חוסר הוודאות בבזק מתגבר. בעוד קבוצות רבות מתחרות על גרעין השליטה בחברה, לא ברור האם היא תזכה להשבת מקדמות של 107 מיליון שקלים מ'יורוקום', האם אנשי יורוקום בדירקטוריון יוחלפו ואילו הקלות מתכנן משרד התקשורת ל-HOT, על חשבונה.

העסקה שקפצה מ-200 מיליון למיליארד שקלים

107 מיליון שקלים הוא סכום המקדמות ששולמו על ידי בזק באופן רשלני לחברה האם יורוקום, כתוספת למחיר הגבוה שכבר שולם מבזק בגין מחצית החברה. המקדמות עברו מיורוקום להחזר חוב בנקים ולא ברור האם בזק תראה אותם בחזרה. בפרשת בזק, חקרה רשות ניירות הערך את עסקת בזק-YES. בעוד שוויה של YES הוערך בכ-200 מיליון שקל בלבד, העסקה אושרה במחיר גבוה פי שלושה, עם תשלומים מותנים שיכולים להגיע למעל מיליארד שקלים בסך הכל, פי 5 מהערכת השווי. הפסדי  YES הצבורים היו עשויים להעניק לבזק הקלות מס למשך 8 שנים אם רשות המיסים הייתה מאשרת זאת, דבר שלא קרה.

בניין בזק ובניין YES (צילום: פלאש 90 / אידאה)

תשלום נוסף הותנה בתוצאות העסקיות של  YES ב2015-2017. המנכ"ל רון איילון חשוד שהורה "לשפץ" את הדו"חות בתרגילים שונים, כך שבעל השליטה אלוביץ' הצליח לקבל מקדמות בסך 105 מיליון שקלים מבזק (110 מיליון עם ריבית). הכסף ניתן ל"יורוקום" של אלוביץ', ללא כל ערבונות, אך התרגילים של YES לא צלחו את 2017 ולבזק מגיע, עקרונית, לקבל את המקדמות בחזרה. כעת הקופה של יורוקום ריקה, ולבזק אין שום עירבון כנגד אותה מקדמה, אופן פעולה שבעצמו חושף את ראשי בזק לתביעות בגין רשלנות, וממריץ אותה לנסות להשיב את הכסף.

עכשיו מבקשת בזק באופן רשמי לפרק את יורוקום בשל חדלות פירעון והיא יכולה לעמוד בתור, שכן לפניה הגישו כבר הבנקים בקשת פירוק, וגם חובותיה של יורוקום נדל"ן הם מושא לבקשה לחילוט מיידי של מניות ביורוקום תקשורת. את הצרות של יורוקום לא יצרה בזק, אבל את תשלום המקדמות היא הביאה על עצמה. בינתיים היא מקפיאה את תשלום דמי הניהול ליורוקום – "כסף קטן" של מאות אלפי שקלים בשנה.

הצעות רכש רבות

שאול אלוביץ' שלט בבזק באמצעות פירמידה של חברות המחזיקות בה בשרשור. זהו גרעין שליטה קטן ונח, בחברה ששוויה 16 מיליארד שקל, השולטת בשוק התקשורת הישראלי והגיעה כבר בעבר לשווי של 20 מיליארד. ישנה ההתעניינות רבה בגרעין השליטה מצד משקיעים שונים כמו האחים סיידוף מארה"ב, אדוארדו אלשטיין המחזיק כיום בסלקום, האחים נוימן ואחרים. לא רק עובדי בזק הכריזו סכסוך עבודה בנושא, אלא גם עובדי פלאפון, הדורשים שיתייעצו איתם לפני כל הסכמה על העברת השליטה.

איך שולט אלוביץ׳ בבזק? (גרפיקה: אידאה)

החלפת בעלים יכולה להיות הזדמנות לעובדים לחזק את מעמדם בתוך החברה. אתמול (חמישי) בית המשפט העניק ארכה להסדר נושים ביורוקום עד ה-22.4 ולאור מורכבות העסקה, והמתעניינים הרבים לא נראה שפרשה זו תסתיים במהירות. העובדים מצפים מהרוכשים לנהוג בהם בכבוד ולחדול משיטת ה"חליבה", ובמקומה להחזיר את בזק להתנהלות עסקית נאותה.

