דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
סוריה

דבר השבוע / מאז מרץ 2011 סוריה קרועה ומדממת והסוף לא נראה באופק | דו"ח מצב

مبنى مدمر فوق الشارع في مدينة حلب، سوريا. (تصوير: AP Photo / Nataliya Vasilyeva).
مبنى مدمر فوق الشارع في مدينة حلب، سوريا. (تصوير: AP Photo / Nataliya Vasilyeva).

אסד נגד המורדים שנגד הכורדים, שנגד הטורקים שתומכים בדאע"ש, שהולך ונעלם - אבל עדיין כאן | מעל חצי מיליון הרוגים ומיליוני פליטים במלחמה שפיצלה את שכנתנו מצפון למובלעות

אוריאל לוי

שבע שנים חלפו מאז פרוץ המלחמה בסוריה – השכנה הצפונית שלנו, שמעולם לא הכירה בעצמאותה של מדינת ישראל. אזרחי סוריה נכנסו למעגל דמים שנדמה כחסר מוצא. עם יותר מחצי מיליון הרוגים, וכשישה מיליון פליטים, המלחמה בסוריה לא יודעת שובע. מי נגד מי? מה עלה בגורלם של האזרחים?

השינויים המשמעותיים בשנה החולפת

השנה האחרונה במלחמת סוריה תיזכר כשנת תבוסתו של דאע"ש – זאת לצד הצלחתו של הציר החדש: רוסיה-טורקיה-איראן שנציגיו נפגשו מספר פעמים באסטנה בירת קזחסטן והסכימו על חלוקתה של סוריה בין טורקיה המייצגת לכאורה את המורדים לבין רוסיה ואיראן, הפטרוניות של אסד.

תושבי א- רקה חוגגים את שחרור העיר מדאע"ש. צילום מסך מתוך סרטון שהפיצה סוכנות המקושרת ל-SDF (צילום: Hawar News Agency via AP)
תושבי א- רקה חוגגים את שחרור העיר מדאע"ש. צילום מסך מתוך סרטון שהפיצה סוכנות המקושרת ל-SDF (צילום: Hawar News Agency via AP)

רק לפני כשנה שלט דאע"ש בשטחים עצומים במזרח סוריה ובערים הגדולות א-רקה ודיר א-זור וכעת הוא מבודד במספר כפרים מדבריים ונאבק בשיניו על הישרדותו. נראה שאם לוושינגטון, מוסקבה או אנקרה היה אינטרס להשמיד את דאע"ש כליל, הדבר היה כבר נעשה. אלא שדווקא השארתו על מפה היא שמסייעת למעצמות להסביר אי אלו מהלכים שהן מבצעות בסוריה ועל כן נוכחותו המדברית הדלה נשמרת ללא כל הפרעה.

המורדים שאיבדו לפני קצת יותר משנה את מעוזם בחלב, איבדו השנה עוד מספר כפרים ועיירות לטובת משטר אסד, שיחד עם בני בריתו מהמיליציות השיעיות וחיזבאללה, בתיאום הדוק עם רוסיה, פרצו בכל פעם חזית אחת בכל הכוח תוך שהם מקפידים פחות או יותר על הסכמי הפסקת האש בחזיתות האחרות, וכך הצליחו להביס את המורדים במובלעות השונות בזו אחר זו. שלוש המובלעות הבולטות ביותר בהן הובסו השנה המורדים הן בפאתי מחוז אדליב, במדבר הסורי שעל גבול ירדן ובפאתי דמשק שם נמשכת הלחימה בכל עת. רק לאחרונה דווח על חשדות לשימוש בנשק כימי מצד כוחות אסד על אוכלוסייה אזרחית בשטחים הנשלטים בידי המורדים ועל חסימת שיירות אספקה הומניטרית.

