דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
אלאור אזריה

פרשת הירי בחברון / לקראת הפסיקה במשפט אזריה: תקציר האירועים עד כה

לאחר שהורשע בהריגת מחבל ונידון למאסר, יתבשר היום החייל אלאור אזריה האם בית הדין הצבאי לערעורים יהפוך את ההחלטה, או ישלח אותו לכלא | זו לא התחנה האחרונה: ניתן גם לבקש רשות לערער לעליון

אלאור אזריה במשפטו (צילום ארכיון: פלאש 90).
אלאור אזריה במשפטו (צילום ארכיון: פלאש 90).
מיכל רוטנברג
מיכל רוטנברג
כתבת צבא וחברה
צרו קשר עם המערכת:

היום (ראשון) בשעה 13:00 ימסרו שופטי בית הדין הצבאי לערעורים את הכרעתם בערעור ההדדי בפרשת החייל היורה בחברון, אלאור אזריה. אזריה הורשע בהריגת מחבל מנוטרל שביצע פיגוע בחברון במרץ 2016, ונידון לשנה וחצי מאסר בפועל, שנה של מאסר על תנאי וכן הורדה בדרגה לדרגת טוראי. פרקליטיו ערערו על ההרשעה, ובעקבותיהם הגישה גם הפרקליטות הצבאית ערעור על קולת העונש. הצעת השופטים שדנו בערעור להגיע לעיסקת טיעון נדחתה על ידי הפרקליטות הצבאית.

המפגינים מחוץ למשפט אזריה (צילום: דבר ראשון)
המפגינים מחוץ למשפט אזריה (צילום: דבר ראשון)

תחילת הפרשה ב-24 במרץ 2016. שני מחבלים פלסטינים ניגשו לעמדת בידוק של כוח מחטיבת כפיר בכניסה לתל-רומיידה שבחברון והחלו לדקור חייל. הכוח ירה בהם, פגע, אחד המחבלים נהרג במקום בעוד השני, עבד אל-פתאח א-שריף, נותר פצוע ושרוע על הארץ. אזריה הגיע לשטח כעבור מספר דקות יחד חפ"ק המ"פ אליו צוות כחובש. במקום לגשת ולטפל במחבל הפצוע, כמקובל בצה"ל, החליט אזריה לירות בראשו, מה שהוביל למותו של המחבל. מתנדבים של ארגון "בצלם" צילמו את האירוע, הסרטון הפך ויראלי בארץ ובעולם, והפך לסלע מחלוקת משמעותי במערכת הפוליטית בישראל.

המחלוקת העובדתית בתיק נסובה סביב דבריו של אזריה בסמוך לאירוע וההסבר שהוא עצמו נתן לירי במחבל. הכרעת הדין קובעת כי אזריה אמר כי ביצע את הירי מאחר והמחבל "דקר חבר שלי, מגיע לו למות". אמירה זו מבססת כביכול מניע של הריגה בזדון ופעולה "ענישתית", תוך נטילת החוק לידיים. אלא שאזריה עצמו שינה עמדתו בסמוך לאירוע וטען כי הירי נעשה מסיבות מבצעיות, וכי נוצר אצלו חשש שהמחבל עלול לנסות לתקוף שנית, או להפעיל מטען שיתכן ונשא על גופו, לאחר שראה את המחבל, מזיז את ידו.

במחלוקת העובדתית שנוצרה התגלעה גם מחלוקת מוסרית אשר פילחה את החברה הישראלית. האם התוצאה הסופית – מותו של המחבל – איננה התוצאה המבוקשת והראויה של כל ניסיון רצח של ישראלי, לא כל שכן, פיגוע כנגד חיילים ישראלים? או שמא עיקרון "טוהר הנשק" מגביל את השימוש בכוח רק לרגעי הסכנה הנשקפת, ומחייב ריסון, ואף טיפול רפואי, במי שאך לפני רגע ניסה להורגך?

