דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דונלד טראמפ

שנה עם טראמפ / התעשייה עדיין לא חזרה לארה"ב, אבל הנשיא כבר מתגאה בהישגים

הוא הבטיח להחזיר את המשרות ל'אמריקה הנשכחת' כהגדרתו | ביטל את הסכם הסחר עם האסיתיות ומאיים על הסכם הסחר עם קנדה ומקסיקו | שינוי המגמה, שעל התקווה שבהבטחתו נישא טראמפ לתפקיד, עדיין לא התרחש | האם הנשיא יאכזב את הפועלים?

פועלים מקשיבים לנאום של טראמפ באוהיו, יוני 2017 (AP Photo/Andrew Harnik).
פועלים מקשיבים לנאום של טראמפ באוהיו, יוני 2017 (AP Photo/Andrew Harnik).
יונתן קירשנבאום

כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, רץ לנשיאות לפני מעט יותר משנה, חלק גדול מההצהרות הפומביות שלו הוקדשו לעובדי התעשייה האמריקאית. טראמפ כינה את מעמד עובדי התעשייה באמריקה 'אמריקה הנשכחת'. טראמפ ניסה לשכנע את הפועלים כי לאורך שנים הוזנחו ונפגעו מהסכמי הסחר החופשי עליהם חתומה ארה"ב, שהיו לטענתו "ההסכמים הגרועים ביותר אי פעם". טראמפ טען כי ההסכמים אשמים בפגיעה בתחרותיות של התעשייה האמריקאית, והבטיח לבטל אותם, ולהחזיר למגזר התעשייתי את מקומות העבודה שנלקחו ממנו.

המציאות כפי שתיאר אותה טראמפ שרירה וקיימת. מאז שנות ה-70 הולך ומצטמצם היקף התעשייה האמריקאית, שהיה בעבר מנוע צמיחה עיקרי שלה. התעשייה סיפקה מקור הכנסה מרכזי ובטוח למעמד הביניים הנמוך ומעמד העובדים האמריקאי, עם שכר קבוע, קביעות ואפשרות ריאלית לצבירת פנסיה הגונה. כיום, הולכים ומצטמצמים מקומות העבודה התעשייתיים בארה"ב, בעקבות מעבר של חברות רבות למדינות זרות, ואוטומציה. בעקבות כך, עובדי תעשייה רבים, וקהילות רבות אשר התבססו על התעשייה כמקור הכנסה מרכזי, היו מבין התומכים הנלהבים ביותר של טראמפ.

פועלים מקימים את הבמה לטקס ההשבעה של טראמפ (צילום: AP)
פועלים מקימים את הבמה לטקס ההשבעה של טראמפ (צילום: AP)

שנה אחת היא אמנם פרק זמן קצר מדי לבחינת השלכותיה של מדיניות ממשל טראמפ על התעשייה האמריקאית, עם זאת יש משמעות בבחינת הצעדים הקונקרטיים בהם נקט טראמפ בשנה האחרונה. לצעדים אלו תהיה השפעה מכרעת על הכלכלה האמריקאית בפרט, והסדר הכלכלי העולמי בכלל.

מה קרה לתעשייה האמריקאית בשנה האחרונה?

טראמפ התגאה לאורך השנה האחרונה בכך שתחת כהונתו חלה עליה בהיקף התעסוקה במגזר התעשייתי בארה"ב. הטענה שלו התבססה על ההנחה כי היותו נשיא ארה"ב משרה ביטחון על בעלי העסקים היצרניים באמריקה, מתוך ציפייה לכך שיישם מדיניות שתיטיב איתם. כך, טוען טראמפ, רבים מרגישים בנוח להרחיב את עסקיהם, מתוך הנחה כי רווחיהם יגדלו בעתיד.

הצדק, בסוגיה זו, עם טראמפ – בשנת 2017 חלה עליה בהיקף התעסוקה במגזר הייצרני. עם זאת, יש לזכור כי בדומה לשיעור האבטלה הכללי בארה"ב, נתון זה נמצא במגמת השתפרות מאז שנת 2010. על פי נתוני משרד העבודה האמריקאי, בשנה שעבר חלה עליה של כ-2% בתעסוקה התעשייתית, לאחר שבשנת 2016 חלה ירידה קלה בנתון זה. טראמפ נוטה להתגאות בפער שבין נתוני שנת 2017 לאלו של 2016, ותולה את הפער בהבדל בין נשיאותו שלו לזה של אובמה. עם זאת, טראמפ איננו מציין כי שנת 2016 הייתה שנה גרועה באופן חריג לתעשייה האמריקאית, שמראה קצב צמיחה עקבי יחסית מאז שנת 2010. כך, למשל, בשנת 2014 צמחה התעשייה האמריקאית בשיעור גבוה יותר מהצמיחה שהתרחשה בשנה האחרונה.

