דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני ט"ו באייר תשפ"ב 16.05.22
23°תל אביב
  • 23°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 20°חיפה
  • 23°אשדוד
  • 26°באר שבע
  • 33°אילת
  • 29°טבריה
  • 22°צפת
  • 26°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
יום העצמאות ה-70

יום העצמאות התשע"ח / גאווה לאומית: הכירו את כלות וחתני פרס ישראל התשע"ח

בטקס שייערך במוצאי יום העצמאות, יוענק הפרס היוקרתי ל-9 כלות וחתנים הבולטים בתחומם, שתרמו תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה | לרגל שנת השבעים למדינה, יוענקו שישה פרסים נוספים על מפעל חיים

מופע אור קולי מוקרן על חומות עיר דוד בחגיגות יום ירושלים 2017 (צילום: הדס פרוש \ פלאש90)

טקס הענקת פרס ישראל לשנת תשע"ח, יתקיים מחר (חמישי), מוצאי יום העצמאות, בשעה 19:30, במרכז הקונגרסים הבינלאומי- בנייני האומה בירושלים. פרס ישראל מוענק לתושבי ישראל או לארגונים שונים, כהוקרה על פעילותם במגוון רחב של תחומים מאז שנת 1953, אז הוענק לראשונה ביוזמתו של מי שהיה שר החינוך, בן ציון דינור.

השנה יוענק הפרס לתשעה אזרחים ישראלים בולטים בתחומם – מתחומי מחקר שונים, ספורט, מוסיקה ואנשים אשר תרמו תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

מתוך חשבון הטוויטר של השר נפתלי בנט (צילום מסך מתוך טוויטר).

פרס ישראל בתחום חקר מדעי היהדות – פרופסור אלישע קימרון

אלישע קימרון נולד ב-1943 בתל אביב, בן להורים יוצאי פולין. בגיל 3 עבר עם הוריו להרצליה, בגיל 10 עבר עם משפחתו לקיבוץ חניתה ובגיל 16 עבר עמה לקריית גת, שם גר עד גיל 20. בגיל זה התחיל ללמוד באוניברסיטה העברית, והשלים תואר ראשון במקרא ולשון עברית, ותואר שני בלשון עברית. נושא התזה שכתב היה: "מגילת תהלים מקומראן – סקירה לשונית" והיא נערכה בהדרכתו של פרופ' יחזקאל קוטשר.

עבודת הדוקטורט שלו הייתה בנושא: "דקדוק הלשון העברית של מגילות מדבר יהודה" והוגשה בשנת 1976. עבודת הדוקטורט נעשתה בתחילה בהדרכתו של קוטשר, שנפטר במהלך העבודה ואחר כך בהדרכתו של אבי הורביץ. בשנים 1980-1968, בזמן לימודי התואר השני, עבד קימרון בהכנת המילון ההיסטורי ללשון העברית שבאקדמיה ללשון העברית ובאותה עת לימד גם באוניברסיטאות העברית ובן-גוריון. בשנת 1980 מונה למרצה באוניברסיטת בן-גוריון וב-1993 מונה לפרופסור מן המניין. שימש פעמיים כראש המחלקה ללשון וספרות עברית וכיהן כסגן דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה.

חתן פרס ישראל התשע"ח בתחום חקר מדעי היהדות, פרופסור אלישע קימרון. (צחי לרנר / ויקיפדיה)

קימרון היה החוקר הישראלי הראשון ששותף בצוות הממונה על פרסום מגילות מדבר יהודה. פרופ' ג'ון סטרגנל מאוניברסיטת הרווארד שיתף אותו בשנת 1979 בההדרת ופרסום הטקסט של מגילת מקצת מעשי התורה.

בנימוקי ועדת הפרס צוין כי פרופ' קימרון הוא מראשי המדברים בחקר מגילות מדבר יהודה, וכי "פורצות דרך הן עבודותיו על דקדוק העברית של המגילות ופרסום שלושה כרכים של מהדורה חדשה ומשופרת של כל המגילות הכתובות עברית.  פרסומיו משמשים את כל חוקרי תקופת הבית השני בתחומי הלשון, פרשנות המקרא וההלכה הקדומה. בחירתו לקבלת פרס ישראל השנה  גם מציינת מלאת 70 שנה לגילוי המגילות".

פרס ישראל בתחום חקר הפיזיקה – פרופסור שלמה הבלין

שלמה הבלין נולד בירושלים בשנת 1942. שרת בצבא בשנים 1960-1963. למד באוניברסיטאות בר-אילן (תואר ראשון), תל-אביב (תואר שני-בהצטיינות) וסיים תואר שלישי בהצטיינות יתירה (1972) באוניברסיטת בר-אילן. הוא מונה לפרופסור מן המנין בשנת 1984. כיהן כראש מחלקה בשנים 1984-8 וכדיקאן הפקולטה למדעים מדויקים בשנים 1999-2001.

