הוועדה המוניטרית בבנק ישראל  הודיעה אמש (רביעי) כי החליטה להשאיר את שיעור הריבית במשק על 0.1%. הוועדה הדגישה כי תשאיר את הריבית בגובה אפסי כל עוד צעד זה יידרש כדי לעמוד ביעד האינפלציה השנתי של בנק ישראל, שעומד כיום על 3%-1% לשנה. בתדרוך שערכה לכתבים לאור הודעת הוועדה, אמרה הנגידה קרנית פלוג כי תשאיר את המדיניות המוניטרית המרחיבה במקומה עד לעמידה ביעדי האינפלציה. זאת בניגוד לבנקים מרכזיים רבים בעולם המערבי שהחלו בתהליך צמצום מוניטרי איטי.

קרנית פלוג: "חשוב לחזור ולהדגיש את הצורך במדיניות פעילה בשוק העבודה, לרבות הרחבת ההשקעה בהכשרה מקצועית ובהשמה, ובשיפור רשת הביטחון למובטלים"

"2017 הייתה שנה טובה למשק הישראלי. גם השנה האינפלציה הנמוכה לא מבטאת חולשה בביקושים, ועל פי ההערכות המעודכנות המשק צמח בשיעור של 3%" אמרה פלוג, "לראשונה מזה שלוש שנים, במהלך מרבית שנת 2017 הייתה האינפלציה חיובית, אך סביבת האינפלציה נותרה מתחת ליעד. עליית המדרגה באינפלציה לעומת השנים הקודמות נתמכה בהיפוך הכיוון של מחירי האנרגיה, בהאצה מסוימת של קצב העלייה בשכר הדירה, ובעליית השכר. מנגד, פעלו מספר גורמים לירידת האינפלציה: הייסוף הביא לכך שמחירי המוצרים הסחירים הוסיפו לרדת, על רקע העובדה שהאינפלציה בקרב שותפות הסחר שלנו עדיין נמוכה יחסית, אם כי גבוהה מזו שבישראל".

פלוג התייחסה גם למצב שוק העבודה בישראל, ואמרה כי "מתרבות העדויות לכך שאנו נמצאים במצב של 'שוק עבודה הדוק'. מעבר לירידה המתמשכת באבטלה על פני כל רמות ההשכלה, לרמה הגבוהה של שיעורי ההשתתפות והתעסוקה, ולעליית השכר, שוק העבודה ההדוק מתבטא גם בירידת שיעור המועסקים שעובדים במשרה חלקית למרות שהיו מעדיפים לעבוד במשרה מלאה, בירידה בשיעורם של המתייאשים מלחפש עבודה, ובעלייה מתמשכת בשיעור המשרות הפנויות".

לטענתה, על רקע סביבה זו, היא לא צופה שלמשבר בחברת טבע יהיה השפעה נרחבת על המשק. פלוג גם קראה להשקעה גדולה יותר בשירותים החברתיים הניתנים על ידי המדינה. "חשוב לחזור ולהדגיש את הצורך במדיניות פעילה בשוק העבודה, לרבות הרחבת ההשקעה בהכשרה מקצועית ובהשמה, ובשיפור רשת הביטחון למובטלים", אמרה.

בנק ישראל ישאיר את המדיניות המוניטרית המרחיבה במקומה עד לעמידה ביעדי האינפלציה, זאת בניגוד לבנקים מרכזיים רבים בעולם המערבי שהחלו בתהליך צמצום מוניטרי איטי

על מסגרת התקציב לשנת 2019, אמרה פלוג כי יש לשקול את הרחבת ההוצאה הציבורית גם במחיר פריצת כלל ההוצאה. " אני חושבת שהעובדה שמסגרת ההוצאה של התקציב הועלתה ביחס לכלל ההוצאה, ופעם נוספת על פי הצעת התקציב הנוכחית מבטאת את הקושי של הממשלה לתת את המענה לטיפול בנושאים חשובים שקשורים באיכות השירותים הציבוריים ובעיות חברתיות במסגרת ההוצאה. מסגרת ההוצאה החברתית בישראל נמוכה מאוד בהשוואה בינלאומית. מחדד את הצורך לחשוב מחדש על כלל ההוצאה, ולשקול את קיומו".

עוד אמרה פלוג כי "על אף השיפור במצב המשק, שמהווה גורם בסיסי להתחזקות השקל, רמת שער החליפין ממשיכה לבטא ייסוף יתר". לטענת הנגידה, מרבית הייסוף הוא שיקוף של כוחות גלובליים, ושיקוף של מצבו הריאלי של המשק הישראלי. "אנחנו נמשיך במדיניות ההתערבות שלנו ככל שנראה סטיות ממצב זה" אמרה פלוג, והתייחסה למדיניות רכישת המט"ח של בנק ישראל. נזכיר כי השקל התחזק מול הדולר בכ-10% במהלך שנת 2017, בהמשך לתהליך ייסוף מתמשך מאז תחילת שנת 2015.