הנשיא גם התבטא בעבר לגבי קצב עליית השכר במגזר הייצרני בארה"ב, וטען כי הוא עולה בקצב גבוה יותר מאז תחילת כהונתו. שוב, זוהי אמירה נכונה, אך ראוי להבין אותה בהקשר הנכון. השכר הממוצע במגזר התעשייתי עלה השנה ב-2.5%, נתון גבוה יותר מהעלייה של שנה שעברה, שעמד על 2.4%.

הנתונים האלו לא לגמרי מפתיעים בהתחשב במדיניות הקונקרטית שיושמה בשנה האחרונה ע"י ממשל טראמפ. ההבטחה, אשר הייתה יכולה להביא לזינוק מיידי בהיקף התעסוקה התעשייתית, הייתה השקעה של טריליון דולר בפיתוח התשתיות המיושנות בארה"ב, הבטחה שטרם מומשה. טראמפ טען כי הורדת מס החברות, אשר אושר במסגרת רפורמת המיסוי לפני כחודש, והקלות המס שהובטחו לחברות אמריקאיות אשר יבחרו "להחזיר" את הונן חזרה הביתה, יביאו לזינוק בהשקעה בתעשייה האמריקאית. יהיה צריך לחכות ולראות אם לצעדים אלו יהיה את האפקט המובטח, אך כרגע לא נראה שינוי מרחיק לכת במצבם של עובדי התעשייה האמריקאיים, שהביאו, במובנים רבים, לעלייתו לשלטון.

מה שכן תרם לצמיחתה של התעשייה האמריקאית היא היחלשות הדולר מול מטבעות רבים בעולם (גם אצלנו בישראלבשנה האחרונה. הייצור האמריקאי נשען במידה רבה על יצוא לשוקים זרים, ומגמת ההיחלשות של הדולר ב-2017 תרמה לרווחיות העסקים שם. היחלשות זו יכולה להיות הסבר אחד להתחזקותה של התעשייה שנת 2017.

ביטול הסכם הסחר עם האסיתיות

אחת ההבטחות המרכזיות של טראמפ במהלך קמפיין הבחירות היה ביטול הסכמי הסחר החופשי עליהם חתומה ארה"ב עם מדינות רבות בעולם, וחתימה על הסכמים חדשים אשר יטיבו עם העובדים האמריקאים. טראמפ מצייר את ארה"ב כקורבן למזימותיהן של מדינות אחרות, כמו סין וגרמניה, אשר ניצלו את תמימותה כדי להגיע להסכמים שפוגעים בכלכלה האמריקאית.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ביומו הראשון בתפקיד, במשרד הסגלגל (צילום: Evan Vucci / סוכנות AP).
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ביומו הראשון בתפקיד, במשרד הסגלגל (צילום: Evan Vucci / סוכנות AP).

בשבוע הראשון לכהונתו ביטל טראמפ את השתתפותה של ארה"ב בדיונים על הסכם ה-TPP, הסכם סחר בין ארה"ב למספר מדינות מזרח אסיאתיות. זאת למורת רוחם של רבים מהתאגידים האמריקאיים, אשר קיוו להשיג תנאים מקלים להשקעה במדינות אלו.

הסערה סביב נפט"א

כעת נמצא הממשל האמריקאי במשא ומתן על תנאי הסכם הסחר נפט"א, עליו חתומה ארה"ב יחד עם מקסיקו וקנדה. ממשלות מקסיקו וקנדה מתנגדות לפתיחת ההסכם למשא ומתן מחודש, אך נאלצו לקבל זאת, לאחר שטראמפ איים כי יסוג לחלוטין ממנו. המשא ומתן, המתנהל מזה חודשים ללא פריצות דרך משמעותיות, מעורר דאגה רבה בקרב רבות מהייצרניות האמריקאיות הגדולות.

