1. תקציב דו שנתי בתחפושת

בספטמבר האחרון, בעקבות עתירה שהגיש המרכז האקדמי למשפט ועסקים, קבע בג"ץ כי הממשלה לא תוכל לאשר תקציב דו שנתי בהוראת שעה כפי שעשתה בתקציב 2018-2017. שופטי בג"ץ טענו כי מדובר במהלך שפוגע בדמוקרטיה, בריבונות הכנסת ובמהותם של חוקי היסוד שחוק תקציב המדינה נמנה עימם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאהב מאוד את הטריק של תקציב דו שנתי – סך הכל הוא חוסך לו הרבה כאב ראש, מקבע את המדיניות שלו לתקופה ארוכה ומייצב את הממשלה שלו – מצא פטנט חדש: מאשרים את התקציב לשנה הבאה כבר בתחילת השנה הנוכחית. אמנם הממשלה תאשר ביום חמישי תקציב לשנה אחת בלבד, אבל מעולם לא אישרה ממשלה בישראל תקציב שנתי שנה מראש, למעט במקרים שבהם אושר תקציב דו שנתי.

תקציב המדינה בפורמט דיגיטלי (צילום: יצחק הררי דוברות הכנסת).

כשנתניהו דחף את כחלון לאשר תקציב דו שנתי לשנים 2018-2017, שר האוצר משה כחלון בכלל לא התלהב מהרעיון. אנשי משרד האוצר טענו אז כי יש קושי בהכנת תקציב לשנתיים מאחר והתחזיות לא אמינות בטווח זמן כל כך ארוך. בסופו של דבר נתניהו קיבל את מבוקשו. כחלון כנראה למד בשנה האחרונה לאהוב את התקציב הדו שנתי, את השקט שהוא נותן לו כדי להריץ את תכניות 'נטו כחלון' השונות, ולכן קפץ על הרעיון לאשר את תקציב 2019 כבר עכשיו. גם ההתנגדות של בכירי אגף התקציבים נעלמה. כנראה שהם למדו בשנה האחרונה לבצע תחזיות טובות יותר.

בסופו של דבר אישור תקציב 2019 בינואר בממשלה, ובמרץ בכנסת, הוא תרגיל שמאפשר לממשלה לחיות בלי ולהרגיש עם. החוק אמנם קובע רק את המועד האחרון לאישור התקציב, אבל הוא לא קובע את המועד המוקדם ביותר בו ממשלה יכולה לאשר אותו.

בשיטת התקציב המקדים הממשלה מאשרת כל פעם רק את השנה השנייה של התקציב הדו שנתי. הראשונה כביכול, אושרה כבר בשנה שעברה.

2. סוף עידן הכללים הפיסקליים?

על פי הדיווחים, בשבוע שעבר התכנסו ראש הממשלה, שר האוצר ונגידת בנק ישראל לדון במסגרת התקציב שיוגש השבוע לממשלה. בפעם הראשונה מאז חוקקו הכללים הפיסקליים, התקיים דיון של קברניטי המשק הדן בשאלת הרלוונטיות של כלל ההוצאה וכלל הגרעון. הנגידה, שתמכה בעמדת שר האוצר כי יש לבחון מחדש את הצורך בכלל ההוצאה, התנגדה להעלאת הגרעון מעבר ל 2.9%.

ראש הממשלהֿ בנימין נתניהו; שר האוצר; משה כחלון; נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג (צילום: פלאש 90).

עדיין לא ברור מה יהיה גודל התקציב שיוגש לשרים ביום חמישי, אבל אפשר לומר בביטחון כי כחלון מתכנן הגדלה של הגרעון מ 2.5% ל 2.9%  וכנראה גם ינסה לעקוף בדרך כלשהי את כלל ההוצאה הקובע הגדלה של התקציב משנה לשנה ב 2.6% בלבד.

ייתכן והממשלה תאשר את הרחבה של התקציב מבלי לגעת בכללים הפיסקאליים אלא כמו שנעשה בשנים קודמות, היא תיצור מעקף זמני. אבל לפי הדיווחים שיצאו מהפגישה המשולשת, אפשר לומר כי האסימון נפל ובמשרד האוצר כבר לא מקדשים את כללי החנק התקציבי.

3. קיצוצים

על אף הכוונה להרחיב את מסגרת התקציב, הממשלה תאלץ כנראה לאשר קיצוצים בתקציב 2019. הסיבה לכך נעוצה בהתחייבויות שונות (ומוצדקות לרוב) שמתכוונת לקחת על עצמה הממשלה. העלאת קצבאות הנכים, הרפורמה בביטוח הסיעודי תכניות נטו כחלון ועוד.

