לפני שבועיים עבר החוק להעלאת קצבאות הנכות, וכתוצאה מכך, אחרי שלוש פעימות תעלה הקצבה ללפחות 3,700 ₪. בשנה האחרונה אין אדם במדינה שלא שמע את המשפט "נכה הוא לא חצי בן-אדם". כחלק מסיכום ביניים של מאבק הנכים נפגשנו עם אחד ממובילי המאבק, יו"ר ארגון 'נכה לא חצי בן-אדם', אלכס פרידמן. פרידמן היה שותף ומוביל של המחאה ובמידה רבה היה ה"פנים" שלה. אחת הזירות המשמעותיות בה פרידמן השפיע היתה הפייסבוק, ופוסטים שלו, שרבים מהם נהיו וויראליים, זכו למאות אלפי לייקים ושיתופים.
מתי מבחינתך הבנת שאתה יוצא למאבק?
"חשוב לי שהציבור יבין שזה לא מאבק של שנה אחת, כמו שהרבה נוטים לחשוב. מבחינתנו המאבק התחיל ב-13.1.15, היום בו העליתי את הפוסט שלי על נכה לא חצי בן-אדם. הפוסט נהיה וויראלי ומשם בעצם הכל התחיל. עשינו פה דרך של שלוש שנים שבהם הצלחנו להעלות את הקצבאות ב-4.691 מיליארד ₪ (בחישוב שכולל 300 מיליון ₪ בחוק ההסדרים של 2017). אחרי הפוסט יצאנו למצעד המיליארדרים בעזריאלי שם לראשונה חסמנו כבישים. חבלי הלידה של המאבק היו ממש קשים."
רבים מהנכים אומרים שהמאבק נכשל, איך אתה רואה את זה?
"בשורה התחתונה מדובר בהצלחה, זה ברור לכולם. החל מחברי הכנסת מהאופוזיציה שהיה להם מאוד נוח לצעוק שזה לא טוב ובסוף כולם הצביעו בעד החוק. כל אדם שמעורב, אפילו המתנגדים, יגידו שמדובר בהצלחה. לכל חברי הכנסת ברור שזה לא מספיק ועדיין לא הגענו לשכר מינימום. זה היעד הסופי שלנו. אבל אי אפשר להתעלם מזה שלאחר 17 שנים הציבור החלש ביותר בישראל קיבל סכומים שאפילו חברי כנסת מהקואליציה לא מקבלים. לציבור הנכים יש נטייה להגיד שהכל לא מספיק, אבל אדם שמוביל מחאה חברתית באחריות צריך לדעת מתי לעצור ולהגיד שהוא לוקח".
מלבד העלאת הקצבה, גם אלכס, כמו נעמי מורביה, אומר שההצלחה הכי גדולה של המאבק הוא התמיכה הציבורית. "העלאת המודעות היא הניצחון הכי גדול שלנו, בלי קשר לכסף ולקצבה. התפיסה השתנתה ואני גם רואה את זה בקרב הנוער. כל יום מזמינים אותנו לבתי ספר, למכינות קדם צבאיות. אנשים צעירים עוצרים אותי ברחוב ומבקשים לעשות סלפי. הדור הצעיר זה דור העתיד ויש תפיסה אחרת כלפי אנשים עם מוגבלות. הם מתעניינים, שואלים ויוזמים. נגיד, כשצוחקים על נכים בבמה ציבורית, בעיני זה נפלא כי זה הופך להיות מיינסטרים. מיינסטרים זה לטוב ולרע".
היה אפשר להשיג יותר?
"אנחנו נמצאים בסיטואציה פוליטית מורכבת. אחרי שלוש שנים סחטנו את הלימון עד הטיפה האחרונה. כל מיליון שהוצאנו היה בעבודה קשה. אנשים לא מבינים את גודל העצמה והקושי של הדבר הזה. אחרי ההסתדרות (ההסכם מסוף ספטמבר-יום כיפור) הייתי גמור גם פיזית וגם נפשית. אז התחילה הביקורת הקשה מאוד עלינו, ואני בתוך תוכי שואל את עצמי אולי הם צודקים? ממש תחושות מעורבות. באותו הזמן, זה היה בהסכם עם ההסתדרות על הסכום של הפעימה הראשונה, קיבלתי שיחת טלפון ממישהו שאמר לי תודה. הוא אמר לי שעלות התרופות שלו היא 340 ₪ ועד היום הוא לא קנה תרופות. הוא לא יכל לקנות, ועכשיו עם כמה שזה מעט הוא אמר לי שהו יוכל לצרוך את התרופות של. שם התחלתי להבין מה עשינו וכמה זה משמעותי".
הרבה מהביקורת היא על הסכום הסופי, שהוא נמוך ממה שהושג בהסתדרות.
"לא הייתה בשורה כזו בארץ ולא בעולם ממחאה חברתית. אוכלוסיית הנכים הגיעה להישג כזה, זו בשורה חברתית-כלכלית. בשורה התחתונה יש הרבה פלוסים לגרסה הסופית. במקום שקצבתם של 240 אלף איש תגדל, קצבתם של 400 אלף גדלה והוצמדה למדד".
"הפלוס הגדול ביותר של החוק הסופי הוא שבעלי הדרגות הנמוכות של הקח"ן יקבלו קצבה שווה. תהיה קצבה אחידה לכל מי שיש לו אי כושר מלא. זה משמעותי מאוד. דבר נוסף זה צמצום הפעימות – ירדנו מ-4 ל-3 פעימות. כל עוד בתוך החוק כתוב הסכום הסופי של 3,700 ש"ח זה יהיה בטוח ולא משנה מה. היו לנו הרבה ויכוחים ביום האחרון כי זה לא ה-4000 ש"ח. קיבלנו פחות מזה אבל זה לפחות כתוב בחוק."
איך המאבק השפיע עליך מבחינה אישית?
"בשום שלב לא עשיתי את זה בשביל להפוך לסלב, להפך. גם בתחילת הקמפיין הייתי מוכר ולכן ניצלתי את זה כדי להעלות את המודעות להעביר מסר. ככל שזה גדל ידעתי להכיל את זה. מבחינת הקושי היה פה קושי עצום גם בעבודה עצמה. נגיד בדיונים בהסתדרות שלקחו 12 שעות, ואני בחיים שלי לא ישבתי כל כך הרבה שעות. יש פה מחיר בריאותי, מחיר כלכלי, כל הצוות שלנו נתן וכולם מתנדבים וגם הנושא הנפשי הוא לא פשוט. גם בתוך העבודה, גם בתגובות השליליות, גם המלחמות בין הארגונים שהרבה פעמים מנסים להכשיל. אני חושב שהמשמעות של המאבק הזה שעשינו היא שזה לטובת מאות אלפי אנשים. זה גורם לקום בבוקר ולהמשיך לעשות, וגם היום אחרי ההישג יש לי תחושת מחויבות ורצון להמשיך לשפר ולעשות טוב".
מה התכניות להמשך?
"אנחנו בוחנים את הדרכים והאפשרויות להמשך. יש משימות שנוגעות לנו שעלו במהלך העבודה כמו סיוע בשכר דירה, נושא העובדים הזרים וכמובן היעד הסופי הוא העלאת הקצבה לשכר מינימום. אני לא יודע עוד איך נעשה את זה אבל זה יקרה".