אזרחים ליד שיירת רכבים של הסהר האדום בסוריה, 5 במרץ 2018 (Syrian Red Crescent via AP)
אזרחים ליד שיירת רכבים של הסהר האדום בסוריה, 5 במרץ 2018 (Syrian Red Crescent via AP)

טורקיה הרחיבה את 'רצועת הביטחון' שלה – אותה רצועה בה התגוררו בעבר כורדים שנמלטו בשל החשש לחייהם תחת המשטר הצבאי הטורקי. רצועת הביטחון מבטיחה לה אחיזה ארוכת שנים בצפון סוריה. הכורדים מצידם הגדילו בשנה החולפת את שטח שליטתם אולם הם עשו זאת במחיר כבד – אבדן קנטון עפרין לטורקיה. דווקא הכורדים שהקריבו את אנשיהם לטובת המלחמה בדאע"ש והיו השותפים הנאמנים ביותר לארה"ב ולארצות המערב הופקרו בשעת צרתם שהגיעה רק לאחר שהביסו את דאע"ש במרכזי הערים הגדולות.

איך הכל התחיל?

המלחמה התחילה במרץ 2011, במחאה אזרחית לא אלימה, שהסלימה במהירות והפכה למלחמת אזרחים בין משטר אסד לבין המורדים. במהלך 2012, כשחלק גדול מהצבא הסורי ערק ואסד נזקק לחייליו במערב המדינה, הוא הותיר את הכורדים להגן על עצמם, וכך הפכה המלחמה למאבק בין שלושה צדדים: המורדים (מסומנים במפה בצבע ירוק) הנושאים את 'דגל שלושת הכוכבים', משטר אסד (אדום) ודגלו דגל סוריה והכורדים (כתום) שהקימו מערכת שלטון עצמי שנקראה עד 2016 רוג'בה ובהמשך שינתה את שמה והפכה להיות "הפדרציה הדמוקרטית של צפון סוריה". בשנתיים הראשונות של המלחמה לחמו שלושת הצדדים אלה באלה, בהתערבות מינימאלית של מדינות אחרות שבעיקר הסתכמה בגיבוי פוליטי וכלכלי שהעניקו איראן, סין ורוסיה למשטר אסד ומנגד מדינות ערב, טורקיה, ארה"ב ואירופה סייעו פוליטית למורדים. באותה העת המורדים היו מאוחדים יחסית אך כוחם היה מבוזר מאוד והם אימצו את השם "צבא סוריה החופשי".

השוואת מפות שליטת הכוחות בשטחי סוריה – 2017-2018 (גרפיקה: אידאה).
השוואת מפות שליטת הכוחות בשטחי סוריה – 2017-2018 (גרפיקה: אידאה).

ככל שהזמן חלף התבהרה התמונה כי הפלגים המאורגנים, העשירים והחזקים יותר מבין המורדים הם הג'יהאדיסטים מבית מדרשם של האחים המוסלמים ואל-קאעידה מה שהקשה על מדינות המערב לתמוך בהם צבאית. באוטונומיה של הכורדים שולטת מפלגת ה-PYD שהוקמה על ידי אנשי מפלגת הפועלים הכורדית (PKK) הפועלת בטורקיה מאז ראשית שנות השמונים. לפיכך טורקיה, שרואה את משטר אסד ואת מפלגת ה-PYD כאויביה המרים, הגישה סיוע אדיר לפלגי המורדים ובמיוחד לג'יהאדיסטים מביניהם – אחד המרכזיים מבין אלה הוא דאע"ש.

במהלך 2013 ארגון דאע"ש התפלג מאל-קאעידה ומיתר המורדים, ואיראן הכניסה את משמרות המהפכה ואת כוחות חיזבאללה לסייע לאסד. הפריצה של דאע"ש הייתה מהירה מאוד – תוך כמה חודשים "גנב" הארגון את השלטון מידי המורדים בערים, עיירות וכפרים החולשים על כמחצית משטחה של סוריה ובמקביל התפשט מזרחה למולדתו של הארגון – צפונה ומערבה של עיראק. דאע"ש מסומן במפות בצבע השחור האופייני לארגון אל-קאעידה ממנו צמח. בקיץ 2014, שעה שדאע"ש היה בשיאו, הקימה ארה"ב את הקואליציה הבינלאומית נגד הארגון וזו החלה מפציצה בסוריה.

הקואליציה, הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית, הורכבה מכוחות לוחמיםם מלא פחות מ-75 מדינות שונות, שלפחות 16 מהן היו מעורבות עד כה בהפצצות אוויריות על דאע"ש בסוריה. רוסיה, איראן וישראל, שאינן חברות בקואליציה, הפציצו גם הן את דאע"ש בשנים האחרונות. רוסיה ביצעה מספר גדול מאוד של הפצצות, שמתקרב למספר ההפצצות של הקואליציה נגד דאע"ש; איראן ביצעה הפצצות מעטות ואף שגרה טילי קרקע-קרקע משטחה לעבר עמדות של דאע"ש בסוריה, וישראל הפציצה את דאע"ש ברמת הגולן פעמים בודדות.

