אחד הכינויים שרבים מצמידים לבחירות לכנסת ה-26 הוא "הגורליות ביותר שהיו לנו". אנשי תקשורת, פובליציסטים, פוליטיקאים וכמובן מצביעים מדגישים את המשקל שלהן, אחרי 4 שנים סוערות וקשות תחת ממשלת "ימין מלא-מלא", ו-3 שנים של המלחמה הארוכה בתולדות המדינה.

אחת המגמות הבולטות בתקופה האחרונה היא ניסיון "הגוש השלישי" לשבור את הגושים של נאמני נתניהו ושל מתנגדיו. לראשונה זה 7 שנים, נראה שניסיון כזה עשוי להצליח. מפלגות אלו רוצות לכפות ממשלת אחדות רחבה, אך גם עבור כל אחת מהן, השותפים הרצויים בממשלת האחדות אינם בהכרח אותם שותפים.

אף שיש שינויים שעדיין ייתכנו והחלטות שטרם התקבלו, המפלגות שמבקשות את אמון הבוחר החלו להתייצב. בשבועיים הקרובים צפויה עלייה בעוצמת הקמפיינים, וכנראה גם בעוצמת ההשתלחויות ההדדיות. כתבה זו סוקרת את מצבן של כל אחת מהמפלגות בעלות הסיכוי הגבוה להיכנס לכנסת הבאה, וגם את אלה שעשויות לחבור למפלגות בעלות סיכוי.

ישר

מפלגתו של גדי איזנקוט היא המובילה בממוצע הסקרים כבר מספר שבועות, עם ממוצע של 24.1 מנדטים. היא החלה ליצור סחף חיובי באמצע יולי, כשעקפה את מפלגת 'ביחד' של בנט ולפיד. איזנקוט נהנה מתמיכתם של מספר בעלי הון, בהם מריוס נכט שגם מחזיק ב-8% ממניות זכיינית ערוץ 12 'קשת', אלפרד אקירוב ואחרים, לצד תומכים פרטיים בסכומים צנועים יותר.

סדר המתמודדים ברשימת המפלגה עדיין לא ידוע, וצפוי להתפרסם לקראת מועד סגירת הרשימות ב-9 בספטמבר. כרגע החברים הבולטים בה הם ראש המוסד לשעבר יורם כהן, ח"כ אורית פרקש הכהן, ח"כ אלעזר שטרן (שעזב את 'יש עתיד' לטובת איזנקוט); ח"כ לשעבר מתן כהנא, ח"כ לשעבר רועי פולקמן, אלוף במיל' כמאל אבו רוקון, ענבר הרוש-גיטי שנחשבת לאחת הנשים שהניעו את הקמת המפלגה, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר לשעבר שאול מרידור ומנכ"לית משרד העבודה לשעבר תאיר איפרגן.

איזנקוט הציג תוכנית כלכלית ימנית, לצד תוכניות לשיקום צה"ל, שירותי המדינה ומערכת החינוך, ומרבה לתקוף את נתניהו בקמפיין שלו. הוא הציג לאחרונה טענות לגבי מספר מקרים משנות משנות שירותו כרמטכ"ל תחת נתניהו, שמטילות לכאורה צל כבד על תפקודו של נתניהו. בין היתר, לטענת איזנקוט, נתניהו לא התעורר באחת הפעמים שבהן נדרש לאישור תקיפה; ביקש להוריד לבונקרים את האוגדה שבנו אבנר שירת בה; וכן ביקש מספר פעמים להזמין את איזנקוט ואשתו חנה לארוחת ערב פרטית בביתו, בעת שאיזנקוט היה רמטכ"ל, מה שעורר ביקורת מצד איזנקוט.

הליכוד

הליכוד מחזיקה ב-32 מושבים בכנסת, כאשר ממוצע הסקרים שלה נכון לזמן כתיבת הכתבה עומד על 22.7 מנדטים (לפי אתר המדד). זאת, עם חריגה קיצונית שמעלה את הממוצע באמצעות סקרי ערוץ 14, שמאז שהחל לסקור את הליכוד ב-22 במאי 2025 מנבאים טווח של 32-36 מנדטים. אלו סקרים שנערכים בידי שלמה פילבר, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. תחילה זה נעשה באמצעות חברת 'דיירקט פולס', ומאז שמכר אותה במחצית 2025, דרך Next data שבבעלות 'עופרים אחזקות' – שבעליה, יצחק מירילשוילי, מחזיק גם בערוץ 14.