שלט קמפיין הבחירות של כחלון, פברואר 2015 (צילום: דניאל שטרית \ פלאש90)

כדי לעמוד בהתחייבויות הללו, ולשמור על פריצה מוגבלת יחסית של הכללים הפיסקליים, תאלץ הממשלה לקצץ קרוב לעשרה מיליארד שקלים. מאיפה יקצצו? באוצר מכינים שורה של אופציות  – מקיצוץ בתקני משרד החוץ ועד למשיכת כספי קרן הניקיון (שצוברת את כספי הפיקדון על בקבוקים לטובת פרויקטים של מיחזור ואיכות הסביבה). השרים יעמדו על הרגליים האחוריות כדי למנוע את הפגיעה במשרדיהם והח"כים ינסו לשמור על הכספים הקואליציוניים, בסופו של דבר הם כנראה יתקפלו.

במשרד האוצר יודעים להבטיח למי שצריך את מה שצריך כדי להעביר את ההחלטות שהם רוצים להעביר. כשהעבירו את תקציב 2018-2017 בממשלה, אחרי לילה ארוך יצאו השרים בהודעות לתקשורת על איך הצליחו לשמור על תקציבי משרדיהם ואף להגדיל אותם.

בפועל האוצר העביר את הקיצוץ שביקש להעביר ונתן לשרים צ'ופרים קטנים שיוכלו לצאת איתם לתקשורת. בסמוך לחדר הישיבות של הממשלה יישבו מנכ"ל משרד האוצר והממונה על התקציבים וינהלו את המשאים והמתנים עם השרים שיצאו ויבואו אליהם תוך כדי התנהלות הישיבה. לקראת יום חמישי כבר הכינו את השרים ליום ארוך של דיונים שיחל בעשר בבוקר ועשוי לגלוש עמוק אל תוך הלילה.

4. הקופות הקטנות של משרד האוצר.

במשרד האוצר פיתחו שיטה להגדלה של התקציב ללא הגדלה. איך עושים את זה? משתלטים על כספים שלא  כלולים במסגרת התקציב ומכניסים אותם לתקציב. כך עשו בעבר עם כספי הקרן הקיימת, הפעם התרגיל הזה לא עבד. אנשי הקרן הקיימת נעמדו על הרגליים האחוריות ובמקום שקופת המדינה תקבל "מענקים" מקופת הקרן היא תאלץ לגבות אותם כמיסים.

קופת הקק״ל נפרצת (צילום אילוסטרציה: דבר ראשון).

משיכת כספי מפעל הפיס, משיכת כספים מקרן הניקיון, תרגילים חשבונאיים בקרן מס רכוש שמעבירים תשלומים משנה לשנה, ומשיכת כספים מהחברות הממשלתיות. כל אלו הן שיטות להגדיל את הכנסות המדינה בלי להגדיל נטל המיסים.

אבל כידוע, אין מתנות חינם. הכספים הללו שמגיעים לקופת המדינה מגופים שונים, היו אמורים לשמש למטרות ציבוריות אחרות. הרחבת נתב"ג, פיתוח מפעלי מחזור והקמת מרכזי ספורט וחינוך ועוד. באוצר מעדיפים את הכסף אצלם ביד.

5. התקציב העשרים

זה צפוי להיות התקציב העשרים אותו מעביר נתניהו כראש ממשלה או שר אוצר. אם היה נתניהו שחקן כדורגל, אחרי ההצבעה הוא היה רץ לכיוון הקהל, מרים את החולצה וחושף גופיה שעליה כתוב "שיא של כל הזמנים – 20 תקציבים" או משהו בסגנון הזה. השרים היו רצים לתת לו כבוד והקהל היה באקסטזה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: מרים אלסטר פלאש90)

אבל נתניהו לא שחקן כדורגל, ולמעט כמה פרשנים פוליטיים, אף אחד לא עוקב אחרי הסטטיסטיקה של ראשי ממשלה. למרות שההישג של נתניהו משפיע על החיים של כולנו הרבה יותר מ-573 ההופעות בנבחרת של אריק בנאדו או 206 שערי הליגה של אלון מזרחי, הוא כנראה יחגוג אותו לבד, אולי עם שרה, בלי כרוז ובלי כרזות.

בכל מקרה נתניהו כבר מזמן הפך לאדם שהשפיע יותר מכל אדם אחר על הכלכלה הישראלית, לפחות מאז לוי אשכול. תפיסתו הניאו-ליברלית של ראש הממשלה נוכחת עמוק באוויר שאנחנו נושמים ובמים שאנחנו שותים.