בשנת  2010 פרץ הבלין דרך לתחום חדש שנראה מבטיח ביותר. הוא פיתח תשתית מתמטית  וכלים של פיזיקה סטטיסטית לחקר יציבות של מערכת רשתות התלויות זו בזו, דהיינו "רשת של רשתות". עד לעבודותיו החלוציות, שפורסמו  מאז 2010  ב-NATURE, PNAS, NATURE PHYSICS ועוד, לא היו קיימות כלל שיטות לחקר יציבות מערכות מורכבות כאלו. תוצאותיו מראות שהמחקרים של רשתות ופרקולציה בפיזיקה ובמתמטיקה ב-60 השנים האחרונות אינם אלא מקרה פרטי של רשת בודדת שאינה מושפעת מרשתות אחרות-תופעה נדירה מאוד בטבע, בחברה ובטכנולוגיה. יתרה מזו רשת של רשתות הבלין גילה שהתנהגות רשת של רשתות שונה מהותית מרשת מבודדת. בעקבות עבודתו החלוצית של הבלין יש כבר מאות מאמרים של חוקרים שהשליכו תוצאות אלו לתחומים רבים.

בנימוקי ועדת הפרס צוין כי "פרופ' שלמה הבלין הוא בין פורצי הדרך של מספר תחומים  בפיזיקה סטטיסטית והשלכותיה במערכות מורכבות בשטחים שונים. פרופ' הבלין עוסק בהכללה של הידע בתחומים פיזיקליים לתחומים רחבים ביותר כגון: רשתות חברתיות, רשתות טכנולוגיות, רשתות כלכליות, מערכות פוליטיות, מערכות פיזיולוגיות ותפקוד DNA. מבין כלל המדענים הישראליים, פרופ' הבלין הינו המצוטט ביותר על ידי המדענים ברחבי העולם. הוא מקדיש מזמנו וממרצו להנחלת מדע עכשווי לנוער ותורם רבות ליצירת קשרי מדע בין הארץ לעולם".

פרס ישראל בתחום חקר הפסיכולוגיה- פרופסור יצחק שלזינגר

יצחק מתתיהו שלזינגר נולד בשנת 1926 בקלן שבגרמניה. זמן קצר אחרי עלות היטלר לשלטון עזבה המשפחה את גרמניה ועברה לגור בעיר מֶמֶל שבליטא. בחודש בו פרצה מלחמת העולם השנייה עלה בידם לעזוב את ליטא (באנייה האזרחית האחרונה שהפליגה דרך הים הבלטי) ולהגיע לאנגליה. כעבור כחצי שנה עלו משם לארץ ישראל.

חתן פרס ישראל התשע"ח בתחום חקר הפסיכולוגיה, פרופסור יצחק שלזינגר. (ויקיפדיה)

באוניברסיטה העברית למד פסיכולוגיה ותלמוד והחל להתעניין – במידה רבה בהשפעת הלוגיקן הידוע פרופ' יהושע בר הלל המנוח, שהיה אחר כך אחד המנחה שלו בכתיבת הדוקטורט – בפסיכולוגיה של הלשון. תחום זה, שנקרא לימים פסיכולינגויסטיקה, היה באותן שנים עדיין בחיתוליו, וכמעט שלא לימדו אותו באוניברסיטאות. לכן, כשנרשם ללימודי התואר השני באוניברסיטת ניו יורק בחר במגמה קרובה: פסיכולוגיה חברתית. הדוקטורט של שלזינגר, שאותו כתב באוניברסיטה העברית ושפורסם אחר כך כספר, עסק בתהליך הקריאה.

גם היום, בן 91, פרופ' שלזינגר כותב מחקרים ומאמרים בקנה מידה מחקרי מן השורה הראשונה.

בנימוקי ועדת הפרס צוין כי "פרופ' יצחק שלזינגר, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, מחשובי המדענים בתחום הפסיכולינגויסטיקה, תרם לחקר תהליכי העיבוד הלשוני להתפתחות השפה אצל ילדים. כמו כן, היה חלוץ בתיעוד ובהמשגה של שפת הסימנים של החרשים בישראל. עבודותיו בתחום הארגומנטציה התלמודית, בזיקה לסוגיות כלליות בהבעה לשונית, היא תרומה ייחודית. חידושיו כרוכים באופן עמוק בתרבות ובשפה העברית".

פרס ישראל בתחום הספרות- דויד גרוסמן

דויד גרוסמן נולד ב-1954 בירושלים הוא סופר ומסאי ישראלי שספריו תורגמו לשפות רבות, ופורסמו ברחבי העולם.

בגיל תשע התחיל את דרכו ככתב צעיר. לאחר שירותו הצבאי כנגד ביחידה 8200, המשיך גרוסמן בעבודתו ברדיו ב"קול ישראל" ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים פילוסופיה ותיאטרון.

סיפוריו הראשונים פורסמו בכתב-העת "סימן קריאה". ב-1979, לאחר סיום לימודיו ולפני שפרסם את קובץ סיפוריו הראשון, "רץ", זכה בפרס ניומן עבור סיפורו "יאני על ההר". סיפורו "חמורים" זכה בפרס הארי הרשון ב-1980.

