הבחירות הכלליות בבריטניה יוצאות לדרך: אזרחי האי ייגשו היום (חמישי) וייקבעו מי יעמוד בראשות הממשלה בחמש השנים הקרובות. הקלפיות יסגרו בשעה 22:00 שעון בריטניה (חצות שעון ישראל), והמדגמים יפורסמו זמן קצר לאחר מכן.
על אף שליטתה בפרלמנט (253 מושבים מתוך 650) הייתה זו ראשת הממשלה, תרזה מיי, שהכריזה על הבחירות לפני כחודש וחצי. לטענתה, נדרש לה מנדט מחודש ע"מ להיכנס למו"מ על יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי. באותה העת צפו הסקרים ניצחון מוחץ למיי, אשר עתיד היה להגדיל משמעותית את הרוב של המפלגה השמרנית בפרלמנט, ולסייע למיי לבצר את כוחה במפלגה לקראת המאבק על תנאי היציאה מהאיחוד.
עם זאת, בחודשים אחרונים, וביתר שאת בשבועיים האחרונים לקראת יום הבחירות חלה תפנית בחיזוי הסקרים. למרות שהפער הממוצע בין מפלגת הלייבור לשמרנים עומד על כ-10%, סקרים מסוימים ניבאו הפרש של 3% בלבד לטובת השמרנים, צמצום משמעותי מהפער בתחילת המירוץ שעמד על כ-20%.
השיטה
הבחירות הכלליות בבריטניה מתנהלות בשיטה האזורית, רוּבּנית, חד-נציגית – המכונה גם "המנצח לוקח הכול". במסגרת שיטה זו, מחולקת המדינה כולה ל-650 אזורי בחירה (Constituency), כשכל אזור מיוצג על ידי מושב אחד בפרלמנט הבריטי (House of Commons). המועמד שזוכה במרבית הקולות בכל אזור – זוכה למושב בפרלמנט.
מפלגת השלטון נדרשת להרכיב קואליציה שתהווה רוב בפרלמנט, או על ידי זכייה במרבית המושבים, או על ידי יצירת ברית עם מפלגות שונות, בדומה לשיטה הנהגה בארץ. המפלגה שמצליחה להרכיב קואליציה בפרלמנט רשאית להרכיב ממשלה.
מצב בו אין רוב מוחלט למפלגה אחת נקראת בבריטניה Hung Parliament- פרלמנט תלוי, וזהו מצב נדיר יחסית.
מי מבטיח מה
המתמודדים המרכזיים לראשות הממשלה הם תרזה מיי, יו"ר המפלגה השמרנית וראש הממשלה הנוכחית, וג'רמי קורבין, יו"ר מפלגת הלייבור. מלבדם, מתמודדות בבחירות מספר מפלגות נוספות, שצפויות לזכות במספר כיסאות מצומצם- הליברל דמוקרטים, יוקיפ (המפלגה הלאומית), הירוקים ועוד.
מפלגת הלייבור פירסמה לפני כשלושה שבועות את המצע הרשמי שלהם, הכולל הלאמה של תעשיות מפתח במשק הבריטי, הרחבה של שירותי מדינת הרווחה, העלאת מס ההכנסה, הרחבת שירותי הדיור הציבורי, והוספת מסים חדשים על ההון.
בנוסף, הבטיחו בלייבור לממן לחלוטין את שכר הלימוד האקדמי, ואף לפטור מחוב את הסטודנטים המחזיקים כיום בחוב לצורך מימון הלימודים. נראה שהבטחה זו פופולרית במיוחד בקרב צעירים, ושעות לאחר ההצהרה נרשמו כרבע מיליון צעירים מתחת לגיל 24 להצבעה. קורבין הודיע גם כי הוא תומך בחובה חוקית על מעסיקים לשבת למו"מ עם הארגון היציג של עובדיהם, בדומה לחוק הישראלי.
המפלגה השמרנית, מנגד, על אף היותה מפלגת ימין שדוגלת באופן מסורתי בצמצום דרסטי של ההשקעה הציבורית במשק, מציעה מספר צעדים מרחיבים. מיי התחייבה "לתקן את שוק הדיור השבור" על ידי בנייה נרחבת של דיור ציבורי במימון ישיר של המדינה, או על ידי מתן הלוואות נגישוֹת מצידה. שר האוצר מהמפלגה השמרנית, פיליפ המונד, הודיע כי הממשלה תשקיע 1.4 מיליארד פאונד בדיור, ואסר על עמלות מסוימות אותן גבו חברות התיווך מהדיירים, תשלום שהביא משפחות רבות לאי עמידה בתשלום חובות. בנוסף, הבטיחה מיי כי תפעל לקביעה של תקרה חוקית לחשבונות האנרגיה (חשמל, גז וחימום).
מיי נמנעה עד כה מהתחייבות שלא להעלות את מס ההכנסה, מס שנגבה בעיקר מבעלי הכנסה גבוהה. עם זאת, מייקל פלון, חבר פרלמנט מטעם השמרנים הצהיר באופן מפורש כי מפלגתו לא תעלה את המס, מדיניות מאוד לא פופולרית בקרב רבים ממצביעי המפלגה. מיי סירבה לגבות את הצהרתו של פלון, אך נמנעה מהתחייבות נגדית.
אמנם לא מדובר בשינוי מדיניות מוחלט, והמפלגה השמרנית נותרת מפלגת צנע עם הצעה להקטין את הגירעון לאפס עד שנת 2022, ורמיזה לפגיעה בפנסיה הציבורית הבריטית. עם זאת, הצעות כגון אלו מנוגדות לקונצנזוס הניאו ליברילי, לפיו על המדינה להקטין את שליטתה בשוק ועשויות להצביע על מגמה חיובית בהקשר זה. הצעה של מהלכים אשר ישפרו את תנאי ההעסקה של העובדים ויגבילו את הוצאותיהם עשוי להיות הקלה גדולה בעבור מספר גדול של בריטים אשר סובלים מעוני.
שינוי זה בשיח הכלכלי בבריטניה בא על רקע מצבם הקשה של העובדים במדינה. עפ"י דוח של מכון מחקר כלכלי בשם ה-IFS, העובדים הבריטיים חווים קיפאון בעליות השכר מזה עשור. מהדוח עולה כי שכרם של הבריטים הצעירים (עד גיל 30) נשחק ב-7%, בעוד למרבית העובדים קיים קפאון כמעט מוחלט. בנוסף עולה מהדוח כי במקביל למגמת השחיקה בשכר, מצמצת המדינה את שירותי הרווחה אותה היא מספקת- דבר הפוגע עוד יותר בעובדים, אשר הכנסתם קטנה. בנוסף דווח השבוע כי קרוב לשליש מהעובדים הבריטיים עובדים בתחת תנאים "בלתי יציבים" בהם אין הבטחה להכנסה קבועה, ואינם מקבלים, בפועל, את הזכויות המגיעות להם עפ"י חוק.
שיקוף של נתונים אלו ניתן לראות באחוזי העוני במדינה. על אף שאחוזי העוני המתמשך נמצאים במגמת ירידה אטית, מספר המשפחות אשר "נכנסות ויוצאות" מעוני במדינה הולך וגדל. דבר זה מעיד על מציאות בה לעובדים הבריטיים קיימת מידה גבוהה של אי וודאות, וחוסר ביטחון תעסוקתי. ההצעות למדיניות אשר מציאות המפלגות הגדולות לקראת הבחירות עשוית להוות הקלה גדולה על עובדים אלו, ועשויים להבטיח את יכולתם להימנע מירידה אל מתחת לקו העוני.