התובע במשפטו של אלאור אזריה, סא"ל נדב וייסמן (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).
התובע במשפטו של אלאור אזריה, סא"ל נדב וייסמן (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

יש לציין כי הגישה השניה, גישת "טוהר הנשק", היא הגישה הנוהגת בצה"ל עשרות שנים, מהווה חלק מהאתוס שלו, ומעוגנת גם בקוד האתי הצה"לי. הגישה הראשונה חודרת לשורות צה"ל בשנים האחרונות ואישי ציבור שונים, בעיקר מן הימין, מעודדים אותה בדבריהם. מרץ 2016, מועד האירוע, היה בשלהי גל הטרור הגדול שהחל בספטמבר 2015, והשיח הציבורי היה רווי בקריאות להרג המחבלים, גם לאחר שאינם משקפים סכנה.

קו ההגנה של אזריה במשפט, אשר באופן חריג מומן ואף נוהל על ידי העיתונאי שרון גל ויוצג על ידי עורכי הדין אילן כץ ואייל בסרגליק, נטל מזה ומזה – ראשית נטען כי הייתה הצדקה מבצעית לירי ואזריה לא פעל בניגוד לפקודות, אף שמפקדיו טענו אחרת. שנית, נטען כי פעולתיו היו ראויות. לשם הצדקת טיעון זה גייסו הסניגורים אנשי צבא בכירים, בהם האלוף עוזי דיין, שהעידו כי הרג שבויים בצה"ל הוא פרקטיקה נוהגת, וכי מקרה אזריה אינו שונה מעשרות אם לא מאות מקרים אחרים שלא הגיעו לבית משפט צבאי.

הרכב השופטים, בראשות אל"מ מאיה הלר, קבע בהכרעת הדין כי "העובדה שהיה מחבל על הקרקע שביקש לקטול חיי חיילים אין בה להצדיק פעולה לא מידתית" וכי "הירי של אזריה לא עולה בקנה אחד עם הוראות הפתיחה באש". השופטים, שגזרו על אזריה שנה וחצי מאסר בפועל, נימקו זאת בצורך לעמוד בצורה ברורה על חשיבותם של ערך קדושת חיי אדם וערך טוהר הנשק בצה"ל ובחברה הישראלית בכללותה. מנגד, הם התחשבו במצבו המיוחד של אזריה ובהיותו חייל מצטיין. לקריאת גזר הדין של אלאור אזריה – הקישו כאן

אזריה ערער על הכרעת הדין, לאחר ששרון גל החליט להחליף את צוות הסניגורים והעמיד בראשו את עורך הדין חד הלשון יורם שפטל. בליבת הערעור עומדת הקביעה העובדתית המניע שאזריה עצמו נתן לפעולתו בסמוך לירי. על פי שפטל "ממצא זה (כי אזריה אמר שירה במחבל כי דקר את חברו והגיע לו למות – מ.ר.) מופרך לחלוטין" ו"סותר את הראיות הקיימות בתיק".

אביו של אזריה, צ'ארלי ועו"ד יורם שפטל במסיבת העיתונאים בה הציגו את הערעור. צילום: פלאש 90
אביו של אזריה, צ'ארלי ועו"ד יורם שפטל במסיבת העיתונאים בה הציגו את הערעור. צילום: פלאש 90

במקביל להכרעת השופטים בערעור על הרשעתו של אזריה, ניצבת בפניהם גם ההחלטה על קולת העונש של אזריה, עליה ערערה הפרקליטות הצבאית. "גזר הדין אינו ממשיך את הדרך החשובה שנסללה בהכרעת הדין", נכתב בערעור שהגישה הפרקליטות, "על המשיב הושת עונש מקל אשר אינו עולה בקנה אחד עם מעשיו וחומרתם, אינו מתיישב עם רמת הענישה הנוהגת במקרים דומים, ויתרה מכך, אינו מתיישב עם רמת הענישה הנוהגת במקרים קלים יותר".

