שר האוצר משה כחלון ויו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין נפגשו אתמול (חמישי) והסכימו אילו מהסעיפים יוצאו ואילו יישארו בחוק ההסדרים שיונח על שולחן הכנסת בצמוד לתקציב 2017-2018. על פי הסיכומים, יישארו בחוק ההסדרים בין השאר החוק הקובע מיסוי דירה שלישית, הרפורמה בתחום הגז הביתי, שינוי באופן המיסוי של רווחי חברי הקיבוצים ועוד. מחוץ לחוק נותרו כ-30 חוקים אשר יצטרכו לעבור חקיקה רגילה במידה ויהיה האוצר עוד מעוניין ליישמם, ביניהם יישום ההמלצות של הוועדה לייעול שוק ההימורים.
הדיונים בחוק ההסדרים החלו בין השניים בעקבות ביקורתו של אדלשטיין על היקף החוק השנה וטען כי הוא מהווה "פגיעה חמורה בכנסת". חוק ההסדרים, שחוקק על רקע המשבר הכלכלי בשנות ה-80, ספג ביקורת רבה בשנים האחרונות כך שהוא מהווה מסלול "עוקף כנסת", בכך שהוא מביא בפניה אוסף חוקים במקשה אחת אשר אישורם צמוד לאישור תקציב המדינה. על רקע טענות אלה טוענים השניים בהודעה שהוציאו כי ההסכמות אליהן הגיעו יאפשרו איזון בין מטרות כלכליות שונות לבין שמירה על הליכי חקיקה תקינים. עם זאת יש לציין כי החוק נותר גדול יחסית, וזאת בין השאר בשל היות התקציב המוצע דו שנתי, מה שגורם לכך שלא ייחקק חוק הסדרים נוסף בשנתיים הקרובות.
בחוק יישארו כאמור כמה מהרפורמות המרכזיות אותן חרט כחלון על דגלו. על רקע הסערה הציבורית שעורר חוק מיסוי דירה שלישית, הסכימו השניים כי הוא יישאר בחוק ההסדרים, ולא יפוצל להליך חקיקה רגיל. החוק הקובע מס מיוחד על המחזיקים בשלוש דירות ומעלה צפוי לעלות לדיון בוועדת הכספים לאחר שיאושר במסגרת חוק ההסדרים.
גם החוק הקובע כי בקיבוצים מתחדשים ישלמו החברים מס הכנסה וביטוח לאומי באופן פרסונלי ולא גלובלי נשאר בפנים. על רקע התנגדותה של התנועה הקיבוצית לחוק, נקבע כי החוק ידון בין רשות המסים, ביטוח לאומי והתנועה הקיבוצית, במטרה לגבש הסכמה משותפת כלפי אופן יישומו.
חוקים בולטים אחרים שנשארו במסגרת החוק:
פתיחת ענף התמרוקים לייבוא, אשר בנוגע אליה הובע החשש שהיא חושפת את ענף התמרוקים הישראלי לתחרות גדולה יותר ועלולה לפגוע בפרנסתם של העובדים בתחום.
הרפורמה במכון התקנים, שבמרכזה שינוי הרכב הוועדות במכון התקנים.
הפרטת מערך השידורים של 'עידן פלוס', אשר נועדה להביא לתחרות בתחום שידורי הטלוויזיה, וכן הרפורמה שפותחת את שוק התקשורת הקווית לתחרות. רפורמה זו עלולה לפגוע בחברת בזק הנמצאת בבעלות שאול אלוביץ' המקורב לנתניהו, ויש הצופים שעוד נכונה לה התנגדות משמעותית.
בתחום הרווחה והעבודה תוצע רפורמה בחיסכון הפנסיוני לעצמאיים, תוספת ותק לקצבת זקנה והעלאת גמלת הבטחת הכנסה לקשישים.