מפגש פסגה של ארה"ב קנדה ומקסיקו בכנס 20 שנה לנפט"א – הסכם הסחר החופשי בין שלושת המדינות. (צילום: AP).
מפגש פסגה של ארה"ב קנדה ומקסיקו בכנס 20 שנה לנפט"א – הסכם הסחר החופשי בין שלושת המדינות. (צילום: AP).

הסכם נאפט"א, שנחתם ע"י ממשל קלינטון בשנת 1994, קובע כי שלוש המדינות מתנהלות ללא מכס על ייבוא וייצוא של הון או סחורה ביניהן. ההסכם הביאה לעליה גדולה בהיקף המסחר בין המדינות: ההיקף המסחרי היומי, שעמד ב-1993 על כ-300 מיליארד דולר, עלה להיקף של למעלה מטריליון דולר היום. בנוסף, ההון האמריקאי המושקע במקסיקו עלה לכ-100 מיליארד. לפי הערכה אמריקאית ההסכם שווה לכלכלה האמריקאית כמיליון דולר בדקה.

עם זאת, הסכם נאפט"א זכה לביקורת רבה לאורך השנים. הטענה המרכזית של מתנגדיו, אותה חוזר ומדגיש טראמפ, היא שההסכם מוריד את השכר של עובדי ארה"ב. ללא מכסים המגנים עליהם, נמצאים העובדים האמריקאים בתחרות ישירה נגד עובדי מקסיקו. זאת מכיוון שבעלי ההון האמריקאים, המעוניינים למקסם רווחים, יכולים להעביר בקלות מפעלים מארה"ב למקסיקו, שם שכר העובדים נמוך משמעותית, וזאת מבלי לשלם מכס כשהמוצרים עצמם ימכרו חזרה בארה"ב.

עליית השכר השעתי הממוצע במגזר התעשייתי בארה"ב (גרפיקה: אידאה)
עליית השכר השעתי הממוצע במגזר התעשייתי בארה"ב (גרפיקה: אידאה)

בעבר הצהיר טראמפ כי יטיל 20% מכס על תוצרת מקסיקנית, כדי להגן על הייצור האמריקאי, ויגבה 35% מס על חברות שיבחרו להעביר מפעלים מארה"ב למקסיקו. "אני רוצה שהדור הבא של ייצור וחידוש יקרה כאן, במולדת הגדולה שלנו, אמריקה", אמר טראמפ. מרבית המומחים אשר התבטאו בנושא זה טוענים כי פגיעה בהסכם נאפט"א לא תביא לחזרה המונית של מקומות עבודה לארה"ב, היות והדבר יפגע ביכולת לייבוא בזול מוצרים אשר מיוצרים בקנדה ומקסיקו, שותפות הסחר הראשיות של ארה"ב. במקרה כזה, לא ישתלם למרבית המעסיקים לפתוח מחדש את עסקיהם בארה"ב.

"שמור על נפט"א"

כך, פנו היום (שלישי) ראשיהם של יצרניות הרכב הגדולות בארה"ב לנשיא בבקשה שלא להפר את הסכמי נאפט"א. תעשיית הרכב מתבססת על ייבוא אינטנסיבי של חלקים אשר מיוצרים בקנדה ומקסיקו, ובפניה טענו הנציגים כי יתקשו להשאיר את עסקיהם רווחיים במקרה והתנועה החופשית של המוצרים תופסק. מספר יצרניות רכב הצהירו בחודשים האחרונים כי יגבירו את פעילותם בארה"ב, והשתמשו בטיעון זה כדי להצדיק את בקשתם לשמר את נפט"א.

עם זאת, טרם התקבלה החלטה קונקרטית גבי שינוי הסדרי הסחר החופשי של ארה"ב עם המדינות השונות איתן היא חתומה. הגירעון במאזן המסחרי גדל במעט במהלך השנה האחרונה, בשיעור של כ-1.7%. עם זאת, הצהרותיו החוזרות של טראמפ בנוגע לכוונתו לפתוח את הסכמי הסחר החופשיים למשא ומתן מעוררת דאגה בקרב ההנהגה הכלכלית העולמית. ארה"ב, הכלכלה הגדולה בעולם האחראית לכמות אדירה מהסחר העולמי, היא גורם קריטי בכל הסכם כזה. אי הוודאות השוררת עדיין לגבי המדיניות העתידית של טראמפ היא גורם משמעותי לאי יציבות פוליטית בהקשר זה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!