הממשלה אישרה היום (ראשון) את השימוש ברזרבה תקציבית על סה"כ 3.5 מיליארד שקלים שיתחלקו בין משרדי הממשלה בתקציב 2018. הרזרבה התקציבית בסדר גודל של 3.5 מיליארד שקלים נשמרה "בצד", למקרה שבשנת 2017 יהיו הכנסות מועטות ממיסים וידרש קיצוץ בתקציב.
אלא ששנת 2017 הייתה שנה "טובה לקופת המדינה", כפי שאמר נתניהו בישיבת הממשלה היום (א'), ועודפי הגבייה צפויים להצטבר לכ-18 מיליארד שקלים עד לסוף השנה. על העודפים הגדולים בגבייה אמר נתניהו בישיבת הממשלה כי "נצטרך לראות איך מטפלים בהם עד סוף השנה", כשברקע שמועות על הורדת מסים מתוכננת לעשירונים העליונים והקטנת מס החברות.
בשבועות הקרובים תחליט הממשלה לגבי אופן השימוש ברזרבה ש"שוחררה" היום לתוך תקציב 2018 (מבלי להשפיע על גודלו של תקציב 2018, כיוון שהכסף הזה כבר כלול בתוכו, רק בסעיף שנקרא "מנגנון התכנסות") בנוסף אישרה הממשלה את הנומרטור, הכלי הפיסקלי שיגביל את הוצאותיה בשנים הקרובות.
יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, אמר הערב בגלי צה"ל כי ״3.5 מיליארד ש״ח באמת ילכו לתקציבים של המשרדים. זה סגור. בנוסף ל-3.5 מיליארד האלה אנחנו מדברים על הפחתת מיסים… מס החברות הוא מועמד". יש לציין כי מס החברות אמור לרדת גם כך וללא קשר למהלך הנוכחי לשפל חסר תקדים של 23% ב-1 לינואר 2018.
שר האוצר, משה כחלון אמר בישיבה: "כפי שניתן לראות – הצמיחה מחלחלת למטה ומהפירות נהנים העשירונים התחתונים יותר מהעשירונים העליונים. ככה נראית חברה בריאה עם חמלה שדואגת גם לאחר ולחלש". עוד הוסיף כי "ניתן לראות בעקבות חוק הנומרטור היפוך מגמה ולאחר שנים רבות חל צמצום ניכר בהיקף ההתחיבויות שלקחה הממשלה לשנים הבאות."
כאמור, במסגרת ישיבת הממשלה "שוחררה" הרזרבה בהיקף של 3.5 מיליארד ש"ח שנקבעה כמנגנון הגנה שדרש שר האוצר במסגרת התקציב הדו שנתי. אופן השימוש בכספי הרזרבה יובא לדיון בממשלה בשבועות הקרובים, כשעל הפרק המתווה להעלאת קצבאות הנכות, תכנית נטו משפחה של השר כחלון, דרישה מצד משרד הבריאות לרפורמה בביטוח הסיעודי (לו הציג השר חיים כץ הצעה למתווה) וכן הצהרות של ליברמן על הצורך להגדיל את תקציב הביטחון.
בישיבה שיבח נתניהו את הנומרטור, הכלי להגבלה עתידית של תקציב הממשלה, ואמר: "הממשלה תקבל היום תחזית הכנסות מעודכנת לשלוש השנים הקרובות על פי חוק הנומרטור. אנחנו קבענו חוק מיוחד שמאפשר לנו לשלוט בהוצאות של הממשלה ומונע גירעונות עתידיים גדולים. אני חייב להגיד שישראל היא בין מספר המדינות המתקדמות, מספר מצומצם שלהן, שמשתמשות בכלי החשוב הזה".
על השנה החולפת אמר ראש הממשלה "2017 תהיה ככל הנראה שנה מאוד מוצלחת לקופת המדינה, היא הכניסה יותר כספים מהצפוי. האתגר הגדול שלנו הוא להמשיך ולנהל את כלכלת ישראל באחריות ובזהירות, על מנת להמשיך את השגשוג תוך כדי שיתוף כל שכבות הציבור, ואנחנו נדון כמובן בזה עד סוף השנה ונצטרך להחליט איך אנחנו מטפלים ברזרבות שהצטברו".
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג התנגדה בישיבה להורדת מסים ואמרה כי על פי תמונת התקציב "ברור שהפחתת מיסים בעת הזו, שתגרע מהיקף המיסים בשנים הבאות, אינה עקבית עם עמידה ביעדים הפיסקליים בשנים הבאות. זאת ועוד, כבר היום, הגירעון מנוכה המחזור גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD, והוא צפוי להיות גבוה יותר ב-2018. המשמעות היא, שבמידה ויופחתו המיסים יהיה צריך, בהסתברות גבוהה, להעלותם כבר ב-2019. תנודתיות כזו בשיעורי המס אינה רצויה מבחינת המגזר העסקי, ואינה יכולה לסייע בהשגת יעדים ארוכי טווח שהפחתת מיסים יכולה להשיג (למשל, עידוד התמריץ לעבודה)".
"בנוסף, בעת הזו הפחתת מיסים תהיה פרו מחזורית, כלומר תרומתה להרחבת הפעילות תהיה קטנה, שכן המשק מצוי בתעסוקה מלאה. הפרו-מחזוריות תחריף אם בעקבות הפחתת המס היום, יעלה צורך בהעלאת מיסים אם וכאשר תחול האטה בפעילות".
היא הזהירה כי הפחתת מסים עלולה לפגוע בהכנסות הממשלה ביחס לשנים 2019 עד 2021 שהוצגו בישיבה, ואמרה "אם הממשלה רוצה לבצע את כל הרעיונות החשובים שהוזכרו לאחרונה: יישום המלצות ועדת הפריון ותמיכה בצמיחה בת-קיימא, הרחבת מענק העבודה, הרחבת הצהרונים, העלאת קצבאות נכים, שיפורים בתחום הסיעוד, נדרשת חשיבה מהיכן ניתן להביא את המקורות".
