אחרי תקופה ארוכה של דיונים לגבי סמכויותיה ושיטות עבודתה, יצאה אתמול (רביעי) לדרך ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים, או בשמה המוכר יותר – ועדת פישמן. שאלת הרחבת סמכויותיה, כך שתוכל לזמן עדים ולתפוס מסמכים עדיין לא הוכרעה, כאשר שרת המשפטים, איילת שקד, והרגולטורים, ובראשם בנק ישראל, נוטים להתנגד להרחבת הסמכויות שהוועדה דורשת.
הועדה שעל הקמתה הוחלט לאחר קריסתו של איש העסקים אליעזר פישמן. כזכור, פישמן גייס במהלך שנות פעילותו אשראי של למעלה מ-4 מיליארד שקלים ללא בטוחות מהימנות, וכשל בהחזר חובותיו. כיום, לאחר שכונס נכסים מימש נכסיו הניתנים למימוש נותר לפישמן, שהוכרז כפושט רגל, חוב שלא הושב בסך של כ-1.7 מיליארד שקלים, בעיקר לבנקים. הוועדה תעסוק בשאלה כיצד אישרו הבנקים הלוואות ענק מהסוג שניתנו לפישמן, מה היו תהליכי קבלת ההחלטות בבנקים וכיצד התנהלו גורמי הפיקוח והאכיפה הרגולטורים.
יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), פתח את הדיונים כשאמר כי "אנחנו יוצאים הבוקר למסע, במהלכו נפגוש את האמת אך גם את השקר. נפגוש את הכלכלה והמדיניות של גופי הרגולציה, הבנקים והגופים המוסדיים, אך גם את הפוליטיקה שבהם. ויש שם הרבה פוליטיקה. נפגוש באופן אישי את אלה שנתנו את הכסף, הבנקאים, בעבר ובהווה, נפגוש גם את אלה שהיו אמורים לשמור על הכסף, הרגולטורים המכהנים, ואלה שכיהנו באותן השנים. הציבור יזכה לראות במו עיניו את ראשי המערכת הפיננסית, הציבורית והפרטית נדרשים לספק תשובות על ההחלטות ועל תהליכי קבלת ההחלטות שלהם, שהשפיעו על הכסף שלנו".
כבל הבטיח לציבור תהליך נקי וחף מאינטרסים, המתעלה על מחלוקות של שמאל וימין. "נקיים תהליך ראוי, מקצועי, אחראי. עיניינו וליבינו יהיו נטויים לאזרחים בלבד" טען, "אין בכוונתנו להגן, לא על בנק כזה או אחר, לא על מפקח כזה או אחר ולא על רשות כזו או אחרת. נפעל בנחישות ובאומץ על מנת להגיע אל האמת".
מלבד יו"ר הוועדה, חברים בה חברי הכנסת רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), יגאל גואטה (ש"ס), דב חנין (הרשימה המשותפת), חיים ילין (יש עתיד), איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי), רועי פולקמן (כולנו) ויואב קיש (הליכוד).
בהמשך הדיון, הודיע כבל כי בכוונתו לקבוע כללי אתיקה שיחולו על חברי הוועדה ודרש מהם להימנע מפגישות עם בנקאים, גורמים עסקיים הקשורים לנושא ולוביסטים, מחוץ לדיונים.
בשלב הראשון, בזמן פגרת הקיץ של הכנסת, אמורה הנהלת הוועדה לאסוף צוות של מומחים פיננסיים, מומחי מימון, וחוקרים כלכליים, שיסיעו לה בהגדרת ובאיסוף החומר הדרוש לפעילותה. עם פתיחת מושב החורף, תתכנס שוב ותחל בדיונים על בסיס החומר שייאסף, ועל בסיס סדר יום ונושאים עליהם יסכימו חברי הוועדה. בין היתר, צפויים גם שני דיונים שיוקדשו לשמיעת נציגי ציבור וגופים חוץ פרלמנטריים.
אם אכן יורחבו סמכויותיה, ניתן להניח שהיא תוכל להציג בפני הציבור תמונה רחבה ומעמיקה של התנהלות המוסדות הפיננסיים. אם סמכויות הוועדה יישארו מוגבלות, היא עלולה להצטמצם לכדי במה להתנגחויות של נבחרי הציבור בבנקאים, שלא יגיעו מרצונם להעיד בפניה.
עם סיום דיוניה, תניח הוועדה על שולחן הכנסת דוח המפרט את מסקנותיה, שיכללו גם תיקוני חקיקה ותקנות בנושא. אם וכאשר יעלו בדיונים חששות, או עדויות, בדבר עבירות שבוצעו על ידי בנקאים או רגולטורים, יועבר המידע לרשויות אכיפת החוק.
חשוב לציין כי על אף שהוועדה תחקור את התהליכים שהתרחשו בתחום ההלוואות הגדולות החל משנת 2003, היום, אחרי נפילתם של נוחי דנקנר ופישמן, המערכת הבנקאית כבר עברה שינוי משמעותי בכל הקשור למדיניות האשראי שלה. הבנקים של היום מוקסמים פחות מהלווים הגדולים וסמוכים פחות לשולחנם, וממקדים את עיקר פעילות האשראי שלהם דווקא במשקי הבית. במובן הזה, הוועדה חוקרת את מחדלי העבר.
ובכל זאת, אם הוועדה תצליח בפעילותה, יתכן שהיא תייצר תמרור אזהרה חשוב אצל מקבלי ההחלטות גם בעתיד. אם המסר למנהלי כספי הציבור יעבור, ידעו כל בנקאי וכל מנהל קרן פנסיה כי הם עתידים לתת לציבור דין וחשבון על החלטותיו. אם זה יקרה, ייתכן והזהירות בכספי ציבור, הצניעות, וניקיון הכפיים יהיו מידות מקובלות יותר בעתיד.
