עו"ד גלי עציון, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה של נעמת, עוסקת בין השאר בקידום חקיקה בנושאי נשים. "הייתה כנסת לא פשוטה בכלל", אומרת עציון, "זה לא שלא היו דברים טובים שקרו בכנסת האחרונה, אבל בסך הכל היה קשה מאד להתקדם". "חקיקה, אומרת עציון, "זה לא חזות הכל. לפעמים חברי וחברות כנסת מנסים לקדם חקיקה כמוצא לתסכול מסוים, שנובע מאי אכיפה של החוקים הקיימים. וזה עלול להביא אותנו לפעמים לחקיקת יתר. כבר כיום יש לנו לא מעט חוקים טובים, שאם היינו ממצים ואוכפים אותם הייתי אומרת דיינו".
אילו דברים לא קודמו כמו שצריך היה לדעתך?
"כל הנושא של דיני משפחה נמצא במעין בוקה ומבולקה. צריכה להיות הסדרה, הבניה של שיקול דעת לבתי המשפט לענייני משפחה, לדוגמא בנושא אחריות הורית, בנושא מזונות".
הקואליציה ניסתה לשנות את "חזקת הגיל הרך", כלומר את ההלכה המשפטית שקובעת שהילדים נותרים בחזקת האם בעת גירושין. האופוזיציה הצליחה למנוע זאת וראתה בכך הישג גדול.
"אני חושבת שהנושא הזה דורש הסתכלות מחודשת", אומרת עציון. "בינתיים בגלל אי-החקיקה, בבתי המשפט כמעט כל אולם עושה מה שהוא מוצא לנכון. בתי המשפט "רכבו אל האופק", לפעמים בניגוד ממש לחוק הכתוב ולמרות, שבית המשפט העליון קרא אותם לסדר. הגיע הזמן להסדרה מחדש של הנושא, מתוך מחשבה תחילה".
"גם בכל הנוגע לטיפול בגיל הפרישה לנשים היה כאן פספוס גדול", ממשיכה עציון. "ההישג המשמעותי שהשגנו הוא שלא תתאפשר עוד העלאה של גיל הפרישה בדרך של "טייס אוטומטי", לפני שיתקיים דיון מעמיק בוועדות בכנסת. אנחנו, ואני באופן אישי, לא מתנגדות בעיקרון להעלאת גיל הפרישה, אבל ראשית צריך להבין שלא מדובר בהבטחת עבודה עד גיל הפרישה, אלא בדחיית המועד שבו נשים מבוגרות תהיינה זכאיות לקבל את קצבת הזקנה שלהן. אם אישה לא מוצאת עבודה כבר מגיל 55 לדוגמא, או אפילו לפני כן, שזה מצב די שכיח, מה היא אמורה לעשות?".
"בישראל, כמו בשאר העולם, יש בעיה קשה של גילנות, אפליה על בסיס גיל, והיא יותר חריפה ביחס לנשים. צריכה להיות ראיה הוליסטית של הדברים, ובמסגרת הזו ניתן לטפל גם בנושא של גיל הפרישה. אז נכון שהצלחנו לעצור את ההעלאה האוטומטית, אבל בעיני היה כאן קצת פספוס כי לא טופלו נושאים מהותיים וצריך להגיע להסדרה בנושא, מרצון ובלי שיכופפו את ידינו לאחור".
"בישראל יש בעיה קשה של גילנות, אפליה על בסיס גיל, והיא חריפה יותר כלפי נשים"
עציון מסמנת מטרות לכנסת ה-21, זו שתבחר ב-9 באפריל. "חשוב מאד לפעול לאיזרוח של דיני המשפחה, כי אנחנו נמצאות כבר כנראה בתוך מדרון חלקלק בנושא זה". עציון מתכוונת בדבריה ל"בג"ץ הבוגדת", החלטה שנויה במחלוקת של בית המשפט העליון שאישרר החלטת בית הדין הרבני הגדול לשלול מאישה את זכויותיה הכספיות בעת גירושין בגלל ש"בגדה" בבעלה במהלך הנישואים. על החלטה זו הוגשה בקשה לדיון נוסף, ונעמת ביקשה להצטרף לדיון במעמד "ידידת בית המשפט".
"חשוב מאד יהיה גם לעשות רפורמה גדולה בתחום האלימות במשפחה, להשקיע משאבים, גם במניעת מצבי קיצון, מתן מענה טיפולי לגברים אלימים וגם בטיפול בילדים שחיים בצל האלימות הזו. על מנת 'לשבור את השרשרת ולמנוע את הדור הבא של אלימות במשפחה'. וושא נוסף שבכוונתנו לקדם הוא עידוד אבות לצאת לתקופת הורות משמעותית. לדעתי עשויה להיות לכך השפעה מרחיקת לכת על השוויון בין המינים בישראל בבית ובשוק העבודה. וחשוב להילחם בכל נושא ההדרה, שמרים שוב ראש מחדש".
כיצד השפיע ריבוי הנשים היחסי בכנסת האחרונה (36 חברות כנסת, מספר שיא)?
"אני לא בטוחה שעצם הימצאותן של נשים חברות כנסת זה מספיק כדי לשנות. היו גם מקרים, שחברות כנסת הצביעו באופן שלא מקדם נשים וחברי כנסת גברים היו איתנו. ולכן לא תמיד זה מספיק, אבל ללא ספק עצם העובדה שיש ייצוג נשי בכנסת זה מסר חשוב של שוויון וחשוב לקדם את זה".
עציון מגדירה עצמה כ"אופטימיסטית חסרת תקנה". שאלנו אותה כיצד האופטימיות עולה בקנה אחד עם הקשיים שתיארה. "בסך הכל אני רואה שנשים לא מוותרות, דוחפות כל פעם קדימה, משיגות עוד ועוד יעדים. לא בקלות, זה נכון, אבל לא מוותרות. וזו בדיוק הסיבה שאנחנו רואים היום הרבה ניסיונות "לצמצם" את הנשים למשבצת שהייתה מנת חלקן בעבר יש גורמים שפשוט בהיסטריה (למשל כל נושא ההדרה בצבא נובע מהעובדה, שיותר ויותר נשים דתיות מבקשות היום להתגייס. בסך הכל, היאז אומרת, "הכיוון חיובי, אבל הדרך עוד ארוכה וקשה" אבל חייבים להמשיך, בשבילנו ובשביל הבנות והבנים שלנו.