הסופר דוד גרוסמן בטקס הזכרון הישראלי-פלסטיני המשותף, 17 באפריל 2018 (קרדיט: רמי בן ארי, לוחמים לשלום)

גרוסמן עבד ב"קול ישראל" ככתב וכשחקן תסכיתים, והיה בין מגישי "חתול בשק", שם שודר לראשונה כתסכית ספרו "דו-קרב". שם גם שידר עם דני אלדר את הסדרה ההומוריסטית "סטוץ". גרוסמן תרם את קולו לדיבוב דמויות שונות בסדרה פינוקיו במהלך 1981 אשר בה גם דיבבה רעיה אדמוני, חברתו להגשת סדרת התסכיתים "חתול בשק". גרוסמן עזב את תוכניתו ב"קול ישראל" בשנת 1988, במחאה על ההגבלות שהוטלו על כתבים, במיוחד בנושאי פלסטינים. באותה שנה זכה בפרס הר ציון בעבור מאמציו לתרום לשלום ולהבנה בין ערבים ליהודים.

בנימוקי ועדת הפרס צוין כי "מאז תחילת שנות השמונים של המאה העשרים, כבש דויד גרוסמן את מקומו במרכזה של התרבות הישראלית והוא אחד הקולות העמוקים, המרגשים והמשפיעים בספרותנו. ברומנים, בסיפורים, במסות, בכתיבתו התיעודית, ביצירתו הענפה לילדים העמיד שורה של יצירות מופת המצטיינות בכח דמיון עשיר, בחכמת לב עמוקה, ברגישות אנושית, בעמדה מוסרית נוקבת ובלשון ייחודית ורבת הדהודים".

פרס ישראל בתחום חקר המוזיקולוגיה – פרופסור אדווין סרוסי

אדוין סרוסי נולד  במונטווידיאו, אורגוואי בשנת 1952 להורים ממוצא יהודי מזרח-אירופאי וצפון-אפריקאי. בבית זה נשם מסורות מוזיקליות אירופאיות, ובהתאם קיבל את ראשית חינוכו המוזיקלי המערבי, שכלל לימוד נגינה בכינור אצל פרופ' מיכאל סילאג'י מהונגריה וכן מגיל צעיר לימודי קומפוזיציה אצל המלחין הקטור טוסאר ארקארט, מחשובי המלחינים של אורוגואי ודרום אמריקה. בהמשך השתלם בלימוד הלחנה אצל פרופ' אנדרה היידו ז"ל (חתן פרס ישראל).

משחר נעוריו השתייך לתנועת הנוער הציונית שבה היה מנהיג, ועד מהרה מימש את חזונה הציוני, ובשנת 1971 עלה ארצה והחל את לימודיו באוניברסיטה העברית. למד לתואר ראשון ושני במוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ולמד קומפוזיציה אצל פרופ' אנדרה היידו. בשנת 1987 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

חתן פרס ישראל התשע"ח בתחום חקר המוזיקולוגיה, פרופסור אדווין סרוסי. (Varda Polak-Sham / ויקיפדיה)

עם שובו לישראל הרצה בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומכללת לוינסקי. ב-1990 החל ללמד באוניברסיטת בר-אילן, שם שימש בשנים 1994–1998 כראש המחלקה למוזיקה. במהלך כהונתו כראש המחלקה פיתח בה את מחלקת הקומפוזיציה, את המחלקה לתרפיה במוזיקה ואת המעבדה למוזיקה ומחשבים.

בנימוקי ועדת הפרס צוין כי "פרס ישראל בתחום חקר התרבות והאמנות, מוזיקולוגיה  לשנת תשע"ח מוענק  לפרופ' אדווין סרוסי על תרומתו והישגיו במחקר המוזיקה היהודית באזור אל אנדלוס (ספרד וצפון אפריקה) והאימפריה העותמאנית. פרופ' סרוסי הינו מפורצי הדרך במחקר המוזיקה הפופולארית והמוסיקה המזרחית (המכונה ים תיכונית). פירות מחקריו בתחום המורשת המוסיקלית ומסורות הפיוט של יהודי ספרד הזינו מסגרות לימוד וביצוע ובכך תרם פרופ' סרוסי להנחלתם לרבים".

פרס ישראל בתחום חקר הכלכלה- פרופסור סרג'יו הרט

סרג'יו הרט נולד בבוקרשט, רומניה, בשנת 1949. בגיל 14 עלה ארצה עם משפחתו. הוא שרת בצבא והגיע לדרגת סרן. במקביל לשירותו הצבאי, הוא למד באוניברסיטת תל אביב, ושם קיבל את שלושת תאריו (תואר ראשון, שני, ודוקטורט, כולם במתמטיקה) בהצטיינות יתרה. את עבודת הפוסט דוקטורט עשה באוניברסיטת סטנפורד. עם שובו ארצה, התמנה  למרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב, ובמהרה עלה לדרגת פרופסור.

בשנת 1991 מונה הרט לפרופסור למתמטיקה וכלכלה באוניברסיטה העברית. שם הוא גם הפך למנהל 0של המרכז לרציונליות שאך זה הוקם, משימה אותה ביצע במרץ, בהתלהבות, ובהצלחה יוצאת מן הכלל. בשנת 1998 זכה הרט בפרס רוטשילד, ובשנת 2006 נבחר כחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. את שנות השבתון בילה בהרווארד. הרט נשוי ואב לשתי בנות בוגרות.

