"מגוש עציון ומרהט, מתקוע ומכפר קאסם, מבאר שבע ומסח'נין, כולנו הגענו לכאן לומר שהיהדות והאסלאם הן דתות אחיות", פתח מייסד ויו"ר בית המדרש היהודי-המוסלמי אמיר תדמור את אירוע ההוקרה לבית המדרש, שנערך ביום שלישי בבית הנשיא.

באירוע נכחו עשרות גברים ונשים, דתיים וחילוניים, יהודים ומוסלמים מכל הקשת הדתית.  "זה הבית של כולם", אמר נשיא המדינה, יצחק הרצוג. הדבר ניכר בחיבוקים ובשיחות החולין לפני הטקס, ובמהלך השיחה עם נשיא המדינה, שביקש לשמוע על פעולת בית המדרש, שבו יהודים ומוסלמים לומדים יחד מקורות דתיים במשך שנים, כדי לפתח היכרות ושיח ולהיאבק בקיצוניות.

תדמור סיפר על רגע מכונן בתחילת הדרך. "כשהתחלנו לפני חמש שנים ישבנו עם הקוראן וספר התורה ולמדנו. קם אחד החברים ואמר 'הגיעה שעת תפילה'. הרבנים פנו צפונה להר הבית, המוסלמים דרומה למכה, ואני ביניהם שומע 'עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו' מצד אחד, ומצד שני 'אין אלוהים מבלעדי אללה ומוחמד שליחו'. יש בינינו דמיון אבל צריך ללמוד גם את ההבדלים".

"יחד נוכחנו לדעת כי ממקומות שונים אנו מגיעים לחזון משותף, אמר הרב אוריה הכהן מגוש עציון. "כאן בבית הנשיא אני מציב שאלה: האם הדת שלנו מסוגלת לאפשר מרחב קיום לדת אחרת? האם נהיה אמיצים מספיק כדי להתייצב מול קהילתנו ולומר 'אני מוכן לפרש את דתי אחרת באופן שיגביל את כוחה, ויעניק למי שאינו מאמין בה שוויון ערך'? דמיינו כי על הר הבית יקומו שלושה בתי תפילה מפוארים, מקדשים לשלוש התרבויות. האל ברא כדי להרבות שלום בעולם, בואו נהפוך את ההר הקדוש למקור השלום".

פאתן אבו חוסיין, תושבת טייבה המלמדת בבית ספר ברעננה, סיפרה על מסעה להכרת התרבות היהודית, שהוביל לחיזוק זהותה העצמית. "יש בי כמה זהויות שחיות בשלום, גם כשאחת סותרת את השנייה. בית המדרש מאפשר את המסעות הללו. יש לי חלום שהרבה אנשים יחוו למידה משותפת".

"שרה עינתה את הגר ואנו מחכים לתיקון העינוי"

השיח' חליל אל-באז מהיישוב הבדואי תל שבע בנגב פתח בציטוט מהקוראן. "הוי האנשים, הנה אנו יצרנו אתכם מזכר ונקבה, ועשינו אתכם עמים ושבטים למען תכירו זה את זה" (הקוראן, סורת 'החדרים', פסוק 14). הוא סיפר שהוא פעיל לקידום השלום, ושעקב כך אוים באקדח באחת הפעמים שיצא מהמסגד בתל שבע.

הרב מרדכי בראור דרש לעסוק בייעוד העמים. "כשרוצים לפתור בעיה גדולה צריך ללכת לשורש הבסיסי. השורש של אברהם הוא 'לך לך מארצך וממולדתך… והיה ברכה' (בראשית, י"ב, 1-2). אם אנו רוצים לעשות משהו עמוק צריך לשאול: מה הברכה של היהדות ומה הברכה של האסלאם? מה הם יכולים לתת למאה ה-21? אם נעסוק בייעוד שלנו נוכל לגזור תשובות למציאות. מעבר לייעוד יש גם גורל. שרה עינתה את הגר, והרד"ק (רבי דוד בן יוסף קמחי – י.ש.) אמר שחטא גדול חטאה שרה, לכן ילדיהן רבים. אנו מחכים לתיקון העינוי הזה".

"האלימות בחברה הערבית היא אתגר לאומי"

השיח' איאד עאמר, אימאם במסגד הגדול בכפר קאסם, הפנה את תשומת הלב למציאות הכואבת בחברה הישראלית בכלל והערבית בפרט. "בעיתות משבר תפקידם של מוסדות המדינה לא רק לשמור את הביטחון, אלא לשמר את האמון בין קבוצות, את המרקם האזרחי. אנו רואים את השנאה הגדלה, שומעים את הגזענות וההסתה. המסורת הדתית מציבה יסודות מוסריים להכרה בין עמים ובין שבטים. חתירה מתמדת לצדק היא יסוד לחיים משותפים.

"האלימות משתוללת בחברה הערבית ואין מי שיעצור את נחשול הדם. כל יום ולילה אנו עדים לעוד רצח. זו אינה בעיה של החברה הערבית, אלא אתגר לאומי. האחריות משותפת למדינה ולחברה האזרחית, היהודית והערבית".

בדבריו דרש הנשיא יצחק הרצוג להביט גם אל הטוב ולא להתעלם מהרע. הוא ביקש להתמקד במרכז ולא בשוליים הקיצוניים. "יש הרבה רצון טוב ויש גם חשדנות. תמיד היו קיצוניים. צריך ללכת עם הכוח המרכזי כדי להוביל להידברות. מעבר לרעשים יש את החיים עצמם, שם פוגשים את כולם. צריך לעודד את הדיאלוג".

באירוע חולקו תעודות כבוד מטעם בית המדרש היהודי-מוסלמי לפרופסור מוחמד דג'אני-דאודי, מייסד תנועת ה'וסטיה' המקדמת אסלאם מתון, וכן לפרופסור ראלף ווסטנברג מאוניברסיטת פלסנבורג בגרמניה, שייסד תכנית לימודים בינלאומית לפתרון סכסוכים עבור סטודנטים מאזורי עימות.