באשר למפלגה, הפריימריז הסתיימו אמנם לפני 10 ימים, אך עדיין לא נאמרה בהם המילה האחרונה. חשדות כבדים לאי-סדרים וספירה מחדש עשויים לשנות את סדר הרשימה, במקומות הנמוכים יותר ברשימה מבין אלו הנחשבים ריאליים.

ייתכן שמספר השריונים הגבוה של נתניהו ועקיפת המנגנון המפלגתי מרחיקים מצביעים ממפלגת השלטון, מה שאולי נרמז משיעור ההצבעה הנמוך בפריימריז. זאת לצד האחריות הכבדה שעל כתפי נתניהו כמי שעמד בראשות הממשלה ב-7 באוקטובר, ובמשך 16 שנים לפני כן כראש ממשלה.

נתניהו כבר החל בארגון גוש תומכיו עם מתקפות מטעמו נגד עופר וינטר, בטענה ש"ישרוף קולות" לגוש ולא יעבור את אחוז החסימה. אתמול הוציא נתניהו סרטון שבו אמר שיפעל לאיחוד בין עוצמה יהודית של בן גביר לציונות הדתית של סמוטריץ' – דבר שלו בן גביר סירב.

לנתניהו נותרו עוד 5 שריונים במטרה להביא שמות חדשים שימשכו קהל מצביעים חדש. שמות מוכרים כמו טליק גואילי, יוסף חדאד, נטעלי שם טוב ואחרים, סירבו לקבל שריון בליכוד. השם החדש הבולט היחיד הוא איש העסקים אורן דוברונסקי, המוכר מתוכנית הריאליטי 'הכרישים'. ייתכן שנתניהו יצטרך לוותר על המאבק לשמירת הליכוד כמפלגה הגדולה ביותר, ולאפשר למפלגות ימין קטנות יותר למקסם את כוחן בתנאי שימליצו עליו להרכבת הממשלה.

ביחד

המפלגה בראשות נפתלי בנט עומדת על 13.6 מנדטים בממוצע, כאשר סקרי ערוץ 14 מנבאים לה תוצאה נמוכה באופן קיצוני, של 6-7 מנדטים, לעומת 14-16 מנדטים בסקרים האחרים. החיבור שהוכרז ב-26 באפריל, חצי שנה לפני הבחירות, מתקשה להתרומם למומנטום הראשוני שהגיע בשיאו ל-25-28 מנדטים.

בנט ולפיד מציגים רשימה הכוללת חלק קטן מחברי הכנסת של 'יש עתיד', בהם היו"ר יאיר לפיד, מרב כהן, משה קינלי טור-פז, ולדימיר בליאק, קארין אלהרר, מרב בן ארי, נאור שירי ורם בן ברק. זאת לצד דמויות שהביא איתו בנט, בהם מנכ"לית משרד האוצר לשעבר קרן טרנר, היזם ואיש קו העימות הצפוני ניסן זאבי ומנכ"לית משרד התקשורת לשעבר לירן אבישר בן-חורין.

היעד שהציב לעצמו בנט להוות אלטרנטיבה לנתניהו הולך ומתרחק, וכעת היעד הקרוב של 'ביחד' הוא להביא כמה שיותר מנדטים כדי להתבסס כמפלגה השלישית בגודלה. בנט מפרסם לאחרונה סרטונים ויראליים שבהם הוא מגיע למעוזי ליכוד ומתעמת עם נקודות החולשה שלו, ובראשן מה שתויג כבגידה בבוחריו, לאחר שהקים את ממשלת השינוי בניגוד להבטחותיו. הסרטונים מגיעים לקהל נרחב, אך האפקט כנראה מינורי: בסקרים אמנם נעצרה ההידרדרות הממושכת של מפלגתו, אך לא נראה שיפור.

