חברי שדולת הכנסת למען תושבי מפרץ חיפה גינו אמש (שני),במילים חריפות, את הרעיון להקים מועצה תעשייתית באזור. משרד הפנים נראה בודד בתמיכתו בתכנית, שעשויה להקל על בתי הזיקוק לנפט (בז"ן) ועל החברה הממשלתית תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ" (תש"ן), וגם תמיכה זו לא מובטחת. למרות זאת, האיום בהקמת מועצה כזו  – מעין רשות מוניציפלית נפרדת, שממונה על ידי משרד הפנים ותפקיע את השליטה באזור מהרשויות המקומיות – ימשיך להיות אפשרי, לצד האיום להעביר את סמכויות רישוי העסקים מהרשויות המקומיות לידי הממשלה. חברי הכנסת העלו השערה שהיוזמה היא, למעשה, רק ניסיון להתיש את כל העוסקים בנושא וכי אין כוונה להוציא אותה לפועל.

בכינוס חירום שיזמה אתמול יו"ר השדולה, ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני), טענה חברת הכנסת את ההצעה כשקולה ל"לתת לחתולים לשמור על השמנת". סגן השר להגנת הסביבה, ירון מזוז, הוסיף כי "המתכונת הנוכחית של המועצה התעשייתית היא גזר דין מוות למטרופולין תושבי חיפה והקריות". בעבר, תמך סגן השר בהקמת מועצה – לטענתו, בהרכב אחר – אך כעת הוא מתנגד לה בתוקף.

חברי הכנסת יעל כהן פארן ירון מזוז ואכרם חסון בכינוס החירום כנגד מועצה תעשייתית במפרץ חיפה (צילום: ארז רביב)

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) תהתה, "את מי זה משרת? את התושבים? מאיפה עלה הרעיון הזה?", וכשנציגת משרד הפנים לא ענתה ישירות לשאלה, השיב ח"כ אכרם חסון (כולנו): "שני אנשים – יו"ר בז"ן ויו"ר תש"ן".

תמיכה תעשייתית

מנכ"ל בז"ן, אבנר מימון, הודיע בתחילת השבוע על התפטרותו, ולא היה מעוניין להגיב לשאלות 'דבר ראשון'. עם זאת, לפני כחודשיים התייחס מימון לנושא, במסגרת כנס של חברת רואי החשבון BDO.  במהלך בפאנל בנושא רגולציה, בו השתתף, אמר מימון כי מועצה תעשייתית היא אפשרות אחת, והשנייה היא "שירושלים תנהל את חיפה", רמז לכוונה עליה הכריזו ח"כ גפני (יהדות התורה) והשרה איילת שקד (הבית היהודי) להפקיע מרשויות מקומיות סמכויות לרישוי עסקים של תשתיות ומפעלים אסטרטגיים. עוד אמר אז כי הרגולציה לא יציבה, חסרת איזונים וחונקת את יכולתה התעשייה להתפתח.

באותו הפאנל השתתף גם מנכ"ל חיפה כימיקלים, נדב שחר, שהתלונן על "רגולציה מטעם הציבור" שלא מקבלת את ההחלטות של המוסדות המוסמכים, כמו המשרד להגנת הסביבה, ומפעילה לחצים להחמיר אותה באופן שיחייב את הממשלה לפשט תהליכי רגולציה, אם ברצונה למנוע מהתעשייה להיעלם".

נציג משרד הכלכלה בדיון היה קשוב לצורכי התעשיינים, והציג תכניות להקלות שונות בתחומי הרגולציה. חן הרצוג, מ-BDO, קבל על כך שהמדינה חסרת חזון כלפי עתיד התעשייה, והפעלת רגולציה ללא חזון, כך טען, היא מתכון לדעיכת התעשייה.