בקיץ 2015 הקימה רוסיה בסיס לחיל האוויר שלה בתוך סוריה, והגבירה משמעותית את מעורבותה הצבאית כשמרבית כוח האש שלה הופנה נגד המורדים הג'יהאדיסטים. בקיץ 2016 פלשה טורקיה לסוריה מצפון, כשכוחות המורדים לצידה, וזאת על מנת להלחם בכורדים ולהחליף את שלטונו של דאע"ש על גבולה לאחר שהארגון נחלש והפסיק למלא את האינטרסים שלה.

כשמדברים על המורדים בסוריה, או לחלופין על כוחות המשטר, ישנה אי-בהירות. לאורך שש שנות מלחמה התחלפו החיילים הסוריים מצידו של אסד ומצידם של המורדים, בשכירי חרב ומיליציות של לוחמים זרים. כך גם המפקדים ואפילו הפיקוד הבכיר התחלף. בצד של המשטר הוחלף הצבא הסדיר, שרובו ערק, נפצע או נפל בקרב, בארגוני שכירי חרב פרטיים, ומיליציות מקומיות הנאמנות למשטר. לצידם התרבו לאורך השנים כוחות החיזבאללה, חיילי משמרות המהפכה האיראנים ומיליציות שיעיות, בהן לוחמים אזרחים מתימן, עיראק, אפגניסטן, כווית, בחריין ולבנון ואנשי משמרות המהפכה מפקדים עליהם.

בצד של המורדים, שבהתחלה כאמור קרא לעצמו "צבא סוריה החופשי" והיה בו רוב של חיילים ומפקדים שערקו מצבא סוריה, התרבו הכוחות הג'יהאדיסטים ככל שעבר הזמן. כיום, שני הארגונים הגדולים ביותר בקרב המורדים הם 'ג'איש אל-אסלם' ו'אחרר אל-שאם', ארגוני טרור סלפים מובהקים.

בתחילת 2017 התפלגו זרועות 'אל-קאעידה' מיתר המורדים, ובהנהגת 'ג'בהת א-נוסרה, הקימו את 'תחריר אל-שאם (לא לבלבל עם אחרר אל-שאם). מיד לאחר ייסוד הארגון הג'יהאדיסטי החדש, הוא החל לכבוש עמדות ומחנות צבאיים מהמורדים, וכך הפכה המלחמה בסוריה למלחמה של חמישה צדדים. ארגון זה שולט עד היום בחלק הארי של מחוז אדליב בו מתרכזים מרבית המורדים.

via GIPHY

בשלוש השנים האחרונות חיזבאללה, רוסיה ואיראן הלכו והגבירו את נוכחותם הצבאית בסוריה על מנת לסייע למשטר אסד לכבוש חזרה את חלקיה השונים של המדינה שנפלו בידי דאע"ש והמורדים. מנגד, מאז קיץ 2014 וביתר שאת בתקופת הנשיאות של דונלד טראמפ הגבירה ארה"ב את תמיכתה הצבאית בכוחות הכורדים תוך שהיא שולחת אלפי חיילים לסוריה ולצד זאת החלה "להעניש" את משטר אסד על שימושו בנשק כימי. טורקיה, שהצליחה במבצע 'מגן הפרת' בקיץ 2016 לכבוש רצועה בצפון סוריה, החלה בתחילת 2018 במבצע נוסף ששמו 'ענף הזית' לכבוש את חבל עפרין מידי הכורדים תוך שהמתיחות בינה לבין ארה"ב גוברת.

המלחמה בסוריה הפכה ממלחמת אזרחים למלחמה אזורית בה מעורבות מדינות רבות. המתח בין ארה"ב, רוסיה, איראן, טורקיה, סעודיה וירדן הלך וקיבל ביטוי נרחב יותר בשדות הקרב בסוריה. גם ישראל הפכה לשחקן במלחמה כשלצד פעילותה ההומניטרית עם חלק מפלגי המורדים וזליגות האש לשטחה היא גם נגררת (ולעיתים יוזמת) לחיכוכים עם הכוחות האיראניים וחיזבאללה הפועלים בסוריה תוך שהיא פוקחת עין באופן תדיר לראות לאן הדברים מתפתחים.

