היום תעלה לדיון בוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק של חה"כ אמיר אוחנה (הליכוד) לשינוי אופן מינויים של היועצים המשפטיים של השרים במשרדי הממשלה השונים. ההצעה נתקלת בהתנגדות מצד היועמ"ש אביחי מנדלבליט ובמכתב שנשלח לשרת המשפטים איילת שקד ביום חמישי, הביע מנדלבליט את התנגדותו הנחרצת למינוי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה באופן ישיר על ידי השרים, כפי שמוצע בחוק ולא באמצעות מכרז פתוח כנהוג כיום.

"השינויים המבוקשים" לדבריו, "שתכליתם העצמת מעורבותו של השר בהליך בחירתו ומינויו של היועץ המשפטי למשרד הממשלתי צפויים להביא להחלשת עצמאותו, אי תלותו, ואפקטיביות תפקודו של היועץ המשפטי למשרד ממשלתי כ'שומר סף'. החלשה שכזו תביא בתורה לפגיעה במעמדו של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה בכללותו, תחתור תחת עקרונותיו היסודיים ביותר של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ועלולה לפגוע קשות בעצמאותו, באיכותו ובאמון הציבור בו".

לטענתו הדברים נכונים הן ביחס להצעת החוק הפרטית שהגיש ח"כ אוחנה, הצעה הקובעת כי תפקיד היועץ המשפטי יהיה משרת אמון לכל דבר ועניין, והן ביחס לתזכיר החוק הממשלתי שיזמה השרה איילת שקד. יוזמה זו מבקשת למנות את היועץ המשפטי למשרד באמצעות ועדת איתור אשר תבחר חמישה מועמדים מתוכם יבחר השר – בהסכמת היועמ"ש. לדבריו התפקיד שניתן במסגרת התזכיר ליועמ"ש בהליך המינוי אינו מאיין את השפעתו המכרעת של השר על ההליך בכללותו, שהיא לדבריו העומדת ביסוד הפגיעה בעצמאות היועץ שייבחר במסגרת ההליך.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לדבריו אלו צירף מנדלבליט דברים מתוך מסקנות דו"ח ועדת אברמוביץ' אשר קבעה כי "חובתו של המשפטן הציבורי היא לחוות דעה מקצועית, כנה ומבוססת, לפי מיטב שיקול דעתו, וללא מורא מפני הדרג הנבחר והממונה", והסביר כי שינוי שיטת בחירתם של היועצים המשפטיים עלול להוביל להטיית העשייה המשפטית במשרדי הממשלה מכזו המונעת משיקולים משפטיים-מקצועיים בלבד, לכזו המונעת מרצון לפעול לשביעות רצון השר, ולהתרופפות הקשר ההדוק הקיים כיום בין יועצי המשרדים לבין היועמ"ש.

עוד הדגיש היועץ המשפטי את הבעייתיות העולה מכך שהיועץ המשפטי ממונה לתקופה של שבע שנים – תקופה ארוכה מכהונתם של מרבית השרים. ולפיכך עשוי להיווצר מצב שבו יועץ שמונה במעורבותו של שר מסויים – ימשיך ויכהן במהלך כהונתו של שר אחר, ייתכן אף יריבו הפוליטי של השר אשר מינה אותו.

"לבסוף אציין כי מעבר למכלול הקשיים המתוארים, קשה להצביע על צורך של ממש בשינוי שיטת המינוי של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה", מסכם מנדלבליט, "כפי שאף את (השרה שקד, נ.כ.) ציינת בעצמך בהזדמנויות שונות, אין כל טענה בדבר קיומו של קושי רוחבי עקרוני בעבודתם המקצועית, לא כל שכן תשתית עובדתית המצביעה על כך. מעבודתי ארוכת השנים בשירות הציבורי נוכחתי פעם אחר פעם כי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה עובדים ללא ליאות ובשיתוף פעולה עם הדרג המדיני והמקצועי לקידום מדיניות הממשלה, כפי שהותוותה על ידי הדרג המדיני, בגבולות הדין, וממלאים את מלאכתם נאמנה".

נזכיר כי איגוד המשפטנים בהסתדרות מתנגד אף הוא לשינויי החקיקה בין היתר בטענה כי החקיקה פוגעת בשוויוניות ההליך, ובאופק התקדמותם של משפטנים העובדים בשירות הציבורי.