הדמוקרטים

מפלגתו של יאיר גולן עומדת בממוצע על 10.2 מנדטים בסקרים. היא מגדילה את כוחה מ-4 המנדטים של הכנסת הנוכחית, ואף ממספר הקולות שקיבלו העבודה ומרצ יחד בבחירות האחרונות, אך מתקשה לשבור את תקרת הזכוכית של 10-11 מנדטים. למרות הפריימריז התוססים שהביאו 115 אלף מחברי הדמוקרטים להצביע, נראה שמפלגת השמאל הציוני היחידה שצפויה לכהן בכנסת הבאה לא מצליחה לפרוץ לעבר קהלים חדשים.

הסכנה של הדמוקרטים כפולה: מצד אחד הם נתונים למתקפת דה-לגיטימציה מכלל מפלגות הקואליציה וממפלגות הימין בגוש השלישי, כמו מפלגותיהם של וינטר וארדן, שפוסלות שותפות קואליציונית איתם. מצד שני, הם עלולים לאבד מנדטים משמאל אם יואב סגלוביץ' אכן יחבור לרע"מ שתציג מפלגה ערבית-יהודית, או לכיוון מרכז, אם בכירים יתבטאו באופן שייתפס כלא ממלכתי. המטרה של יאיר גולן להגיע ל-15 מנדטים תלויה מאוד בקמפיין השטח של המפלגה, וגם בהתנהלותו שלו, כמי שאמירותיו נוטות לעורר סערה.

ישראל ביתנו

מפלגתו של אביגדור ליברמן עומדת על ממוצע יציב של 9.1 מנדטים בסקרים, שלושה יותר ממספר המנדטים שלה בכנסת. לכאורה מדובר בבשורה חיובית של הגדלת כוחה ב-50%, אך ליברמן מצהיר כבר מספר חודשים שהוא המתאים ביותר לעמוד בראשות הממשלה בשל ניסיונו הרב בתפקידים בכירים בממשלה. אמנם תקדים בנט קיים, אך קשה להאמין שלסמן הימני באופוזיציה תהיה הלגיטימציה לקבל את המנדט.

ליברמן הרחיב משמעותית בחודשים האחרונים את שורות מפלגתו, ומבקש למצב אותה ממפלגה שמזוהה יותר עם קהל רוסי וליברלי, לכזו שנאבקת על קולות של דתיים לאומיים ושל "ליכודניקים". הצטרפו בין היתר ראש מועצת בית שאן לשעבר וממקימי מועצת אוקטובר רפי בן שטרית, אל"מ במיל' טליה לנקרי, המחנך ואיש שב"כ לשעבר דביר קריב, הפעילה במאבק באלימות נגד נשים לילי בן עמי, ראש מועצת חצור הגלילית מיכאל קבסה, ועוד שורה ארוכה של אנשי ציבור. האתגר המרכזי של ליברמן, פרט למנדטים שעליו לצבור, הוא לחזק את הלגיטימציה שלו כאלטרנטיבה לראש ממשלה, וכמי שרלוונטי לכלל הציבור הישראלי ולא רק לדוברי הרוסית.

עוצמה יהודית

מפלגתו של איתמר בן גביר התחזקה בסקרים לעומת כוחה הנוכחי בכנסת, והיא עומדת על ממוצע של 8.3 מנדטים, לעומת 6 מושבים בכנסת הנוכחית, שהגיעו מחיבורם כחברה המשנית ברשימת הציונות הדתית לכנסת. האתגר של בן גביר הוא להצליח לשמור על 7 מקומות ריאליים לפחות לאנשיו, שכוללים את חברי הכנסת הנוכחיים ואת יועצו דוד בבלי, שהוא מקווה להכניס לכנסת הקרובה.

מקומה של מפלגת הימין הקיצוני עשוי להתערער בעקבות כניסתו של עופר וינטר למפת המנדטים. נתניהו קרא לאיחוד בין בן גביר לסמוטריץ', על מנת למנוע נפילה של סמוטריץ' מתחת לאחוז החסימה, אולם עוצמה יהודית הודיעה שאיחוד כזה לא יהיה על הפרק, וקראה לאיחוד "כלל רסיסי המפלגות הקטנות" בימין או לשריון סמוטריץ' בליכוד.