בנימוקי ועדת הפרס צוין כי " פרופ׳ סרג׳יו הרט מהמחלקה לכלכלה והמחלקה למתמטיקה באוניברסיטה העברית הוא מבכירי הכלכלנים בארץ ובעולם. פרופ' הרט כיהן כנשיא האגודה העולמית לתורת המשחקים והוא חבר האקדמיות למדעים של ישראל, אירופה וארצות הברית. פרופ׳ הרט עוסק בתחום תורת המשחקים על השלכותיה המקיפות בתחומי הכלכלה השונים. בין היתר, יש לו תרומה חשובה בהבנת ההתכנסות לשווי משקל בשוק, הערך של שחקן במשחק, כיצד נוצרים קרטלים בשווקים ובפיתוח מדדי סיכון אוביקטיביים. בשנים האחרונות מחקריו עוסקים בעיצוב מנגנונים כגון מכרזים, להם חשיבות בסחר מקוון. פרופ׳ הרט הקים את המרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בשנת 1991 ועמד בראשו. בהנהגתו הפך המרכז לייחודי ומוביל בעולם בחקר תורת המשחקים על השלכותיה במגוון רב של תחומים כגון כלכלה, סטטיסטיקה, פסיכולוגיה, משפטים, ביולוגיה, פילוסופיה ועוד".

פרס ישראל בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב- פרופסור אלכס לובוצקי

אלכסנדר (אלכס) לובוצקי נולד ברמת גן ב- 28/6/56, כבן להורים ניצולי שואה. אביו היה חבר במחתרת היהודית בגטו וילנה ופרטיזן ואמו ניצלה כנערה צעירה ולאחר טלטולים רבים העפילה לארץ דרך קפריסין.

לובוצקי למד בבית הספר התיכון הדתי הרא"ה, במקביל ללימודיו החל בלימודי תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן, אותו סיים בהצטיינות בגיל 19. לאחר מכן המשיך בלימודי המתמטיקה במסלול ישיר לתואר שלישי בהנחייתו של הלל פורסטנברג, במסגרת העתודה האקדמית, תואר אותו סיים בשנת 1979. את שירותו הצבאי החל בשנת 1977, במהלכו שירת כחמש שנים ביחידת מחקר ופיתוח. בשנת 1982השתחרר בדרגת סרן.

חתן פרס ישראל התשע"ח בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב, פרופסור אלכס לובוצקי. (ויקיפדיה)

לובוצקי הצטרף בסיום שירותו הצבאי לסגל המכון למתמטיקה של האוניברסיטה העברית כמרצה בכיר. בשנת 1985, בהיותו בן 29, קודם לדרגת פרופסור חבר ובשנת 1989 – לדרגת פרופסור מן המניין.

מעמדו האקדמי הבינלאומי זכה להוקרה עם הכללתו ברשימת ISI לשנת 2003 כאחד המדענים המצוטטים ביותר בעולם, וקבלתו כחבר זר לשורות האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ב-2005. החל מסוף שנת 2014 הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 2015 זכה במלגה היוקרתית ERC Advanced Grant מהאיחוד האירופי, ובכך היה לאחד המדענים הבודדים שזכה במלגה זו פעמיים.

בנימוקי ועדת הפרס צוין כי "פרופ' אלכס לובוצקי הוא מחשובי החוקרים בעולם בתורת החבורות. מחקריו מתפרשים על פני כל חלקיה של תורה זו: חבורות סופיות, אינסופיות, חבורות טופולוגיות, אלגבריות, אריתמטיות ועוד. לובוצקי פתר מספר נכבד של בעיות פתוחות חשובות ועבודותיו השונות פתחו מסלולי מחקר חדשים שמשכו אליהם חוקרים רבים. עבודותיו השפיעו על תחומים רבים במתמטיקה ובמדעי המחשב ובפרט על התחום של גרפים מרחיבים ושימושיהם".

פרס ישראל בתחום התקשורת – רון בן ישי

רון בן ישי נולד בירושלים בשנת 1943. בינואר 1948 נהרג אביו, ברוך, במהלך מלחמת השחרור מירי צלף. בן ישי למד בפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי העברי בחיפה,ולאחר מכן התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד 890, שם עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בסיום הקורס מונה למפקד מחלקה בצנחנים. כמו כן ביצע תפקידי פיקוד בחטיבת גולני. בתפקידו האחרון היה מפקד פלוגה. במהלך שירות המילואים שירת כמפקד מחלקה בחטיבת הצנחנים "הנשר השחור" ולחם במלחמת ששת הימים בקרב אום-כתף[3]. בן ישי התקדם במילואים עד דרגת סגן אלוף וכיהן כראש מערך איסוף המודיעין בעוצבת האש.

