נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2016 מעלים כי 44% מהעובדים המאוגדים בישראל משתכרים שכר דו ספרתי, בעוד 10% בלבד מהם משתכרים פחות מ-5,000 ש"ח. בשנים האחרונות הצטרפו לארגוני העובדים יותר ויותר עובדות ועובדים מחברות פרטיות במעמד הביניים – זאת לצד עליית שכר המינימום והסכמי שכר נוספים, אשר העלו את שכרן של השכבות החלשות.
מגמת העלייה מתחדדת גם בהשוואה של רמת ההשתכרות העובדים המאורגנים בשנת 2012 – לעומת סקר 2016, המציגה גדילה של 31.5% בשיעור העובדים המאוגדים המשתכרים למעלה מעשרת אלפים ש"ח, ושל 19% בשיעור העובדים המאוגדים המשתכרים בין 5,000 ל-10,000 שקלים. בשנים אלו התאגדו בין היתר כל חברות הסלולר הגדולות, ומרבית חברות הביטוח לצד חברות כרטיסי האשראי, והתאגדויות ראשונות בענף ההיי-טק. בארבע שנים אלו גדל מספר העובדים המאורגנים ב-15%, כשמרבית המצטרפים החדשים לארגוני העובדים היו בגילאי 35-45, וגם בקרב עובדים צעירים יותר חלה עליה בשיעור ההתאגדות.
בעוד שבאוכלוסיה הכללית נרשמה ירידה של 22% במספר השכירים המשתכרים פחות מ-5,000 ש"ח, בקרב העובדים המאורגנים חלה ירידה מואצת יותר של 33%, כך על פי הסקר. הירידה מעידה כי עליית השכר בקרב העובדים המאורגנים ברמות השכר הנמוכות, הורגשה אף יותר מעליית שכר המינימום הכללי במשק, אשר עלה עד סוף תקופת הסקר ב-525 ש"ח לחודש. 11% בלבד מכלל העובדים המשתכרים למטה מ-5000 ש"ח חברים בארגוני עובדים.
89% מהעובדים שהשתתפו בסקר אמרו כי לעובדים ישנה הזכות להתאגד, 65.4% היו סבורים כי במקומות בהם פועלים ארגוני עובדים תנאי העבודה טובים יותר, ו-63.7% אמרו כי הארגונים מעניקים לעובדים ביטחון תעסוקתי.
מבין השכירים שאינם חברים בארגוני עובדים, 74% ציינו כי הסיבה לכך היא פשוט שאין ארגון עובדים במקום עבודתם, 8% אינם יודעים על האפשרות להיות חבר בארגון עובדים, 6% טוענים כי חברות לא תועיל להם, 3% טוענים שהמעסיק או התפקיד לא מאפשרים להם להיות חברים, ושיעור דומה של שכירים אינם מעוניינים לשלם דמי חבר.
הסקר החברתי של הלמ"ס מספק מידע על תנאי החיים ועל רווחת האוכלוסייה בישראל בנושאים שונים. בשנת 2016 נבחנו בסקר בהרחבה תנאי עבודה והעסקה בישראל, והתארגנויות עובדים. מדגם הסקר כלל ראיונות עם כ-7,050 איש בני 20 ומעלה מכל רחבי הארץ, המייצגים כ-5.4 מיליון איש בגילים האלה.