הרשימה המשותפת

אחרי חודשים ארוכים של משא ומתן, בשבוע שעבר מפלגות חד"ש בראשות יוסף ג'בארין ותע"ל בראשות אחמד טיבי התאחדו עם בל"ד בראשות סאמי אבו שחאדה לרשימה משותפת. שתי הראשונות רצות במשותף גם בבחירות הקודמות, וכיום מיוצגות יחד ב-5 חברי כנסת. בל"ד גרפה בבחירות האחרונות מספר קולות השקול ל-3 מנדטים ולא נכנסה לכנסת. לפי רוב הסקרים, המפלגות מביאות יחד בין 7 ל-9 מנדטים. זו אמנם תחילת הדרך, אך כרגע הסקרים לא מעידים על הישג מיוחד לעומת מערכות בחירות קודמות. מספר המנדטים של הרשימה צפוי להיות תלוי בעיקר בשיעור ההצבעה הכללי בקרב האזרחים הערבים.

יהדות התורה

הרשימה המשותפת לדגל התורה בראשות משה גפני ולאגודת ישראל בראשות יצחק גולדקנופף פחות נסמכת על קהלים מסורתיים ויותר על דמוגרפיה, ולכן כוחה לא זז משמעותית, מ-7 המושבים שיש לה כיום בכנסת לממוצע של 7.6 מנדטים בסקרים.

בעיה שעשויה להיות למפלגה החרדית האשכנזית, היא הדרישה של חלקים נוספים בציבור החרדי להיכנס לכנסת, מה שעלול להקטין את מספר הבוחרים שישימו פתק ג' בקלפי. ניתן לראות זאת ביוזמות כמו 'הקהל', רשימה של נשים חרדיות שלא תתמודד בפועל וגובשה כמחאה על הדרתן, וכן מפלגת 'הציבור החרדי' בראשות מוטי לייטנר, שעשה בעצמו שימוש בפתק ג' בפרסומי הבחירות שלו, אולי בתקווה להשתלב ברשימת 'יהדות התורה' כסיעה עצמאית.

ש"ס

המפלגה של אריה דרעי ידעה ימים טובים יותר, ואחרי שבבחירות האחרונות קיבלה 11 מנדטים, הסקרים מנבאים לה ממוצע של 7.5 מנדטים. הנהירה אחרי חוק השתמטות, תקציבי עתק למוסדות חרדיים וגאווה בהשתמטות נכדיו של דרעי, עשויה לצמצם את הקהל המסורתי שמצביע לש"ס מדי מערכת בחירות. עזיבתם של משה ארבל ויעקב מרגי, מחברי הכנסת החברתיים והפופולריים במפלגה, גם עשויה לפגוע בה.

ניכר שש"ס לא נוטה להתרחק מגוש נתניהו, אך דיווחים קשרו בעבר בינם לבין איזנקוט. המטרה של המפלגה החרדית הוא להיות בקואליציה הבאה, והיא יכולה לעשות את זה באחת משתי דרכים: או להגדיל את מספר המנדטים שלה, באמצעות פנייה אפקטיבית לקהל המסורתי, או באמצעות התגמשות ומוכנות לחבור לממשלה שתחרוט על דגלה גיוס חרדים.

רע"מ

המפלגה שזכתה לחיזורים מנתניהו, הצטרפה לקואליציה בראשות בנט, הציגה קו ערבי פרגמטי וזוכה להתקפות חריפות ממפלגות הימין, שומרת בינתיים על כוחה עם ממוצע של 4.9 מנדטים בסקרים, לעומת 5 נציגים כעת בכנסת. עם זאת, הצטרפותו של חבר הכנסת וסגן השר לשעבר יואב סגלוביץ' והפיכת המפלגה לערבית-יהודית עשויה לשנות את התמונה מבחינת מספר המנדטים, ובעיקר מבחינת הלגיטימציה שהיא עשויה לקבל. סגלוביץ' נמצא במגעים מוצהרים עם רע"מ, והצדדים צפויים להצהיר בקרוב על מתווה הצטרפותו לרשימה.

