שורת איגודים מקצועיים מובילים במדינות סקנדינביה פרסמו השבוע הצהרה פומבית הקוראת לחברות הפלטפורמה – ובראשן חברת המשלוחים וולט (Wolt)  – לשנות את מודל ההעסקה שלהן ולחתום על הסכמים קיבוציים.

על פי ההצהרה, מספר העובדים שפרנסתם מנוהלת באמצעות אפליקציות, ללא מקום עבודה קבוע, על בסיס חוזים מבוססי-משימות, בתמורה לשכר נמוך וללא הגנות סוציאליות – הולך וגדל. האיגודים מאשימים כי כלכלת הפלטפורמות הביאה עמה שורת תופעות פסולות לשוק העבודה והמשק, בהן עקיפת חוקי העבודה ותחולת ההסכמים הקיבוציים, האחריות השילוחית של מעסיקים על היבטים של בטיחות, הרחבת הכלכלה השחורה ויצירה של ציבור עובדים גדול ללא רשת ביטחון חברתית.

על ההצהרה חתומים פדרציית עובדי התחבורה הנורדית (NTF); איגוד עובדי התחבורה הפיני (AKT); איגוד עובדי התחבורה השוודי; חטיבת עובדי התחבורה באיגוד הגדול בדנמרק (3F); איגוד עובדי השירותים הפיני (PAM); האיגוד הגדול ביותר במגזר הפרטי בנורבגיה Fellesforbundet; הפדרציה של איגודי המסחר באיסלנד (LIV); ואיגוד VR האיסלנדי.

בהצהרה צוין כי רוב חברות הפלטפורמה הללו נמצאות בבעלות של תאגידים אמריקאיים גדולים או מגובות על ידי משקיעים אמריקאים – ואינן רק מעצבות מחדש את הענפים הספציפיים שבהן הן פועלות אלא גם יוצרות למעשה מערך לחצים על שוק העבודה הנורדי שמבוסס לאורך שנים ארוכות על הידברות קיבוצית בין ארגוני עובדים ומעסיקים, ומערכת הגנות משמעותית לעובדים באמצעות זכויות חוקיות והסכמים. חברת וולט הוקמה אמנם בפינלנד ופועלת במדינות רבות ברחבי העולם, אך נרכשה בשנת 2021 על ידי חברת משלוחי המזון האמריקאית  DoorDash  .

חלק מרכזי בהצהרה מוקדש למערכת היחסים העכורה של האיגודים מול חברת וולט. באיגודים חושפים כי אף שניסו להסדיר את תנאי השליחים בדרך המלך של המודל הנורדי – באמצעות משא ומתן קיבוצי – השיחות הגיעו למבוי סתום. "כדי לקיים משא ומתן קיבוצי אמיתי, האיגודים זקוקים לשותפים המוכנים לנהל משא ומתן בתום לב, ללא תוצאות או תכתיבים שנקבעו מראש", נכתב בהצהרה. "כמה מהאיגודים הנורדיים מנהלים משא ומתן עם וולט כבר שנים, אך הוא תקוע מכיוון שהחברה אינה מוכנה לשפר בצורה מספקת את תנאי העבודה של השליחים".

מדוע פורסמה ההצהרה כעת

פרסום ההצהרה בעיתוי הנוכחי נועד לשרת מספר מטרות אסטרטגיות במקביל. ראשית, היא מייצרת חזית בינלאומית אחידה בצפון אירופה שמונעת מוולט ומחברות דומות להפעיל אסטרטגיה של 'הפרד ומשול' או לאיים בהעברת פעילות בין המדינות השכנות. שנית, היא מפנה מסר לעובדים עצמם, שמתקשים להתארגן בשל אופי העבודה המבוזר, כי איגודי העובדים הגדולים עומדים מאחוריהם.

מעבר לכך, במערכות יחסי העבודה של מדינות סקנדינביה, פניות פומביות מסוג זה מהוות פעמים רבות שלב של בניית לגיטימציה ציבורית לקראת אפשרות של צעדים ארגוניים חריפים יותר, כגון שביתות סולידריות או לחץ פוליטי לקידום רגולציה. האיגודים חותמים את הצהרתם בקריאה ברורה לחברות: "הגישה הנורדית לטכנולוגיות חדשות אינה להתנגד להן, אלא להשתתף בעיצוב דרכי העבודה איתן על ידי עובדים ואיגודים מקצועיים. גישה נורדית זו שילבה בהצלחה חדשנות וצמיחת פריון עם עבודה הוגנת ושוויון", הבהירו האיגודים והוסיפו כי הם משוכנעים שהמודל הנורדי של שוקי עבודה מאורגנים, הגנות חזקות על עובדים ותרבות של מו"מ קיבוצי, היא המפתח לשגשוג עסקים בני קיימא, והחברה בכללותה. "אנו קוראים במשותף לכל חברות הפלטפורמה להשתתף במשא ומתן משמעותי ולכבד את הערכים והפרקטיקות של מודל שוק העבודה הנורדי".