עוד נכתב בערעור הפרקליטות כי "בהכרעת הדין העביר בית הדין הצבאי מסר נחרץ וברור באשר לקדושת החיים ולערך טוהר הנשק, והדגיש כי קיפוח חיי אדם שלא לצורך, אף אם מדובר במחבל, הוא בלתי חוקי, פסול מוסרית ומנוגד לערכי צה"ל. התביעה תדגיש את קביעותיו החד משמעיות של בית הדין כי מעשיו של אזריה לא היו פרי טעות, אלא תוצר של כוונה שנבטה בליבו להביא למותו של המחבל עקב מעשיו הקודמים".

בראש הרכב השופטים שדנו בערעור עמד נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, האלוף (מיל') דורון פיילס. לצידו ישבו בהרכב השופט (בדימוס) צבי סגל, נשיא בית הדין הארצי לעבודה השופט יגאל פליטמן, והאלופים במיל' אייל אייזנברג ואבי פלד.יש לציין כי גם ההכרעה בערעור לא תשים בהכרח קץ לפרשה: על הכרעת בית הדין הצבאי לערעורים יוכלו הצדדים לבקש רשות לערער גם לבית המשפט העליון.

בסיומם של חמשת ימי הדיון בערעור, הציע נשיא בית הדין האלוף פיילס לצדדים לפנות להליך גישור. "אנחנו לא מתעצלים לתת פסק דין, אלא חשבנו שככל שהדברים מעוררים כל מיני שאלות, לפעמים יותר טוב לראות את הדברים בלי מחלוקת", אמר. סניגורו של אזריה עו"ד יורם שפטל הודיע שהוא מסכים להצעת הגישור, וביקש מהרכב השופטים להניח על השולחן הצעה קונקרטית כדי שזו תוכל להתממש. התובע במשפט, סא"ל נדב וייסמן, סירב להצעה ודרש הכרעה שיפוטית בתיק. וייסמן אמר כי "אנחנו סברנו כל העת שצריכה להינתן בתיק הייחודי הזה הכרעה שיפוטית, כדי שעוד 10-20 שנים, כשמישהו ירצה לפתוח את ספר הדין וירצה לראות מה קרה ומה הוחלט, הוא יוכל". וייסמן הוסיף כי "כשמגיעים לעיסקאות (טיעון – מ.ר.) – אף אחד בסוף לא יודע מה קרה בהכרעה השיפוטית". על כך ענה השופט צבי סגל כי "זה סוג של משפט שצד אחד זוכה אבל שני הצדדים מפסידים".

ח"כ אורן חזן מחוץ לאולם בו ניתן גזר הדין של אלאור אזריה 21.2.2017 (צילום: דבר ראשון)
ח"כ אורן חזן מחוץ לאולם בו ניתן גזר הדין של אלאור אזריה 21.2.2017 (צילום: דבר ראשון)

השופטים נתנו לשני הצדדים זמן של שבוע כדי להחליט האם ירצו להגיע להליך גישור, שמשמעותו המעשית היא ביטולו של הערעור והגעה לעיסקת טיעון – שבה היה אזריה מודה בעבירה מינורית יותר, ונושא בעונש שיוסכם על הצדדים. השופטים ביקשו מהתובע וייסמן לדון בעניין עם הפרקליט הצבאי הראשי תא"ל שרון אפק. כעבור כמה ימים זימנה התובעת הצבאית הראשית, אלוף משנה שרון זגגי פנחס, את עו"ד שפטל לפגישה, אך זו לא הצליחה להניב הסכם פשרה.

יש להעריך כי במידה וההרשעה תישאר על כנה, יבקש עו"ד יורם שפטל, פרקליטו של אלאור אזריה עיכוב בביצוע גזר הדין, לעומת הפרקליטות שתרצה שעונשו של אזריה יחל במהרה. אזריה ירצה את עונשו בכלא הצבאי, מאחר וביצע את העבירה כאשר היה חייל.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!