עמך ישראל

המפלגה של עופר וינטר קמה השבוע בקול תרועה רמה, ושורת המועמדים שהציעה ביקשה לבטא פסיפס של החברה הישראלית. ממוצע הסקרים של המפלגה עדיין לא רלוונטי, אך במספר סקרים מרכזיים היא עוברת את אחוז החסימה ונעה על הטווח בין 4 ל-6 מנדטים. ישנם סקרים שבהם היא עדיין לא עוברת את אחוז החסימה. בשבועיים הקרובים האתגר של מפלגת הימין, שהצהירה שתמליץ על נתניהו לראשות הממשלה, יהיה להתבסס מעל לאחוז החסימה בסקרים.

הציונות הדתית

מפלגתו של בצלאל סמוטריץ' הייתה מהמפלגות הפעלתניות והאפקטיביות ביותר בקידום מדיניות בכנסת ובממשלה הנוכחית, בפרט בהשקעות ענק ביהודה ושומרון, אך נראה כי היא משלמת ביוקר על שותפותה באי-קידום גיוס חרדים ומתן תקציבי עתק למשתמטים. היא עומדת על ממוצע של 4.4 מנדטים בסקרים, כאשר עד לא מכבר הייתה מתחת לאחוז החסימה.

כניסתו של וינטר לתמונה מסכנת אף יותר את מפלגתו של סמוטריץ' – שהושיט יד לשותפות מחודשת עם איתמר בן גביר, בדחיפתו של ראש הממשלה, אך סורב. למרות הניסיונות להציג תוכניות למשרתי המילואים, לביטחון האישי ולייהוד הגליל, נראה שאין ציבור רחב שמתרשם. האתגר של סמוטריץ' עד לסגירת הרשימות הוא בעיקר טכני, ודורש את איחודו עם מפלגה נוספת ושמירה על כמה שיותר מחברי הכנסת שאיתו ברשימה.

בית ציוני

מפלגתם של חילי טרופר ויועז הנדל היא מבשרת "הגוש השלישי" שקורא לשבירת המחנות ולממשלת אחדות רחבה. המפלגה מציגה גם היא קו ימני חד משמעי, אך רך יותר מזה של וינטר. אחרי כחודש מהקמתה, היא נעה על הציר שבין 0 ל-4 מנדטים, עם נטייה לעבור את אחוז החסימה. טרופר עצמו הבהיר בשיחות כי אם יבינו שיש סיכוי שלא יעברו את אחוז החסימה, ינהגו באחריות.

האתגר הנוכחי שלהם הוא לחבר אליהם מצביעים של מפלגות אחרות, או להתאחד לתוך מפלגה קיימת. קו 'הגוש השלישי' שלה מאפשר לה להתחבר בעיקר עם גורמים כמו מפלגתו של ארדן ותנועות פוליטיות כמו 'אל הדגל' ו'הרבעון הרביעי', שעדיין לא הכריזו רשמית על הקמת מפלגה ולא נסקרו. לצד טרופר והנדל מובילים את המפלגה גם שירה שפירא, אליסף פרץ, יואב אדומי ואחרים.

האחדות

המפלגה של יוצאי הליכוד גלעד ארדן ויולי אדלשטיין הצליחה עד כה לחבר אליה קהל מצומצם של מי שבעבר תמכו בליכוד, וממעטת למשוך מושכת קהלים נוספים. עם כניסתו של וינטר לתמונה, וההצלחה היחסית של 'בית ציוני', סיכוייהם לעבור את אחוז החסימה נמוכים, אך יש סקרים מעטים שניבאו להם 4 מנדטים. אם לא יתאחדו בקרוב עם מפלגה גדולה מהם, הם ככל הנראה ייאלצו לפרוש מהמירוץ.

כחול לבן

תחת סיעת 'המחנה הממלכתי' מכהנים 8 חברי כנסת, אך רק מחציתם חברים במפלגת כחול לבן נכון לרגע כתיבת שורות אלה. היתר הודיעו על פרישה או מעבר למפלגה אחרת, וכהונתם תחת סיעתו של בני גנץ היא עניין פרוצדורלי בלבד. גם מיכאל ביטון, שעדיין חבר במפלגה, צוטט כמי שאינו שבע רצון מהתנהלותו של גנץ, וייתכן שיפרוש גם הוא. גנץ עומד בפני שוקת שבורה, כאשר הוא עומד על ממוצע של 1.3 מנדטים ובאופן עקבי לא מצליח לעבור את אחוז החסימה בסקרים מאז יולי 2025.