רון בן ישי (צילום: Noa Cafri/ ויקימדיה)

בשנת 1966 החל לעבוד ככתב כלכלי ב"קול ישראל". עם סיום מלחמת ששת הימים ובמהלך מלחמת ההתשה עבר לתפקד ככתב צבאי וכעורך תוכניות האקטואליה של קול ישראל. בסוף 1969 עבר לעבוד ככתב צבאי של הטלוויזיה הישראלית, אך בעקבות פציעה מונה בשנת 1970 למזכיר מערכת החדשות. שנתיים אחר כך עבר לעבוד ככתב הטלוויזיה הישראלית באירופה. במלחמת יום הכיפורים חזר כדי לעבות את מערך הכתבים הצבאיים ונלווה ככתב צבאי לכוחות צה"ל בסיני. לאחר המלחמה ערך יחד עם נחמן שי משדר מיוחד על המלחמה.

במשך שנה אחת, מאמצע 1995 עד אמצע 1996 שימש כעורך האחרון של העיתון "דבר", ששמו שונה ל"דבר ראשון".

בשנת 2004 מונה ליועץ תקשורת לנשיא המדינה משה קצב, ביולי 2005 עזב את תפקידו כיועץ הנשיא, על מנת להשתלב בסיקור ההתנתקות. ביולי 2005 שב רון בן ישי לעיתונאות פעילה ומשמש מאז כתב ופרשן האתר ynet לענייני צבא ובטחון.

בן ישי הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ובגאוגרפיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים והוא מרצה לתקשורת ועיתונות באוניברסיטת תל אביב.

בנימוקי ועדת הפרס צוין כי "הפרס מוענק לבן ישי על סיקור ביטחוני, צבאי ובינלאומי מעמיק ואמין, תוך גילוי אומץ לב, במשך עשרות שנים. בדיווחיו שיקף נאמנה את אירועי הקרבות, תוך שימת דגש גם על הצד המוסרי. במלחמת לבנון הראשונה היה בין הראשונים שדיווחו לצמרת המדינה על מימדי הטבח שביצעו הפלנגות הנוצריות במחנות הפליטים סברה ושתילה. לאחר מלחמת יום הכיפורים הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל על טיפול בפצועים תחת אש האויב".

פרס ישראל על מפעל חיים בתחום טכנולוגיה וחדשנות יישומית – גיל שויד

גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, נחשב לאחד מאבות ההייטק הישראליים, לפורץ דרך בתחום אבטחת המידע והסייבר ולממציא חומת האש המודרנית.

שויד נולד בירושלים בשנת 1968, שם גדל ולמד מחשבים מגיל 12. כבר בגיל 14 החל לעבוד בתחום המחשבים, ובמהלך לימודיו בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים למד ועבד באוניברסיטה העברית. הוא התגייס לשירות צבאי ביחידת 8200, שם עסק בפרויקטי מיחשוב חדשניים.

גיל שויד (יוסי זליגר \ פלאש90)

כמה שנים לאחר שירותו הצבאי של שויד, רשת האינטרנט, שהיתה עד אז רשת סגורה בין מוסדות אקדמיים, נפתחה לעולם. שויד הבין כבר אז כי עם פתיחת האינטרנט לגופים עסקיים ופרטיים, יעלה גם הצורך באבטחת רשתות ארגוניות, וב-1993 ייסד את חברת אבטחת המידע צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ.

חברת צ'ק פוינט, שנוסדה ב-1993, היא חברת היי-טק העוסקת בפיתוח טכנולוגיות אבטחת מידע ומעסיקה היום מעל ל-4,000 עובדים בעשרות מדינות. משרדי החברה ממוקמים בת"א ובעקבות המשבר שפקד את חברת 'טבע', היא החברה הישראלית בעלת שווי השוק הגבוה ביותר.

בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי "גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, נחשב לאדם פורץ דרך והשראה, דוגמא ומופת ליכולת להצמיח טכנולוגיות חדשניות וחברה רב לאומית מצליחה ומשגשגת הפועלת עד היום ממדינת ישראל. תרומתו של שויד למדינת ישראל משמעותית בפיתוחה של תעשיית ההיי טק  כבר קרוב ל – 25 שנה, תעשיות היי טק מובילות עולמות בתחום אבטחת המידע והסייבר, יצירת אלפי מקומות עבודה וייצוג מצוינות וההון האנושי של ישראל בעולם. גיל שויד עוסק בפעילות ציבורית משמעותית ונרחבת בסיוע לקידום מנהיגות ומצוינות בקרב בני נוער מוכשרים, בדגש עם הפריפריה החברתית ותרומה לטיפוח של דור העתיד בישראל. ההשפעות של גיל שויד על החברה הישראלית ועל הטכנולוגיה העולמית היא עצומה, הוא הפך להיות דמות ראויה לחיקוי בישראל ובעולם כולו".

פרס ישראל על מפעל חיים בתחום התעשייה – הגב' יהודית ומר יהודה ברוניצקי

יהודה ברוניציקי, יליד פולין ששרד את השואה, הקים ביחד עם רעייתו יהודית (דיתה) את קבוצת אורמת. השניים הפכו אותה לחברה מובילה בעולם באנרגיה גיאותרמית. יהודה כיהן כמדעי הראשי באורמת ועל שמו נרשמו עשרות פטנטים. יהודית כיהנה כמנכ"לית אורמת במשך 23 שנים. יחד זכו השניים בפרס התעשייה, ויהודה זכה בנוסף גם בפרס רוטשילד ובפרס מפעל החיים מהתאחדות התעשיינים.

