אחרי יום דיונים ארוך במליאת הכנסת, שנמשך אל תוך השעות הקטנות של הלילה, אושרו תקציב המדינה הדו שנתי וחוק ההסדרים לשנים 208-2017. התקציב עבר ברוב של 60 תומכים מול 48 מתנגדים. התקציב לשנת 2017 יעמוד על 359.7 מיליארד שקלים ולשנת 2018 על 376.7 מיליארד שקלים.

"התקציב שאושר היום הוא תקציב חברתי ועיוור צבעים" אמר שר האוצר משה כחלון, "תקציב שעוזר ומסייע לכל שכבות האוכלוסייה. התקציב הזה הוא של כל אזרחי המדינה. לא ימין, שמאל או מרכז. תקציב חברתי שנותן מענה לכל תחומי חיינו. זהו תקציב של צמיחה, צמצום הפערים החברתיים, הגדלת ההוצאה הציבורית, הפחתת מסים והמשך התנופה של כל משרדי הממשלה בדגש על המשרדים החברתיים".

כצפוי, מעל 200 הסתייגויות שהגישו חברי האופוזיציה נדחו. הסתייגות אחת שאושרה, ועוררה סערה קטנה, הייתה הסתייגותו של ח"כ רועי פולקמן (כולנו) בסעיף חוק ההסדרים הנוגע למס על דירה שלישית. שותפיו של פולקמן לוועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) וח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) זעמו על השינוי שהכניס פולקמן, ברגע האחרון, לחוק שאושר בוועדה אחרי שעות ארוכות של דיונים. גפני ופורר איימו לפגוע בהמשך אישור הסעיפים הבאים לחוק ההסדרים. המהומה הקטנה גרמה להפסקת הדיונים למספר דקות עד ששר האוצר, כחלון הגיע אל המליאה ופייס את השניים.

החשיפה של ח"כ מרגלית

מעבר לכך, מרבית ההצבעה עברה ללא אירועים מיוחדים למעט רגע אחד בו נעצר הדיון כשחברי סיעת המחנה הציוני יצאו מהמליאה במחאה על כך שראש הממשלה נתניהו לא היה נוכח בדיון. אחת מיציאותיו של נתניהו מהדיון, שנעשה תוך ביצוע תנועת יד של ביטול כלפי הדובר, ח"כ אראל מרגלית.

נתניהו יצא בתחילת דבריו של מרגלית, אך הוא כבר ידע מה הוא הולך להגיד, בשל העובדה שמרגלית הקדים לנאומו מכתב ליועץ המשפטי לממשלה עם דרישה שיפתח בחקירה פלילית כנגד ראש הממשלה. מעל הדוכן חשף מרגלית פרטים שהגיעו אליו, לטענתו, בעקבות פגישות שקיים באירופה. על פי המידע שחשף מרגלית החברה שבונה עבור צה"ל את ספינות הקרב, סער 6, נמצאת בבעלות כמעט מלאה של שר הביטחון הלבנוני, אדם המקורב לחיזבאללה. על פי הפרטים שמסר מרגלית, שהיו מפתיעים למדי שלא לומר מסמרי שיער, ושודרו כמעט במקביל כדיווח בחדשות ערוץ 2, החברה פועלת באמצעות חברת חזית אירופית, אך הבעלות היא ידועה. עוד טען מרגלית כי יש לו מידע הקושר שליחים של המדינה שביקשו מנציגי החברה להחליף את שמה הערבי לשם בעל מצלול גרמני וכך להסתיר את הקשר. המליאה סערה בעקבות דבריו של מרגלית.

נתניהו עצמו לא נראה נרגש. כבר בתחילת הדיון הודיע בעמוד הפייסבוק שלו שמדי פעם ינצל את השעות שבהן הכנסת דנה בתקציב כדי להעלות פוסטים מצולמים. בעקבות המחאה שהתעוררה בשל אי נוכחותו נכנס ראש הממשלה, ואת השעות הבאות של הדיון בילה נתניהו בכיסאו, כשהוא מעביר את הזמן בקריאת עיתונים.

מה יעשו עכשיו במשרד האוצר?

עבור כחלון, שזהו התקציב השני אותו הוא מעביר כשר אוצר,  מדובר כנראה בצעד המשמעותי ביותר אותו יעשה כשר בקדנציה הנוכחית. אל התקציב וחוק ההסדרים הכניס כחלון רפורמות רבות התואמות את השקפתו ואת היעדים שהציב לעצמו. בכנסת התבדחו מה יעשו עכשיו כחלון ואנשי אגף התקציבים. בדרך כלל הם משקיעים חצי שנה בבניית התקציב וחצי שנה בקידום רפורמות מבניות לחוק ההסדרים. הזמן הפנוי בעקבות אישור התקציב לשנתיים עלול, חלילה, להביא לגל של רפורמות. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני הכריז בימים האחרונים כי בכוונתו לקדם מהלך שיביא לצמצום מדורג של חוק ההסדרים עד להעלמתו תוך שנים ספורות.

מבחינת כחלון יוקר המחיה הוא שם המשחק. רוב הרפורמות שהעביר עוסקות בנושא זה מכיוונים שונים במטרה לגרום לענפים שונים בשוק להיות תחרותיים יותר, מתוך אמונה שהתחרות תוביל לירידת מחירים. בין הרפורמות המרכזיות שמופיעות בחוק ההסדרים ניתן למצוא את הרפורמה בשוק האשראי, הרפורמה במכון התקנים, פתיחת שוק הטואלטיקה לייבוא, הרפורמה במשק הביוב והתיקונים בתחום רישוי העסקים.

בתחום המסים התקציב הדו-שנתי החדש מתאפיין במגמה של הקלות מפליגות לתאגידי ההיי טק החזקים והורדת מס החברות בשני אחוזים עד לרמה של 23%.  כחלון מקווה כי הקלות מס לחברות, יביאו אותן להשקיע יותר במשק הישראלי ויסייעו להוציא אותו מההאטה של השנים האחרונות. גם מס ההכנסה צפוי לרדת קצת, בעקבות ריווח של המדרגות על פיהן מחושב המס. המע"מ, שמהווה את נטל המס המרכזי על השכבות החלשות יישאר ברמה גבוהה של 17%.