הממשלה תדון הבוקר (שני) בהצעת החלטה ל"פתרון לאספקת אמוניה למשק לטווח הקצר והארוך", המהווה שילוב בין החלטות גופי הממשלה השונים שעסקו בנושא. בטווח הארוך מוצע לשלב בין מפעל אמוניה בדרום לבין אספקה מאוניה למפעלים דרך צנרת חדשה שתוקם ("מקשר ימי") במפרץ חיפה, ובטווח הקצר אספקה מאוניות קטנות במעגן הקישון באמצעות צנרת קיימת. זאת, במקביל לסגירת מיכל האמוניה הקיים במפרץ חיפה – החלטה שהממשלה קיבלה בעבר, אך כשלה ביצירת חלופות מתאימות והוכרחה לבצע אותה בכל זאת ע"י בית המשפט העליון.

בדרישת עיריית חיפה וארגוני סביבה הורה בית המשפט העליון בסוף מאי האחרון לסגור סופית את מיכל האמוניה במפרץ, עליו היה מבוסס בעשרות השנים האחרונות מערך אספקת האמוניה לישראל (המיכל היה מוזן מדי מספר שבועות בכמות גדולה של אמוניה שהובאה באמצעות אנייה למפרץ חיפה). בהיעדר חלופה אחרת לייבוא החומר לישראל, הובילה סגירת המיכל להשבתת שני המפעלים של חיפה כימיקלים התלויים בו, להפגנות ולמאבק של העובדים והארגונים המייצגים אותם (ההסתדרות ו"כוח לעובדים"), ולנסיונות מואצים של משרדי הממשלה לגבש חלופה מוסכמת.

הפתרון לטווח הארוך גובש בדיונים שהוביל משרד האוצר בהשתתפות גופי ממשלה, לאחר פרסום "קול קורא" בנושא. כאמור, ההצעה שנבחרה מורכבת מהקמת מפעל אמוניה בדרום והקמת "מקשר ימי" שיוביל אמוניה מאניות למפעלים במפרץ חיפה. את המפעל בדרום תקים חברת קויס (KOYS) שבבעלות המהנדס אדריאן הלל. הלל הציע להקים את המפעל בטכנולוגיה שמתאימה לייצור בהיקפים גמישים, ותספק מענה לשני שליש מהצריכה הישראלית של אמוניה, עם יכולת מתונה להגדיל את כושר הייצור בעתיד. המפעל לא יזכה לתמיכה כלכלית מהמדינה, על אף העלות הגבוהה יחסית של ייצור אמוניה בישראל, עקב פערים במחירי הגז הטבעי (ממנו מיוצרת אמוניה) בין ישראל למדינות מהן יובאה האמוניה לישראל (אוקראינה למשל).

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

על פי ההצעה יתבסס השליש הנוסף על יבוא אמוניה באמצעות מקשר ימי לאוניות שיעגנו במפרץ חיפה – מערך צנרת שאותו תבנה 'חיפה כימיקלים' בשנים הקרובות, על חשבונה. במכתב המצורף להצעת ההחלטה מעריכה החברה כי במקרה הטוב מבחינתה, שבו תאושר ההחלטה באופן מהיר, יעברו חודשיים בטרם תוכל לחדש את הייצור במפעליה.

מה שווה ההחלטה לחיפה כימיקלים?

הצעת ההחלטה היא חדשות חיוביות לחיפה כימיקלים, לאחר שהואשמה על ידי שרים בממשלה בהכשלת החלטת הממשלה מ-2013, שקבעה שמיכל האמוניה ייסגר ובמקומו תערוך המדינה מכרז להקמת מפעל אמוניה בנגב. בסופו של דבר המפעל לא הוקם, לאחר שלשני המכרזים שערכה המדינה לא הוגשה אפילו הצעה אחת – גם לא מטעם חיפה כימיקלים.