בנימוקיה ציינה הוועדה כי "עוצמתם של הזוג ברוניצקי טמונה בהתמדה, בדבקות במטרה וברוחב היריעה של עשייתם, הכוללת שותפות בהקמת חברות תעשייה טכנולוגיות בולטות כגון: אורבוטק, אורגניקס ואחרות. הם השכילו לחבר בין חזון ליכולת יישום וביצוע, במציאות מורכבת ומשתנה, והם חתומים על עשיית פורצת דרך בתעשייה המקומית והעולמית ועל תרומה משמעותית לחינוך הטכנולוגי, לקידום נשים ולחדשנות".

פרס ישראל על מפעל חיים בתחום חברה וקהילה – הגב' מרים פרץ

מרים פרץ נולדה בשנת 1954 בקזבלנקה שבמרוקו לאיטו ויעקב. בשנת 1964 עלתה לארץ עם משפחתה למעברת חצרים. למדה ספרות והיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, ונשנות ה-70 נישאה לאליעזר פרץ. לאחר הסכם השלום עם מצרים, עזבה עם משפחתה את הישוב אופירה ועברה לגבעת זאב בירושלים. למרים ואליעזר נולדו 6 ילדים – אוריאל, אלירז, הדס, אביחי, אליסף ובת אל. מרים התאלמנה מאליעזר ושכלה את שני בניה – אוריאל ואלירז, שניהם בהתקלות עם מחבלים בגבול הלבנון ובעזה.

מרים מקדישה את חייה לחינוך נוער עשרות שנים.

מרים פרץ (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90).

בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי "גב' מרים פרץ, אשת חינוך ישראלית אשר שכלה שניים מבניה מטובי הלוחמים אשר נפלו בקרבות ישראל, מקדישה מאז את חייה לחינוך ולהנחלת המורשת היהודית והציונית כשהיא עורכת מסעות של הרצאות בפני בני נוער וחיילי צהל ואף יוצאת לקהילות ברחבי העולם וכל זאת על מנת להאיר את דרכינו ולחזק את ידינו. מעבר לכך, מסייעת מרים למשפחות שכולות ופצועי צה"ל. מרים היא סמל למסגרת הרוח היהודית והישראלית ומהווה סמל ומופת לנתינה ולעזרה לזולת, לחברה ולקהילה. על כל אלה מצאה הועדה לנכון להעניק למרים פרץ את פרס ישראל בתחום החברה והקהילה".

פרס ישראל על מפעל חיים בתחום חברה וקהילה – ח"כ לשעבר ושר החוץ דוד לוי

דוד לוי נולד ב-1937 בעיר רבאט שבמרוקו. בן למשפחה ברוכת ילדים, שעלתה ארצה בשנת 1957 והשתקעה במעברה בעיירה בית שאן, בעמק הירדן. עם רעייתו רחל ו-12 ילדיהם הקים לוי בבית שאן את ביתו, ובה הוא מתגורר עד עצם היום הזה.

בשנותיו הראשונות בארץ עבד כפועל חקלאי ולאחר מכן כפועל בניין וטפסן. בשנות השישים החל להיות פעיל בתנועת החרות ובסיעת תכלת לבן בהסתדרות. בבחירות למועצת בית שאן הוא נבחר למועצה מטעם רשימת גח"ל, ומונה לסגן ראש המועצה המקומית. כמנהיג חברתי-לאומי, נבחר לתפקידים ציבוריים ובגיל צעיר מאוד ליו"ר הליכוד בהסתדרות.

חתן פרס ישראל – דוד לוי. תמונת ארכיון 1987 (צילום: משה שי/ פלאש90)

כיום בגיל 80 הוא מוותיקי המדינאים בארץ, במשך יותר מארבעים שנות פעילותו הציבורית, מאז שנות השישים בהם היה פעיל חברתי של השכבות החלשות בתנועת החירות ועד לתפקידיו הרשמיים בממשלות ישראל, אפיינו את דוד לוי יושר מוחלט ונאמנות ללא סייג לאמונתו ולהשקפת עולמו. חזונו, אומץ לבו, מאבקיו ומעשיו הטביעו חותם מובהק על החברה הישראלית. הוא זה שהוביל ויישם רפורמה בקליטת העליה, קיצור דרך בקבלת המשכנתאות, חיסול שרידי המעברות, פרויקט "שיקום שכונות", תוכנית "בנה-ביתך", חיזוק עיירות הפיתוח, הקמת 230 יישובים, ביצור ירושלים בבניה ובפיתוח, שיקום הרובע היהודי בירושלים, הפיכת ירושלים לעיר היהודית הגדולה בישראל, ביצור מעמדה הבינלאומי של ישראל, קשירת יחסים דיפלומטיים עם 34 מדינות בעולם, ביטול החלטה המשווה את הציונות לגזענות באו"ם ועוד. רבים מן הנושאים שעליהם נאבק בעוז כחלוץ לפני המחנה הפכו במרוצת השנים לנחלת הכלל. מאחוריו כ-40 שנות עשייה אדירות הראויות לציון למען החברה והמדינה, בהן כ-37 שנה כחבר כנסת וכעשרים שנה כחבר ממשלה וסגן ראש הממשלה.

