כלי לשופט לשיקול דעת, בנושאים כמו ערך השוויון". לעומתו, יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף אמר כי "לא דיברו איתי על הורדת סעיף 2, ואני לא מסכים לזה".

החוק נידון תחילה בוועדת החוקה של הכנסת, בראשות ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית. בהמשך החוק הועבר לוועדת הכנסת, לבקשת רוטמן. לטענתו, הסיבה היא "עומס חריג על סדר היום החקיקתי בוועדה", אך ייתכן שהבקשה קשורה גם לכך שמדובר בחוק מורכב פוליטית למפלגתו של רוטמן 'הציונות הדתית'.

כלי משפטי או חוק דקרלטיבי?

"הוועדה תצטרך להסביר מה המשמעות של ערך יסוד לימוד התורה לעומת המצב הקיים", אמרה בשבוע שעבר המשנה ליועמ"ש לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, לאחר שוועדת הכנסת קידמה את החוק תוך ביטול סעיף "מאזני הצדק". לדבריה, "אם המטרה לתת לבית המשפט כלי שלא היה לו קודם, אז מחיקת הסעיף לא משנה שום דבר. ואם מחיקת הסעיף מביאה לכך שערך לימוד התורה הקיים בפסיקה נשאר באותם האיזונים, אז הצעת החוק היא באמת דקלרטיבית, וכל דברי ההסבר שהיו ביחס אליה הופכים ללא רלוונטיים".

במהלך הדיונים מפלגות האופוזיציה התנגדו לחוק, בטענה שיפגע במשרתים בצה"ל, ויו"ר האופוזיציה יאיר לפיד כינה אותו "חוק המשתמטים". הלומי קרב אף התפרצו לדיון על החוק בדרישה לשנות את נוסחו, כך שיכיר גם בהם.

מבחינה משפטית, עו"ד סומפלינסקי התריעה במהלך הדיונים מעמימות, משום שלא ברור מה משמעות ערך היסוד שהחוק מבקש לעגן. היא הביעה חשש שהוא מבקש "להשתיק את המחלוקת הציבורית בשאלת גיוס בני הישיבות". חלק מהקשיים המשפטיים היו קשורים לסעיף מאזני הצדק, שירד בהמשך, משום שלא צוין עם אילו ערכי יסוד אחרים הוא מתנגש.

גם יועצים משפטיים ממספר משרדי ממשלה הצביעו במהלך הדיונים על חוסר בהירות בנוסח החוק והשלכות אפשריות על תקציבים. מעיין מכאני זיו מהייעוץ המשפטי במשרד הביטחון אמרה כי "משום שהחוק מנוסח באופן כללי ורחב ואין בו הגדרות, אין לדעת אם יהיו השפעות קונקרטיות". יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק אמרה אז כי "אם מדובר בחוק הצהרתי, צריך לתקן את הנוסח, כרגע אנחנו לא בטוחים מה מידת ההשפעה".

ההסתייגויות: "לא תשמש עילה לפטור מגיוס"

"הגשנו, כל סיעות האופוזיציה, 6,130 הסתייגויות ונצביע בסוף על 613 הסתייגויות כנגד תרי"ג מצוות שבתורה, הודיעה ח"כ מרב בן ארי מ'יש עתיד', מרכזת האופוזיציה, לפני ההצבעה על החוק. רבות מההסתייגויות היו "הטרלות", כמו החלפת "תורתנו" ב"תורתנו הקדושה", או המשפט "ובלבד שחוק-יסוד זה לא ישמש כלי לביסוס חברת לומדים שאינה בת-קיימא, שכבר כיום גרעונה הפיסקלי עומד על כ-10,318 שקלים חדשים בחודש למשק בית לפי נתוני משרד האוצר".

'יש עתיד' הציעה להגדיר כי "המונח לימוד תורה לא יפורש באופן המעניק לקבוצה, לזרם או למגזר מונופול על הגדרתו; לימוד תורה הוא על כל גווניו וזרמיו, בידי נשים וגברים כאחד, ובכלל זה לימוד בישיבות, במדרשות, בבתי מדרש של כלל הזרמים ביהדות, במכינות קדם-צבאיות, במוסדות אקדמיים ובמסגרות התחדשות יהודית". לצד אלו, חלק מהסתייגויות האופוזיציה הן כאלו שיכולות היו לפתור את העמימות המשפטית בנוסח החוק הנוכחי. למשל, אחת ההסתייגויות הציעה להוסיף לחוק כי "הכרה בערך זה לא תשמש עילה לפטור מחובת גיוס או מכל חובה אזרחית אחרת המוטלת על פי דין".