המלחמה בין הפלגים השונים בסוריה התחברה ישירות גם למלחמה בעיראק, ובעקיפין גם למלחמות בלוב, תימן, סומליה, סיני, ואף ניגריה והפיליפינים הרחוקות – מקומות בהם פועלים תאים של דאע"ש שהגיעו מסוריה. גל הפיגועים שדאע"ש ביצע בשלוש השנים האחרונות באירופה ובארה"ב הוא רק דוגמה אחת בולטת להשפעתה של המלחמה בסוריה על אזרחי העולם כולם. דוגמה נוספת היא גל ההגירה העצום לעבר אירופה שהצליח להשפיע על הרחוב האירופאי ועל הפוליטיקה תוך שהוא מוביל להתחזקות של מפלגות ימין קיצוני הניזונות משנאת זרים.

מערך הכוחות הבינלאומי במלחמת סוריה (גרפיקה: אידאה).
מערך הכוחות הבינלאומי במלחמת סוריה (גרפיקה: אידאה).

מעל לחצי מיליון הרוגים

ארגון זכויות האדם הסורי SOHR היושב בלונדון דווח על כ-511,000 החללים בשבע שנות המלחמה בסוריה. מבין הקרבנות שהצליח הארגון לתעד, 106,390 הם אזרחים, ביניהם 19,811 ילדים ו-12,513 נשים. הארגון מאשים את כוחות הביטחון הסורים, הנאמנים למשטר אסד, ואת בני בריתם רוסיה, איראן וחיזבאללה בהריגתם של 85% מבין הקרבנות האזרחיים. חיל האוויר הרוסי גרם למותם של 6,891 אזרחים. הקואליציה הבינלאומית בהנהגת ארה"ב גרמה למותם של 2,967 אזרחים.

ארגון זכויות אדם סורי נוסף בשם SNHR, היושב גם הוא בלונדון, תיעד את פרטיהם של 212,786 אזרחים שנהרגו במלחמה בסוריה. בין האזרחים האלו 26,446 הם ילדים, ו-24,746 הן נשים. הארגון טוען כי כוחות הביטחון הסורים הנאמנים לאסד הרגו 90.6% מקרבנות האזרחיים, ורוסיה הרגה 2.5% נוספים.

לפי מעקב של "הוועד למאבק ברצח עם" ארגון דאע"ש רצח כ-9,000 אזרחים בסוריה. 99% מתוכם נרצחו לאחר שייסד הארגון את "הח'ליפות של כל המוסלמים בעולם" ושינה את שמו לשם המתריס "המדינה האסלאמית".

לפי דו"ח SOHR, מרבית ההרוגים בסוריה היו לוחמים: מספר ההרוגים בקרב כוחות המורדים, וחיילים שערקו מצבא סוריה הוא 62,039. מספר ההרוגים בקרב הארגונים הג'יהאדיסטים המובהקים (כולל דאע"ש ו'תחריר אל-שאם') הוא 63,360, מספר זה כולל הרוגים רבים שאינם סורים. מנגד, מספר ההרוגים בכוחות הביטחון הסורים עומד על 112,634. לצידם נהרגו 9,316 לוחמים שיעים זרים בפיקוד איראני הכוללים 1,630 לוחמי חיזבאללה.

שני חיילים בצבא סוריה אחרי כיבוש מזרח העיר חלב. (צילום: AP)
שני חיילים בצבא סוריה אחרי כיבוש מזרח העיר חלב. (צילום: AP)

מה עלה בגורלם – פליטים

לפני שהחלה המלחמה, חיו בסוריה כ-25 מיליון נפשות. כיום חיים בתוך סוריה כ-20 מיליון בני אדם. לפי נתוני האו"ם 13.5 מיליון מהם נזקקים לסיוע הומניטרי וכ-6 מיליון סורים נעקרו מבתיהם אך עדיין חיים בתוך המדינה.