פעילי ארגוני הסביבה בכנסת חיזקו, מהזווית ההפוכה, את דבריהם של מימון ושחר. הפעילים ציינו שיפור בנכונות של רשויות הפיקוח והאכיפה לחייב את התעשיינים לעמוד במחויבויות הסביבתיות שלהם, תוך ציון העתירה שהגישו מספר רב של רשויות מקומיות במפרץ כנגד הרחבת בז"ן, ופיקוח תקיף יותר מטעם המשרד להגנת הסביבה  – הכולל צווים ובהם קנסות כספיים. בהמשך לחששות של התעשיינים, ציינו הפעילים כי שינויים אלו אינם מספקים, וכי ראוי לחזק את הגופים יותר, כך שמפעלים שלא יצליחו להתמודד עם החמרה בדרישות ייאלצו להיסגר.

בעיריית חיפה מתקיים כיום שיתוף פעולה ותיאום מדיניות עם שורה של ארגוני סביבה, שבעבר היו עויינים זה לזה. פרופסור אהוד קינן, מחבר דוח המומחים בנושא מיכל האמוניה, אמר בכינוס כי "יש כאן חולשה של השלטון. יש פער אמון גדול בין האזרחים לשלטון המרכזי. מי שמייצג את האזרחים בצורה טובה יותר אלו הרשויות המקומיות, שזוכות לאמון רב יותר". לכן, הביע קינן מחאה על הכוונות להחליש רשויות מקומיות, תוך חיזוק משרד הפנים, בתחום הפיקוח על המפעלים.

בעוד הפעילים תיארו את היוזמות כ"ענישה" כנגד הצלחותיהם היחסיות בנושא סגירת מיכל האמוניה, הקשורות בשיתוף הפעולה עם רשויות מקומיות, בתעשייה מרגישים רדופים, ומוכנים לנסות לקדם כל יוזמה כדי להקל עליהם את הלחץ המתגבר, ותוהים מי ירצה להשקיע בעסקים שבהם הכללים משתנים באופן תכוף. הם מקווים כי מועצה תעשייתית תצליח להפעיל רגולציה באופן מקצועי, וללא מה שהם מכנים "השפעות פופוליסטיות".

התנגדות בכל המישורים

את הטענות המקצועיות, הפשוטות והבהירות, כנגד רעיון המועצה התעשייתית במפרץ, הציג ד"ר ארי ונגר מארגון "אדם טבע ודין", שאמר כי "זה לא רעיון רע, אלא רעיון רע מאוד. הוא יחזיר אותנו שנים אחורה".

לטענתו, "מבחינת זיהום אוויר, זה חסר שחר לנהל שתי מערכות פיקוח. כאילו שלאוויר יש גבולות. יש נמל, תחנות כוח ותחנות דלק שינוהלו בפיקוח הרגיל. יהיו ויכוחים על סמכויות וגם על נתונים. יש קשר בין מוקד הפליטה לבין מה שנמצא בסוף בסביבה, אז האם ייווצר מצב בו המועצה תקיים בדיקה בתוך שטח השיפוט שלה, אבל לא תקיים אחת בסביבה המקיפה? זה הולך להיות חלם טוטאלי".

"ראוי לראות את כל הזיהום במפרץ כמכלול אחד, מכל המקורות, ולבנות מערכת אכיפה משמעותית" הוסיף, "כלכלית זה בעל משמעות אדירה, גריעת כספים מהרשויות. יש החלטת ממשלה לעשות תסקיר השפעה על המדיניות, כדי להפחית רגולציה. אף אחד לא עשה סקר כזה כאן, וכאן לא מדובר בשינוי רגולציה קטן, אלא שינוי רגולטור. לא בדקו כלום. אין שום עבודת רקע ואין תחזית כלכלית".

"להבנתנו, אדם טבע ודין, יש חוות דעת משפטית שמאפשרת להקים מועצה רק באזור כפרי, אז זה מצריך שינויי חקיקה, כי הרעיון הזה אפילו לא חוקי כעת. החלופה הזו שערורייתית ומקוממת, גם אם לשמור על המצב הקיים זה לא אופטימלי" אמר ונגר, "כל הרשויות ספגו מאיתנו ביקורת בעבר ובצדק, אבל לא נשפוך את התינוק עם המים, צריך לחזק אותם, מועצה תעשייתית זו הצעה מגונה".