מפעל חיפה כימיקלים (צילום: עופר ארנון, המשרד להגנת הסביבה).

בהצעה הנוכחית אימצה הממשלה חלק ניכר מדרישות החברה, אך לא את כולן. באם תיושם, היא עשויה לתחום את ההפסדים הנגרמים לחברה מהשבתת הייצור, ולהתוות מבנה עתידי לאספקת האמוניה למשק. זאת לאחר שבתקופת הביניים תימשך אספקת האמוניה על בסיס היבוא של חיפה כימיקלים בלבד – כלומר שימור המונופול של החברה על הייבוא, תוך ייקור קטן של עלות האספקה. כזכור, המדינה ביקשה מבית המשפט העליון לסגור את תיק מיכל האמוניה לאחר שנקבע שהמיכל יפסיק לפעול, ולאחר שנכתבה הערכת סיכונים מפורטת מאת ד"ר אלי שטרן, לפיה גם במקרה של פריצת מיכל באניה, דליפת האמוניה תסכן רק אנשים הנמצאים במעגל הקרוב ביותר לאירוע, ולא ריכוזי אוכלוסין.

ניסנקורן: "המתווה מייצר את האיזונים הדרושים"

בנספחים להחלטה מודגשת תרומתה הכלכלית המשמעותית של החברה למשק הישראלי, המוערכת ב-1.9 מיליארד שקלים לתמ"ג של מגזר הדשנים, הכולל גם מפעלים של קבוצת כימיקלים לישראל, קטנים בהיקפם לעומת חיפה כימיקלים. ההצעה מציינת כי חברות הדשנים מעסיקות 1,200 איש באופן ישיר ותורמות לתעסוקה של עוד 5,400 איש במעגלים מתרחבים.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בירך על הצעת ההחלטה וקרא לאשר את המתווה בהקדם על מנת להחזיר את העובדים לעבודה: "המתווה שעומד לאישור הממשלה הוא פתרון מקדם בטיחות, שמייצר את האיזונים הדרושים ומציל מקריסה ענף שלם בתעשייה המקומית. אישור המתווה שמקדמים ראש הממשלה והשר להגנת הסביבה זאב אלקין, הנו צעד מתחייב שלא רק יוריד את חרב הפיטורים מצווארם של אלפי עובדים, אלא יבטיח את המשך שגשוגה של תעשיית הדשנים בישראל כענף מוביל בייצוא וכחוליה חשובה באספקת שירותים חיוניים לתעשייה הבטחונית, תעשיית התרופות, הפחתת הפליטות ועוד".

עובדי חיפה כימיקלים חוסמים את הכביש בסמוך לעזריאלי (צילום: יח״צ ועד העובדים).

ניסנקורן שיבח את העובדים ואמר כי "על אף איומי הסגירה והשלכותיהם הקשות, העובדים הפגינו אחריות יוצאת דופן לאורך כל תקופת המשבר, ומגיע להם ולכל החברה הישראלית שהנושא סוף סוף יקבל את הפתרון הראוי. ההסתדרות ניצבת מאחורי העובדים ותמשיך לפעול בשיתוף עם כל הגורמים המעורבים, עד לאישור המתווה ויישומו המלא בפועל".

גם ועד עובדי חיפה כימיקלים דרום בירך על ההחלטה, והודיע כי: "אנחנו סומכים על ממשלת ישראל שתקבל את ההחלטה הנכונה ותאשר את החלופה המוצעת. הפתרון המונח על שולחן הממשלה טוב עבור כולם. טוב לתעשייה, טוב לפריפרייה, טוב לסביבה, טוב למשק וטוב ל-1,500 עובדי חיפה כימיקלים ובני משפחותיהם, שאחרי חודשים מורטי עצבים בהם היטלטלו בין חוסר וודאות לייאוש, יוכלו להשאיר את התקופה הרעה הזאת מאחוריהם ולחזור לשגרה מבורכת של עבודה ופרנסה".

