השלכות משבר האקלים הורגשו השנה בארץ וברחבי העולם ביתר שאת: גל חום חסר תקדים באירופה, שיטפונות בזק מהמסת הקרחונים בנפאל ובטיבט, גשם מקומי בישראל בעיצומו של אוגוסט והופעתה החוזרת של אמבה קטלנית במימי הכנרת – שעל פי חוקרים החום עוזר לה לשגשג. "ישנה הסכמה רחבה שלא נצליח לעמוד ביעד של בלימת ההתחממות ברמה של 1.5 מעלות צלזיוס מעל הטמפרטורה הממוצעת לפני המהפכה התעשייתית", אומר ד"ר דב חנין, יו"ר פורום האקלים הישראלי מייסודו של נשיא המדינה בראיון ל'דבר'.

"במקרה הטוב, אם יינקטו כל הפעולות הנדרשות, נגיע להתחממות ממוצעת של 1.8 מעלות, וזהו רק הרף התחתון. אנשים שומעים 1.8 מעלות צלזיוס וחושבים שזה מעט, אבל זה רק הממוצע. זה מזכיר לי את הבדיחה על הסטטיסטיקאי שטבע בנהר שעומקו הממוצע היה שני סנטימטרים", אומר חנין, "הקיצוניות היא הסיפור האמיתי: גלי חום של מעל 50 מעלות לצד גלי קור של מינוס 48 מעלות. המערכת שאפשרה למין האנושי להתקיים בצורה נוחה ולפתח ציוויליזציה הולכת ונשברת לנגד עינינו".

אי הוודאות היא הממד המסוכן ביותר של משבר האקלים, לטענתו. "כשהייתי באוקספורד בפוסט-דוקטורט על משבר האקלים, הזמנו קבוצה של פוליטיקאים אנגלים כדי להסביר להם איך אנחנו רואים את המצב ולמה זה מסוכן ולמה זה קשה ולמה זה מדאיג, ואחרי יום ארוך של גרפים ומודלים, אחד הפוליטיקאים אמר 'שמעו חברים, אתם פה פוצצתם לנו את הראש ואנחנו חייבים להבין במילה אחת מה הולך לקרות', ואז הקלימטולוג הראשי בקבוצה שלנו אמר במילה אחת: 'Surprises'. אז אנחנו צפויים להפתעות, הפתעות רעות".

כדוגמה מוחשית לאופן שבו המערכת משתבשת ומפתיעה את ההסתמכות העיוורת על פתרונות טכנולוגיים, מביא חנין את משבר המים שפקד את ישראל לאחרונה, בעקבות השבתת מתקני ההתפלה בחופי הארץ: "אמרו לנו: 'יש משבר מים? לא נורא, נתפיל מים'. אבל מה שלא צפינו זה את ההתרבות של מיקרו-אצות שהגיעו כנראה מאזור הדלתא של הנילוס. במי הים התיכון החמים, האצות הללו שגשגו והשביתו את הממברנות של מתקני ההתפלה. למעט המתקן בחדרה, מרבית המתקנים הושבתו ומדינת ישראל מצאה את עצמה מול שוקת שבורה".

למרות זאת, חנין מדגיש כי טכנולוגיה היא חלק חשוב מאד ממאבק במשבר, ומפנה את האצבע למקום אחר, "ה-IPCC (הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים, מ"ה) כבר קבע שיש בידינו את כל הטכנולוגיות הנדרשות כדי להתמודד עם המשבר – אנרגיית שמש, אגירה, חיסכון והתייעלות. השאלה איננה טכנולוגית, אלא חברתית ופוליטית. ממשלות העולם ממשיכות לסבסד במאות מיליארדי דולרים בשנה את תעשיות הנפט, הגז והפחם שמחריבות את עתידנו".

"יש אנשים שאומרים שהמשבר הוא נושא פריווילגי. בדיוק ההפך"

"למשבר האקלים יש דמות חברתית לנפגעים", אומר חנין בנחרצות, "לא כולם נפגעים ממשבר האקלים באותו אופן. עניים, תושבי פריפריה, בעלי דירות ישנות, אנשים שעובדים בחוץ, עובדי בניין, עובדי חקלאות, אלה נפגעים הרבה יותר ממשבר האקלים מאשר אנשים שחיים בבניינים מאוד יפים בשכונה מאוד ירוקה עם הרבה עצים, ואנחנו חייבים להבין את זה ולהתייחס לזה". לטענתו, "יש אנשים, מעטים מאוד בישראל אבל הם קיימים, שאומרים 'משבר האקלים זה נושא פריווילגי'. בדיוק ההפך!".

לדבריו, גישה זו עומדת בלב פעילות הפורום, שהוקם ביוזמת הנשיא הרצוג ב-2022. "החיבור האקלימי-חברתי הוא דבר שנמצא בלב העשייה שלנו, אבל הוא קודם כל נמצא בלב המציאות. המציאות מראה משבר חברתי באופיו, והפתרונות הם חברתיים, וההתמודדות חברתית באופייה. אז מאוד חשוב החיבור הזה, וההבנה שאנחנו מתעסקים בסוגיה שהסביבתיות והחברתיות בה לגמרי משולבות". בין היתר מקדם הפורום יוזמות חברתיות כלכליות בנושאים כמו מעבר הוגן במפרץ חיפה, התאמה אקלימית לדירות, פאנלים סולאריים בכפרים לא מוכרים בנגב ועוד.