שייק'ה שצברגר, בכיר לשעבר ברפא"ל בתחום הטילים, הזהיר מפני צפיפות של חומרים מסוכנים, שהופכים את המפרץ כולו למטרה צבאית מעולה בעבור נשק לא מדוייק כמו מקבצי הקטיושות שבידי חיזבאללה. לדבריו,  המענה לכך צריך להיות הטמנת מיכלים באדמה ופיזור אחרים באתרים רבים וקטנים, ולא ההגברה המתוכננת של ריכוזם במקום אחד.

מול החשש מפגיעה כלכלית בשל סגירת המפעלים, הוצג בכינוס אתמול התקדים של יקנעם, שסגירת המפעל התעשייתי סולתם, שהעסיק אלפי עובדים, לא הובילה למשבר, אלא דווקא לצמיחה בזכות פיתוח כלכלי של תעשיות חדשניות, המעסיקות כיום כמעט פי 5 עובדים ממה שהעסיק המפעל הגדול.

עם זאת, חשוב לזכור כי בעוד המפעל המושבת של חיפה כימיקלים מייצא כמעט את כל תוצרתו, ועל כן יש לו תועלת כלכלית בלבד, הרי שלתעשיות הפטרוכימיות של בז"ן יש ערך אסטרטגי בתחומי הדלקים וגז הבישול, עבורם אין כיום חלופה מקומית פשוטה.

ואלי מדובר בכלל בעז?

ברמה הפוליטית, ניתחו חברי הכנסת את דיוני הוועדה הגאוגרפית של משרד הפנים – הבודקת את רעיון המועצה התעשייתית במפרץ – כאיום שנועד להתיש את הרשויות, את חברי הכנסת ואת הפעילים הסביבתיים. זאת בזמן שברור לכולם שאין טעם אמיתי להקים אותה.

לצד איום זה, אמרה כהן פארן כי "על במת הכנסת הודיע סגן השר, משולם נהרי, שיש תזכיר חוק ושהוא בכתיבה. זה לא הוקפא. זה בדרך". מדובר בהצעת חוק שתפקיע מרשויות מקומיות את הסמכות שלהן לגבי רישוי עסקים של מתקני תשתית ומפעלים שיוגדרו אסטרטגיים, ותעביר אותן למדינה. המהלך קרם עור וגידים לאור מאבק עובדי מפעל חיפה כימיקלים צפון, שעיריית חיפה מסרבת לחדש עבורו את רישוי העסק, אך סביר יותר שביכולתו לסייע דווקא לבז"ן.

חברי הכנסת יעל כהן פארן ירון מזוז ואכרם חסון בכינוס החירום כנגד מועצה תעשייתית במפרץ חיפה (צילום: ארז רביב)

על המועצה התעשייתית אמרה כהן פארן כי "זו עז שנועדה לבזבז את זמננו ולהסיט אותנו מלהתעסק בדברים החשובים באמת". כלומר, לאור הצלחות ראשוניות לשינוי מאזן הכוחות במפרץ לרעת התעשיינים, פועלים בממשלה לשנות את כללי המשחק, כך שיחלישו את הפיקוח והאכיפה.

הצעות אלו, גרמו לאזרחים הפעילים בארגוני הסביבה למתן את הביקורת שלהם על המשרד להגנת הסביבה ועל הרשויות המקומיות, תוך הצגת דרישה דווקא לחזק אותם. בינתיים, נראה כי כל השחקנים במאבק על מפרץ חיפה – משרדי הממשלה, התעשיינים, עובדי המפעלים הרשויות והאזרחים – מקיימים ביניהם אמון מינימלי לכל היותר.