בעיריית חיפה מקווים שההחלטה תתאדה

בעוד ההנהלה והעובדים של חיפה כימיקלים תומכים במתווה שהוצע, בעיריית חיפה מתנגדים בחריפות להצבת אונייה בקישון במקום מיכל האמוניה. בפני העירייה עומדות מספר אפשרויות להקשות על יישום הפתרון באמצעות הגשת עתירות חדשות לבית המשפט וכן ע"י מניעת אישורים והיתרי בניה להתקנים הנדרשים למתווה. העירייה התנגדה לבקשת המדינה לסגירת תיק האמוניה, בטענה שהערכות הסיכונים שהוגשו אינן סופיות, ושהאיסור השיפוטי על הזמנת אניה אמוניה תקף לכל אניה באשר היא, ולא רק ביחס לאוניות שמילאו את מיכל האמוניה. בתגובת העירייה לבית המשפט צוינה הערכת הסיכונים של המשרד להגנת הסביבה, המשאיר פתח להפעלת מיכל האמוניה בעתיד: "בכל מקרה, המיכל הגדול עשוי להישאר במקומו במצב מרוקן, ולשמש כגיבוי זמני בעת הצורך, כמו גם כאופציה לעיתות שלום".

העירייה גם התריעה כי לשיטה המוצעת לאספקת אמוניה בהזרמה ישירה מאניה אין תקדימים בעולם, ובכך יהפוך מטרופולין חיפה ל"שפן נסיונות". עוד ציינה העירייה כי הצנרת שאמורה לשמש לפתרון קצר הטווח נבנתה בשנות ה-30 במאה שעברה, ולא עברה רישוי כנדרש, כאשר גם המדינה הודיעה בעמדתה כי נושא זה מחייב אישור סטטוטורי.

החלופה שעיריית חיפה מקדמת לייבוא האמוניה היא ייבוא באמצעות מיכלים קטנים (איזוטנקים), שהיא יקרה יותר עבור חיפה כימיקלים, אך שוברת את המונופול הקיים. עוד חיסרון של האיזוטנקים בעבור החברה הוא הצורך לבנות בעבורם מיגון שיעמוד בדרישות פיקוד העורף, תהליך שעלול לקחת מספר חודשים. בעבר הודיעה חיפה כימיקלים כי תקבל כל חלופה שהממשלה תאשר בנושא אספקת האמוניה, אך במכתב שצורף להחלטת הממשלה ציינה לגבי חלופת ההזרמה הישירה כי "שלב זה יתבצע תוך 60 יום ממועד אישור הבקשה להיתר רעלים… בתנאי שלא תותנה באישור מעיריית חיפה, מאחר שסביר שזו תעשה את כל הנדרש כדי לסכל את פתרון הממשלה".

מיכל האמוניה (צילום: דבר ראשון).

אז איך יוצאים מהפלונטר?

על פניו, נראה כי חברת חיפה כימיקלים נמצאת בדרך לחידוש הפעילות, אשר זוכה לתמיכת עובדיה, ארגון העובדים ומשרדי הממשלה. מנגד, היותה חברה בהשבתה והסתמכות החלטת הממשלה על נתונים כלכליים שבחלקם נמסרו ע"י החברה עצמה ועל הערכות סיכון בלתי סופיות, עלולים להיות לה לרועץ מבחינה משפטית. כשלון משפטי עשוי לסכן לא רק את פתרון הטווח הקצר, אלא גם את הפתרון לטווח הארוך. פתרון תיאורטי עשוי להיות אישור עקרוני לכל חלופות הטווח המיידי – המתבססות על שילובים בין הזרמה מאניה לאיזוטנקים, כך שוויכוח עתידי לגביהן, לא יתקיים ממצב של היעדר הספקה, הפוגעת גם בעשרות צרכני אמוניה זעירים במשק.