בנימוקי החלטת ועדת הפרס על הבחירה בדוד לוי צוין כי "סיפורו האישי של דוד לוי, הוא סיפורו של נער שעלה ארצה מרבאט שבמרוקו, אל המעברה ועיריית הפיתוח, ומנקודת שפל זו זינק אל ליבת העשייה הציבורית והחברתית וממחוללי כור ההיתוך של החברה הישראלית. דוד לוי הוא לוחם חברתי של השכבות החלשות, מנהיג עובדים ונציג עיירות הפיתוח והפריפריה וממקימיה".

פרס ישראל על מפעל חיים בתחום קליטת העלייה – נתן שרנסקי

נתן שרנסקי נולד בשנת 1948 בעיר דונצק שבאוקראינה. הוא סיים את לימודיו במכון הטכנולוגי הפיזיקלי במוסקבה עם תואר במדעי המחשב. עם סיום לימודיו, הוא הגיש בקשה לקבלת ויזת יציאה לישראל, שנדחתה בשל "סיבות ביטחוניות". זמן קצר לאחר מכן הוא נעשה מעורב במאבק של יהדות בריה"מ על חירותה ועל זכותה לעלות לישראל. בה בעת, הוא הצטרף לתנועת זכויות האדם בברית המועצות, שאותה הוביל אנדריי סחרוב. הוא הפך לאחד האבות המייסדים של "קבוצת מוסקבה הלסינקי", שכללה סוגים שונים של סרבני המשטר הסובייטי. לא חלף זמן רב ונתן שרנסקי הפך לדובר הלא רשמי של שתי התנועות.

נתן שרנסקי. (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בשנת 1977, טען עיתון סובייטי כי מר שרנסקי משתף פעולה עם רשות הביון האמריקנית, ה-CIA. על אף הכחשות מצד כל דרג אפשרי בממשלת ארה"ב, מר שרנסקי נמצא אשם ונדון לשלוש עשרה שנים בכלא, לרבות ישיבה בצינוק ועבודת פרך. לאחר תשע שנים בכלא, הודות ללחץ בינלאומי ניכר וקמפיין שאותו הובילה אשתו, אביטל שרנסקי, מר שרנסקי שוחרר ב-11 בפברואר, 1986, עלה לישראל והגיע לירושלים כבר באותו יום.

בין השנים 1996 ל-2005, נתן שרנסקי שימש כשר, כמו גם כסגן ראש הממשלה, בארבע קדנציות רצופות. בנובמבר 2006 פרש נתן שרנסקי מכנסת ישראל ונטל את תפקיד יושב הראש של מכון אדלסון ללימודים אסטרטגיים שנוסד אז במרכז שלם בירושלים. מכהן כיו"ר ההסתדרות הציונית מאז 2009.

בנימוקיה ציינה הוועדה כי "מפעל חיו של מר שרנסקי הינו למעשה יישום הלכה למעשה של חלום העשייה למען עלייה וקליטה. ראשית כפעיל בחו"ל, דרך היותו אסיר ציון ועד להגעתו לישראל ופעילותו ללא לאות למען העולים לארץ, כיהן בכנסת ישראל והיה שר בממשלת ישראל. פעילותו של מר שרנסקי היא פעילות למען העם היהודי ומדינת ישראל ומהווה התגייסות מוחלטת אשר אף הובילה לפגיעה בחירותו. סיפור חייו מהווה אות וסמל למאבק על זכותם של היהודים לעלות לארץ ישראל, להתיישב בה ולהיקלט בה בכבודה".

פרס על מפעל חיים בתחום חקלאות והתיישבות – מר יהודה הראל

יהודה הראל נולד ב-1934 בברלין, שם היו הוריו, זאב ורחל אורבך, חברי קיבוץ גבעת ברנר, בשליחות חינוכית של התנועה הקיבוצית. בהיותו בן שנתיים, התייתם יהודה מאביו, שמת במהלך שליחותו. אמו שבה עמו לארץ, לקיבוץ גבעת ברנר, ונישאה לד"ר אריה הראל. הראל היה, בעבור יהודה, אבא לכל דבר, והאדם שהשפיע עליו ועל עיצוב דמותו יותר מכל אדם אחר.

הראל שירת כחבלן בנח"ל והתיישב, כחבר גרעין, בקיבוץ הספר הצעיר מנרה שבגליל העליון. שם עבד בענף המדגה, כיהן בגיל צעיר מאוד כמזכיר הקיבוץ, יצא ללימודים תנועתיים בסמינר אפעל וללימודים אקדמיים בחוג להיסטוריה באוניברסיטת ת"א, בהם בלט והצטיין, ולפעילות הדרכה בתנועת "המחנות העולים".