בשנה שעברה פסק בית הדין העליון בפינלנד כי שליחי וולט הם שכירים וכי חוקי העבודה חלים עליהם, לרבות הזכות להתאגדות ולמשא ומתן קיבוצי. עם זאת, למרות ההחלטה – וולט לא שינתה את נהליה ואופני עבודתה בהתאם.

מומנטום רגולטורי חסר תקדים

ההצהרה של האיגודים הנורדיים אינה מגיעה בחלל הריק, אלא נשענת על מומנטום רגולטורי חסר תקדים בהסדרת כלכלת הפלטפורמות באירופה ובעולם. עד חודש דצמבר השנה, נדרשות המדינות החברות באיחוד האירופי לסיים את הטמעתה בחוק המקומי של "דירקטיבת עובדי הפלטפורמות (Platform Work Directive)  ". הדירקטיבה פורצת הדרך קבעה מנגנון של "חזקת יחסי עבודה" שנועד להילחם בתופעת הסיווג השגוי של שליחים כקבלנים עצמאיים, וכן יצרה שורת הגנות חלוציות עבור העובדים מפני ניהול אלגוריתמי ושקיפות בקבלת החלטות ממוחשבות.

במקביל למהלכים באירופה, רוח גבית נוספת ודרמטית קיבלו האיגודים ביוני האחרון, כאשר ועידת ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) אימצה בז'נבה את אמנה 193, "האמנה לעבודה הגונה בכלכלת הפלטפורמות". האמנה, שהיא התקן הבינלאומי הראשון מסוגו שמוקדש לענף, דורשת מהמדינות לנקוט בצעדים שיבטיחו את זכויות היסוד של עובדי האפליקציות ויקנו להם הגנות סוציאליות ובטיחותיות נאותות, ללא קשר לשאלת מעמדם התעסוקתי הרשמי. מהלכים בינלאומיים אלו מעניקים לאיגודים המקומיים תחמושת משפטית ומוסרית כבדת משקל בדרישתם מחברות דוגמת וולט להתיישר עם הסטנדרטים החדשים.

מגמה הפוכה

בישראל לעומת זאת המגמה הפוכה. בשבוע שעבר הוגשה לבית הדין הארצי לעבודה פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד וולט.  בעוד שמטרת התביעה הראשונית הייתה לדרוש להכיר בשליחי וולט כשכירים ולא כעצמאים כפי שטענה החברה – הפשרה שהוגשה לבית הדין על ידי הצדדים משמרת את מעמדם כעצמאים, אך מחייבת את החברה לספק להם תגמול בגובה שכר המינימום, הדרכות בטיחות ותמרוץ על מנת לעודד אותם להפריש לעצמם פנסיה. עם זאת, שימור מעמדם כעצמאים ולא כעובדים, משמעו שהשליחים יוסיפו להיות מוחרגים מחוקי המגן בהם חוק הגנת השכר (המגן מפני הלנת שכר), ימי חופשה ומחלה בתשלום, פיצויי פיטורין, ביטוח דמי אבטלה ועוד. כמו כן, הגדרת השליחים כעצמאים מונעת מהם הלכה למעשה את האפשרות החוקית בישראל להתארגן בארגון עובדים ולנהל משא ומתן קיבוצי לשיפור תנאי עבודתם – או אף להיאבק במשותף כנגד מהלכים חד צדדיים אותם יוזמת ההנהלה, דוגמת שינוי מודל התשלום.

הסכם הפשרה הוגש לבית הדין לעבודה בין היתר לאחר שמשרד העבודה נמנע לכל אורך שנות ההליך מלנקוט עמדה בסוגייה. בשנת 2022 הוקמה וועדה על ידי משרד העבודה לבחינת הצורך ברגולציות הנוגעות להסדרת כלכלת הפלטפורמות בישראל, אולם הוועדה מעולם לא הגישה המלצותיה. מדינת ישראל אף הייתה בין המדינות הבודדות שבחרו שלא להצביע בעד האמנה לזכויות עובדי הפלטפורמה בארגון העבודה העולמי.

לאחרונה העריך עו"ד גדי הבר, הממונה על ייעוץ משפטי ויחסים בינלאומיים ביחידה ליחסי עבודה במשרד העבודה, כי גם בנושא הטמעת הבינה המלאכותית בשוק העבודה אין בכוונת המשרד לקדם רגולציה ממשלתית "מלמעלה למטה, "אלא להעדיף הסדרה באמצעות הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. אלא שבהיעדר סטטוס של עובדים שכירים לעובדי כלכלת הפלטפורמה בישראל, הם אינם יכולים לקדם את זכויותיהם באופן זה – אף שכלכלת הפלטפורמות מבוססת במידה רבה על ניהול אלגוריתמי וחלוקת משימות לעובדים באמצעות מערכות בינה מלאכותית.