הפוטש בדירקטוריון יחכה

גם חברת הייעוץ אנטרופי, המבצעת בדיקות ממשל תאגידי בעבור משקיעים מוסדיים, שלחה ליו"ר בזק מכתב, המצטרף לפניה של קרן אליוט הזרה, בשאיפה להחליף את הדירקטוריון בחברה, בייחוד כדי לנתק את הקשר בין בזק למינויים הקשורים בשאול אלוביץ' החשוד בפלילים. ההסתבכות של אלוביץ' נובעת מכך שלקח הלוואות גדולות לרכישת השליטה בבזק, שלא היה בכוחו להחזיר, בייחוד אחרי הצניחה בשווי "חלל תקשורת" עקב התרסקות של שני לוויינים.

כדי להשיג עוד כסף, על פי החשד, "חלב" אלוביץ' את החברה באמצעות "עסקאות בעלי עניין" שהיו מוטות לטובתו ולרעת בזק. דוד גרנות, ממלא מקום יו"ר הדירקטוריון, השיב לפניית קרן אליוט במכתב בו הכריז על כוונה לכנס אסיפה באפריל או במאי, "אשר תכלול שינויים בדירקטוריון". התאריך בו נקב גרנות משקף "עסקים כרגיל" וחוסר נכונות לכנס אסיפה מיוחדת. אם קרן אליוט חשבה לרכוש מניות של בזק, לחולל שינוי בדירקטוריון, ליהנות מעליית ערך מהירה ולצאת, נראה שתיאלץ להמתין עוד קצת.

מה מתבשל במשרד התקשורת?

בימים האחרונים פרסם גד פרץ בגלובס שתי ידיעות לפיהן משרד התקשורת מתכוון לאשר הקלות שונות ל-HOT, אשר עשויות להגביר את התחרות בבזק. בידיעה אחת, כתב פרץ כי במקום לאלץ את HOT לפרוס תשתיות במאות היישובים בהם איננה פעילה כעת, וכפי שמתחייב מהרישיון שלה, הוא יאשר לה להחליף זאת בפריסה של תקשורת אלחוטית רחבת פס, זולה הרבה יותר להקמה. טכנולוגיות חדשניות עשויות לאפשר רוחב פס נאה גם בעזרת תקשורת אלחוטית, אם כי אין תחליף לאמינות של קווי תקשורת נייחים המוטמנים באדמה וגם לרמת האבטחה שלהם.

לפי ידיעה נוספת, שר התקשורת איוב קרא הודיע ל-HOT, כי יאשר גם לה "לרכב" על התשתיות של בזק, ולא רק לפרטנר ולסלקום. אם הדברים נכונים, הרי שמשרד התקשורת פועל להעמקת ניגוד העניינים בחברת בזק, שגם מספקת שירותים לכלל חברות התקשורת וגם מתחרה בהן.

שר התקשורת איוב קרא (יונתן זינדל פלאש90)

משמעות נוספת של ההקלה היא החמרת הפער בין הפריפריה, בה תשתית בזק תהיה יחידה, לבין המרכז, בה תתנהל תחרות ממשית בין כמה שחקנים. הדרך ההגיונית לטפל במצב זה היא לפצל את תחום התשתיות מבזק, לחברה ממשלתית שתספק שירותים חסרי תחליף לכל חברות התקשורת, ללא אפליה וללא ניגוד אינטרסים. במשרד התקשורת קצת התפלאו על הידיעות ולא מגיבים לאף אחת מהן. מדיניות המשרד משקפת מחד את כישלון ההפרטה של בזק, ומנגד, את הסירוב להכיר בכך. שורש הבעיה הוא בתפיסה העצמית של משרד התקשורת, המתמקדת בהסדרת התחרות בין חברות תקשורת, ולא באחריות כלפי הציבור לתשתיות תקשורת מתקדמות במחיר סביר.