כמו כן, במסגרת החוק תקודם התחרות במשק הגז הביתי (גפ"ם), חיבור מפעלי תעשייה לרשת הגז הטבעי, וכן הכנסת טכנולוגיה המאפשרת נסיעה במוניות משותפות.
בתחום המיסוי תיכלל הרפורמה למיסוי חברות ארנק, שינוי מדרגות המס והפחתת מס החברות. הורדת מס החברות המתוכננת בחוק קובעת כי עד 2018 ירד המס לרמה של 23%, מהנמוכות אי פעם. בכך ממשיך למעשה מתווה הורדת המס של נתניהו, שנקטע על ידי וועדת טרכטנברג שהמליצה להעלות את המס.
כאמור, לפי דרישת הכנסת הוצאו מהצעת החוק כ-30 נושאים. בין השאר הוצא מהחוק יישום המלצות הוועדה לייעול ענף ההימורים, ביניהן הגבלת הרווחים של מפעל הפיס והטוטו, הגבלות על פרסום הימורים והקצאת תקציב למלחמה בהימורים הבלתי חוקיים.
שר האוצר, משה כחלון התייחס להסכמות ואמר: "ההבנות אליהן הגענו מאפשרות לנו להמשיך ולהוביל מדיניות חסרת פשרות להגברת התחרותיות במשק, צמצום הפערים החברתיים, הפחתת נטל המס והגברת הצמיחה. אני מודה ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אשר היה קשוב לאורך כל המשא ומתן לצרכי המשק והאזרחים ושההבנות אליהן הגענו עמו יחזקו את הכלכלה הישראלית ויטיבו עם הציבור, וזאת תוך שמירה על מעמדה של הכנסת."
יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין: "אני שמח שבסופו של יום הצלחנו לצמצם את הצעת החוק כך שוועדות הכנסת תוכלנה לדון בכל אחד מהנושאים באופן המתבקש. אני קורא לממשלה להפיק לקחים מהתהליך שעברנו בשבועות האחרונים, ולהבא להגיש לכנסת במסגרת הצעת חוק ההסדרים, אך ורק נושאים שיש להם זיקה ברורה לתקציב המדינה ולצמיחה כלכלית."
יו״ר הקואליציה, דוד ביטן, שלקח חלק במו״מ אמר: ״במאמץ משותף של הכנסת והממשלה הגענו להסכמה על הוצאתם או פיצולים של כ-30 חוקים מחוק ההסדרים, בעוד יתר החוקים (כ-52) יידונו במסגרת הועדות בכנסת. הסכמות אלו יש בהן איזון בין הצורך לקדם את התקציב לבין חובתנו לשמור על האינטרס של אזרחי המדינה.״
מנגד, זכו הסכמות אלה כצפוי גם להתנגדויות רבות.
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) תקף ההסכמות ואמר כי הן "שערוריה". לדבריו, "הוציאו עיזים והותירו 50 חוקים בעלי משמעות עצומה לאזרחי ישראל לדיון שטחי ורדוד".
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) אמר כי ההסכמות "מסמלות שחיקה משמעותית נוספת של הכנסת מול הממשלה והפיכתה לחותמת גומי בהליך התקציב; על הגל של תקציב חסר מעוף מקדמת הממשלה מהלכים באופן חפוז וחסר אחריות שלא מביאים שום בשורה חברתית לאזרחי ישראל. השכר עומד במקום והעוני נותר מהגבוהים במערב-לכל אלה אין לכחלון ולתקציב הנפסד שלו שום תשובה."
בתנועה למשילות ודמוקרטיה, אמרו בתגובה כי: "יותר מדי נושאים מהותיים נכללים בחוק ההסדרים גם השנה. מציאות זו פוגעת במעמד הכנסת ולא מאפשרת לנבחרי הציבור לקבל החלטות בדרך המלך. לצערנו חוק ההסדרים כפי שהוא, מחליש את מעמד הרשות המחוקקת"