"התמונה של אנשים שמחויבים לסביבה ולאקלים בתוך המערכת הפוליטית מדאיגה מאד", אומר חנין, שכיהן כחבר כנסת במשך 13 שנים, לקראת מערכת הבחירות. "אין מועמדים שמחויבים לנושא הזה באופן משמעותי בכלל, ואלה שהתעסקו בו אפילו קצת בכנסות האחרונות איבדו את מקומם. הנושא הזה עדיין נחשב בישראל למין נושא שולי, אנשים לא מבינים עד כמה אנחנו באמת לא מתעסקים במשהו מעורפל שנקרא איכות הסביבה, אלא ביכולת שלנו לייצר לעצמנו אנרגיה ומזון, לשמור על הבריאות והחיים שלנו ולהתקיים פיזית במרחב שאנחנו נמצאים בתוכו".

לטענתו, עיקר הבעיה נובעת מחוסר הקשב בישראל לנושא הסביבתי. "אנחנו נמצאים במשבר פוליטי מתמשך, שמאוד מקשה עלינו להתייחס לשאלות החיים עצמם, זאת לצד המלחמה המתמשכת אחרי השבעה באוקטובר, אז יש הרבה מאוד קשיים. אבל מול הקשיים האלה, אנחנו לא אומרים 'נחכה למשהו שיקרה ואז נתחיל לעבוד', אין לנו זמן, משבר האקלים לא הולך לחכות שמדינת ישראל תפתור את כל הבעיות שלה, צריכים להתמודד איתו כבר עכשיו".

פתרונות אקלימיים לבעיות ביטחוניות

במציאות הישראלית שלאחר 7 באוקטובר, מחדד חנין, המעבר לאנרגיה מתחדשת הוא צו ביטחוני ולא רק סביבתי, והפתרונות למשבר האקלים הם גם הפתרונות לבעיות הביטחוניות והחברתיות של ישראל. "משק האנרגיה הישראלי נשען על 'השלישייה הלא קדושה': גז, פחם ונפט. זהו משק ריכוזי ופגיע בצורה קיצונית. ברגע שפרצה המלחמה, השבתנו מיד את מאגר הגז 'תמר' בגלל קרבתו לעזה. בכל התלקחות מול חיזבאללה ואיראן הושבתו המאגרים הצפוניים, 'לווייתן' ו'כריש-תנין', משום שחברת שברון לא הייתה מוכנה להסתכן באסון המוני אם מאגר פעיל ייפגע. זה אינו פתרון בר-קיימא".

חנין מדגיש כי גם החלופות המחצביות האחרות אינן בטוחות יותר, "פחם הוא יקר, מזהם ומחייב יבוא ממדינות לא יציבות פוליטית כמו קולומביה או דרום אפריקה. הפחם משונע דרך שני מסופים ימיים בלבד, אחד מהם, באשקלון, כבר נפגע בסערה בעבר וחייב שינוע של מאות משאיות ביום מחדרה. פגיעה במסוף או באוניית משא בזמן מלחמה תשתק את החשמל. נפט מגיע בעיקר מאזרבייג'אן בצינור העובר בטורקיה, שיכולה לעצור את הברז בכל רגע. אם איראן תממש את איומיה ותתקוף ישירות את שדות הגז שלנו אנו בבעיה קשה".

לאחר תחילת המלחמה, גיבש פורום האקלים תכנית חוסן שמתבססת על ביזור אנרגטי של אנרגיות מתחדשות. "אנרגיית שמש ואגירה הן כיום זולות יותר להפקה מגז, פחם ונפט. זה הוכח במכרזי רשות החשמל עוד מ-2019. אם נציב פאנלים סולריים על מאות אלפי גגות ברחבי המדינה, גם אם ייפגעו אלף או אלפיים גגות במלחמה, עדיין יישארו 300 אלף גגות שימשיכו לספק חשמל. זהו ביטחון אנרגטי אמיתי".

לצד גגות מבנים, מקדם הפורום בראשותו פתרונות של דו-שימוש בקרקע ללא פגיעה בשטחים פתוחים, ובראשם 'אגרו-וולטאי', שילוב פאנלים סולריים מעל שטחים חקלאיים. "באזורים רבים בישראל יש עודף קרינה. הצללת השדות באמצעות פאנלים מייצרת חשמל ומגינה על הגידולים בעת ובעונה אחת. בנוסף, פריסת אנרגיה מתחדשת בכפרים הבדואים הלא-מוכרים בצפון הנגב יכולה להפוך אזור מוכה מצוקה לעמק סיליקון של אנרגיה מתחדשת, לצד רווח נקי לתושבים ולמדינה".

סוגיה בוערת נוספת היא התוכנית הלאומית לביטחון מזון, שפורום האקלים היה מעורב עמוקות בגיבושה בהובלת משרד החקלאות ובשיתוף המל"ל, רח"ל ומשרד הבריאות. התוכנית הונחה על שולחן הממשלה אך נבלמה בשל התנגדות משרד האוצר – טעות חמורה, לדברי חנין. "התפיסה שאומרת 'בואו נייבא תוצרת חקלאית מחו"ל כי היא זולה יותר' תשבור את המפרקת של החקלאים הישראלים. במצב של משבר עולמי או מלחמה אזורית, נישאר תלויים לחלוטין באספקה חיצונית שלא תגיע. ביטחון מזון מחייב חיזוק ישיר של החקלאות והחקלאי הישראלי, ומצער מאוד שהאוצר מציג זאת כמאבק מול 'לובי חקלאי' במקום כאינטרס קיומי של המדינה".

גילוי נאות: הכותב למד בשנת הלימודים האחרונה בקורס של ד"ר דב חנין באוניברסיטת תל אביב