יהודה הראל (מימין) בשיחה עם חברי הכנסת מסיעת "הדרך השלישית" ח"כ עמנואל זוסמן (משמאל) והשר לבטחון פנים ח"כ אביגדור קהלני (צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ)

היה בין ראשוני העולים לגולן ומייסדי קיבוץ גולן, לימים מרום גולן, ביתו עד היום. מיד נבחר יהודה למזכיר הראשון של הקיבוץ, תפקיד אותו מילא שוב שנים אחדות לאחר מכן, בתקופה הקשה של מלחמת יום הכיפורים. יהודה היה ונותר המנהיג הבלתי מעורער והבלתי מוכתר, הן של קיבוצו והן של ההתיישבות בגולן, אף שלרוב לא נשא באף תפקיד רשמי. עיקר כוחו המנהיגותי הוא המופת האישי, החכמה, הרעיונות המקוריים והיצירתיים וכושר השכנוע שלו.

גם היום, בגיל 83 בקירוב, יהודה הראל מעורב מאוד בנושאים רבים בגולן ובגליל המזרחי, ובהם הקמת אוניברסיטה, חינוך חדשני, מיתוג הפריפריה, הכנסת תעשיית היי-טק לכפרים הדרוזים ותהליכי צמיחה ושינוי בקיבוצו, מרום גולן.

ועדת הפרס ציינה כי "יהודה הראל הוא אבי ההתיישבות הישראלית בגולן, אחד ממפעלי ההתיישבות הציונית המפוארים ביותר. הוא עלה לרמת הגולן, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, היה ממקימי קיבוץ מרום הגולן ושותף פעיל בהקמת רבים מיישובי הגולן. איש חזון ומעשה אשר הפך את רמת הגולן משדה בזלת וקרב לאזור שוקק חיים; מקום של עשייה חקלאית ציונית במלוא מובן המילה".

פרס ישראל על מפעל חיים בתחום החינוך – פרופסור נאוה בן צבי

פרופסור נאוה בן צבי, כימאית בהכשרתה, נולדה בירושלים, ב-1943, לגד ליבלינג שברח מגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה, ולציפורה שעלתה לארץ ישראל מרוסיה. היא סיימה תואר ראשון בכימיה ופיזיקה ב-1963, תואר שני בכימיה ב-1965 ותואר שלישי בכימיה ב-1970 – כולם באוניברסיטה העברית.

בשנת 1968 החלה את הקריירה האקדמית שלה באוניברסיטה העברית כעוזרת הוראה במכון לכימיה. בשנות ה-70 נמנתה עם החבורה הקטנה והצעירה שהקימה את האוניברסיטה הפתוחה, פיתחה חומרי למידה במדעי הטבע, בעיקר בכימיה, הייתה מרצה בכירה וראש צוות הערכה, חברה בתת-ועדה על של מדעי החיים והטבע וחברת מועצה באוניברסיטה הפתוחה מ-1975 ועד 1985.

עוד השתתפה ביוזמה לקידום של מנהיגות נשים בתחום הרפואה במזרח התיכון, במסגרת פרויקט "ELAM".‏היא  מילאה וממלאת בהתנדבות תפקידים בכירים בגופים מרכזיים כולל ייצוג של ישראל בארגון "אימפקט אקדמי" (Academic Impact) של האו"ם, יו"ר של תחרות המדענים הצעירים בישראל, יו"ר הוועד המנהל של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים, ויו"ר הוועדה למדע וטכנולוגיה לחטיבות הביניים של משרד החינוך. בן צבי נמנתה עם מדליקי המשואות בטקס הדלקת המשואות שבפתיחת יום העצמאות תשס"ז.‏ בשנת 2008 מונתה על ידי שרת החינוך, יולי תמיר, ליו"ר הוועדה לבדיקת הוראת המתמטיקה במערכת החינוך. היא חברה במועצת החינוך של העיר ירושלים ובוועדות נוספות.

ועדת הפרס ציינה כי "פרופ' בן צבי, הייתה  פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים, יו"ר המרכז ללימודי מדעים. בשנות ה-70 נמנתה עם צוות שהקים את האוניברסיטה הפתוחה ממניעים של הנגשת ההשכלה לכלל האוכלוסייה. בן צבי היא חלוצה בתחום הנגשת החומרים לאינטרנט מתוך הבנה שילדים לומדים ומפנימים דרך למידת חוויות. עוד פעלה פרופ' בן צבי לחזק תכניות לימודים בתחום המתמטיקה ובכלל ומכהנת כיו"ר המרכז הישראלי למצוינות בחינוך אשר נותן מענה לתלמידים מצוינים מכל מגזרי האוכלוסייה בארץ. היא עסקה בקידום מנהיגות נשים בתחומי הבריאות והובילה את הכנסתם של מיעוטים אתניים, מגדריים ובעלי לקויות למידה להשכלה הגבוהה בישראל. פעלה לשילוב חרדים במוסדות להשכלה גבוהה. נאוה הוזמנה לכהן כחברה ביוזמה הבינלאומית של האומות המאוחדות המכונה Academic Impact שמטרתה לתמיכה אקטיבית העקרונית של זכויות אדם, אוריינות, קיימות ופתרון סכסוכים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!