סוריה נחלקת כיום לארבע או חמש תת-מדינות, שהמעבר ביניהן כרוך בסכנת חיים. בשביל לנסוע בין ערים הנמצאות תחת שליטה של גורמים שונים, יש לעבור בשדות קרב, מחסומים ועמדות בדיקה, בהן נדרשים הנוסעים לשלם דמי מעבר. על אזרחי "תת-המדינות" חלים חוקים, חובות ועונשים שונים הנגזרים ממערכות משפט שונות. לפי הערכות, בטריטוריה שבשליטת משטר אסד חיים כ-15 מיליון אזרחים, בפדרציה הדמוקרטי של צפון סוריה המונהגת בידי הכורדים חיים כ-4 מיליון אזרחים, תחת שלטון המורדים חיים כמיליון אזרחים ותחת דאע"ש נותרו רק כמה מאות אזרחים.

לעומתם, 5,606,666 אזרחי סוריה הם פליטים במדינות אחרות. מספר זה קטן בכ-200,000 ממספר השיא של הפליטים המוכרים על ידי האו"ם לפני כשנה. בין הפליטים: 3,547,194 בטורקיה, 995,,512 בלבנון, 659,063 בירדן, 247,379 בעיראק, 127,414 במצרים, 30,104 בצפון אפריקה ו-1,015,500 באירופה.

מחנה הפליטים בלטקיה, סוריה. צילום: סוכנות AP
מחנה הפליטים בלטקיה, סוריה. צילום: סוכנות AP

מה עלה בגורלם – הילדים

סוכנות יוניצ"ף, קרן החירום הבינלאומית לילדים של האו"ם, הציגה אתמול דו"ח מדאיג על רקע ציון שבע שנות המלחמה בסוריה. לפי הדו"ח, מספר הילדים שנהרגו בשנת 2017 הוא הגבוה ביותר מאז החלה המלחמה ומספר ההרוגים באופן כללי הוכפל לעומת 2016.

רק בחודשיים הראשונים של 2018 נפצעו ונהרגו כ-1,000 ילדים. אחת הסיבות לכך לפי הארגון הוא השימוש בחומרי נפץ ונשקים ללא הבחנה באזורים מאוכלסים. תקריות אש אלה הביאו לגידול במספרי הילדים שנהרגו בשנת 2017 ואלה מהווים רבע מההרוגים האזרחיים.

לפי הדו"ח של יוניצ"ף 3.3 מיליון ילדים בסוריה נחשפו לתחמושת וחומרי נפץ, ביניהם מוקשים. מתוכם למעלה מ-1.5 מיליון נפגעו ונפצעו פציעות בלתי הפיכות כתוצאה מהמלחמה. עוד עולה מהדו"ח כי האוכלוסייה זקוקה לסיוע מונה 13.1 מיליון איש מתוכם 5.3 מיליון הם ילדים ש-1.2 מיליון מתוכם חיים באזורים שלא ניתן להגיע אליהם כדי לתת סיוע. כ-170 אלף ילדים חיים תחת מצור.

בנוסף הדו"ח מעלה שללא גישה לשירותים רפואיים, פסיכולוגיים וחינוכיים כמו בתי ספר ועזרים שונים כדוגמת כיסאות גלגלים לילדים ועוד, יחוו הילדים את המשך הקונפליקט בחייהם למשך שנים רבות. למעלה מ-1.75 מיליון ילדים נמצאים מחוץ למערכת החינוך וכ-1.35 מיליון נמצאים בסיכון לנשירה.

כ-180,000 אנשי חינוך ומורים עזבו את מקומות העבודה שלהם, 1 מכל 3 בתי ספר בסוריה לא שמיש בעקבות נזקי המלחמה המאופיינים בהרס מוחלט או שמשמשים משפחות עקורות ואף לצרכים צבאיים. בשנת 2017 לבדה נרשמו 67 מקרים בהם הותקפו בתי ספר או צוותי חינוך.

כמו כן, נרשמו 108 התקפות על בתי חולים וצוותים רפואיים במהלך שנת 2017. כמחצית משירותי הבריאות או המבנים פועלים באופן חלקי או כלל לא פועלים. עוד עולה מהדוח כי ל-45 אחוזים מהאוכלוסייה בסוריה אין גישה למים בטוחים לשתייה המספיקה לצרכיהם היומיים וכי ליותר מ-14 מיליון אנשים בסוריה אין גישה למים, סניטציה ושירותי היגיינה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!