כדי להתמודד עם האתגר, גנץ חיבר אליו את דדי שמחי במטרה למשוך קהל ימני, אך הסקרים לא הראו שהמהלך משפיע. גנץ מציג קו נחוש של אחדות, אך בניגוד לטרופר שפרש ממפלגתו, עם גנץ נראה שלא הרבה רוצים להתאחד. הוא מביא איתו "נדוניה" מכובדת של יחידות מימון ממספר חברי כנסת, וכן מנגנון סיעתי מנוסה. אך גם הוא יהיה חייב ליצור חיבור עם מפלגה אחרת אם ירצה להמשיך לכהן בכנסת, ולנסות לקדם את האחדות שבשמה הוא מדבר.

המפלגות הקטנות: להתאחד או להתרסק

המפלגות הבאות לא צפויות להיות בכנסת הבאה, אלא אם יצליחו להתאחד לתוך מפלגה שעוברת את אחוז החסימה ולהכניס נציג או שתיים מטעמן. מי שכבר הצליחה לעשות זאת היא מפלגת נעם לישראל בראשות ח"כ אבי מעוז, מבית מדרשו של הרב צבי טאו, שנחשב לחרד"לי ושמרני במיוחד בציונות הדתית.

מעוז נכנס כחלק מהרשימה המאוחדת של הציונות הדתית ועוצמה יהודית. ספק אם יהיה לו מקום שם גם כיום. לאחרונה מדווח על מגעים בין מעוז לבין מפלגת זהות של משה פייגלין שלאחרונה חבר גם לחבר הכנסת לשעבר מיכאל בן ארי. פייגלין מציג קו חרד"לי ולאומני, שעשוי להתאים למעוז, ואולי לאפשר לו לעבור את אחוז החסימה, ככל הנראה על חשבון מנדטים מסמוטריץ' או מוינטר.

במפלגות הגוש השלישי, הכלכלית של פרופ' ירון זליכה אמנם נמצאת כבר 3 מערכות בחירות במרוץ, אך עדיין לא התקרבה לאחוז החסימה. זליכה טוען שיוכל לבצע רפורמות כלכליות מרחיקות לכת לטובת אזרחי ישראל, ודורש להיות שר אוצר, אך נכון להיום לא הצליח לחבור לאף מפלגה.

בתנועת אל הדגל הכריזו על התמודדות בבחירות ויצאו בקמפיין שלטי חוצות, אך נראה שהדבר עדיין לא הבשיל לידי מפלגה. הקו החד משמעי של מוביל התנועה מתן יפה וחבריו הוא לא לחבור לפוליטיקאים מכהנים. במובן זה, אל הדגל תוכל להיות תוספת טובה למפלגתו של עופר וינטר, או לחלופין למסגרת הפוליטית שמבקשת להקים תנועת הרבעון הרביעי בראשות יואב הלר. התנועה הכריזה על רצונה להקים מפלגה ב-14 ביוני השנה, אך מפלגה טרם נרשמה, וראשי ההתארגנות ייאלצו לחשב מסלול מחדש, ולהבין אם יקימו מסגרת פוליטית למרות חוסר הסיכוי, יחברו לגוף פוליטי קיים או ימשיכו לעת עתה לפעול באפיקים חוץ-פרלמנטריים.

משמאל, מפלגת מקום לכולנו שהקימו חברי תנועת 'עומדים ביחד' עדיין מתקשה להתרומם, למרות השמות המוכרים שהצטרפו למפלגה תחת רולא דאוד, בהם פעיל המחאה אלון-לי גרין ויו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג. למפלגה יש קהל תומכים מסוים, שקרוב ברובו לזה של המפלגות הערביות, אך ללא שינוי משמעותי בקמפיין או חיבור למפלגה אחרת סיכוייה להיות בכנסת הקרובה עדיין קלושים.